בתשובה לירדן ניר, 04/03/03 15:26
בחירה חופשית 133606
אני רק זורק פה קרעי רעיונות ולא איזו תאוריה בשלה.

אולי צריך להבחין בין שתי סוגים של "תופעות" של דטרמיניזם. הראשון הוא משהו פסיכולוגי שמאפשר לנו לחיות עם דבר מה שנתפס כבחירה חופשית, שמזה אולי כל אחד רואה את עצמו כאינדיבידואל עצמאי.

השני הוא אולי ההבחנה הדקה שבעצם _בלי_ דטרמניזם לא תהיה חברה, משום שמושג האחריות האישית מצריך איזה דטרמיניזם (הסבר בדיעבד) שעל פיו אפשר הראות מי אחראי למעשה מסוים, איך ומדוע עונש או פרס יכול להשפיע על התנהגות עתידית וכו'.

בנוסף, דטרמיניזם לא תמיד שווה לפטליזם(?). אאל"ט דטרמיניזם לא אומר שאפשר לחזות תמיד מראש את כל מה שיהיה, אלא שאפשר אולי למצוא הסבר לכל דבר, אחרי שהוא קרה. אז בעצם מערכת הענישה שלנו, מערכת ושיטות החינוך, הכל בנוי על הקונספציה שאפשר להשפיע על אדם אחר to determine, שלמעשה חינוכי או מעניש יש השפעה על המוענש או התלמיד. (לעונש יש מרכיבים נוספים).
בחירה חופשית 133671
אני מסכים לחלוטין עם הפיסקה האחרונה שלך, אלא שהיא פותרת רק את האספקט המעשי של הענישה, ולא נותנת שום הצדקה לתחושות המוסריות שאנחנו חשים. אולי לזה כיוונת בהזכירך את המרכיבים הנוספים.

הדיעה האישית שלי היא שאכן אותן תחושות אינן אלא פועל יוצא של *אשליית* הרצון החופשי וצריך להתייחס אליהן ככאלה, דהיינו כאל אשליות. הכרחיות, כנראה, מבחינה פסיכולוגית וסוציולוגית, אבל אשליות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים