בתשובה לג. אבן-חן, 22/03/03 22:16
אתה מת רק פעמיים . . . לפחות 139676
ההתנקשות החוזרת בחייו של סאדם חוסיין, כשהפעם ישנם יותר פרטים גם על אופי המטרה שנבחרה להיות מופצצת, מביאה אותי לחזור להשוואה בין האופן שבו פעלו האמריקאים ובין האופן שבו פעלנו אנו, בעת חיסול שחאדה בעזה, תוך הפעלת דפוס שגרר אחריו ביקורת לא מעטה מבחוץ ומבפנים.
א. התחשבות בסביבה חפה מפשע.
הבניין שאותו בחרו האמריקאים היה בניין רב קומות. סופר לנו על מסעדה גדולה ששכנה בקומת הקרקע שלו. לאמריקאים היו ידיעות שסאדם ואנשיו מתכנסים במרתף הבית. והיום, כשמשטרו של סאדם עומד לחלוף מהעולם תוך ימים, ואחר כך, גורלו האישי של סאדם חוסיין ואנשיו כבר לא יהיה חשוב, בחרו האמריקאים להפעיל ארבע פצצות בנות טונה כל אחת (הפצצה של שחאדה כפול ארבע), כדי להחריב את כל הבניין הזה, וכך לחסל את כל מי שהיה בו. במסעדה יש כידוע מלצרים. במסעדה יש טבחים. האם מישהו מתעניין בגורלם ? האם כל דרי אותו בניין ענקי היו ברי מוות ? איש לא שואל את השאלות האלה. נשאלות שאלות בדבר הצלחת ההתנקשות, אך היכן השאלות לגבי גורלם של החפים מפשע ? השאלה הזאת מצטרפת להמון שאלות שכלל לא נשאלות במלחמה הזאת. העיתונאים שמוכרים לי מהסביבה שלנו הרבה פחות ביישנים.
בחיסול שחאדה אכן נפגעו רבים מדי מאלה שלא היו בתוך הבית (בבית עצמו נמצא רק שחאדה ואנשים שלו), אך הדבר הזה נבע מכך שדובר בפחונים ומבנים רעועים. כפי שהסבירו לנו אותה פצצה הייתה אמור להרוס את ביתו של שחאדה בלבד, ואכן הפגיעה בבית כשלעצמה הייתה מדויקת. אפשר שנעשתה טעות בהערכה לגבי עמידות המבנים האלה בהדף, אך אצל האמריקאים כלל לא התעוררה בעיה כזאת: המבנה הענקי כולו, וזהו. האם היו משנים את החלטתם לו בסביבת הבית היו פחונים מאוכלסים ? הצחקתם אותי.
ב. במי מוצדק יותר להתנקש.
הכל יודעים שאני מאלה שחושבים שאכן, פחדם של האמריקאים מסאדם חוסיין היה לו על מה להתבסס, ואכן לא יכלו להרשות מצב שבו יחזיק טיפוס כזה בנשק גרעיני, כדי שאזרחיהם יוכלו לישון בשקט.
אבל כשמדברים על חוקיות של התנקשות, ומביאים נימוקים פורמליים, צפה מיד ועולה השאלה מה עשה סאדם חוסיין לאמריקאים. הסכנה של סאדם חוסיין לאמריקאים היא סכנה פוטנציאלית, אך, פורמאלית אין שום ראיה לכך. עד כה פגע האיש המפלצתי הזה רק בשתיים משכנותיו ובעיקר בבני עמו. עד כה לא פגע בשום אמריקאי.
שחאדה, לעומת זה, קופה של שרצים הייתה לו ברצח אזרחים שלנו, וחיסולו עצר תכניות רבות של מגה פיגועים שתכנן כדי לרצוח את אזרחנו.
למרות זה לא שמעתי שום מילת ביקורת על ניסיונות החיסול של האמריקאים, בעוד שפעולת חיסול שחאדה הביאה בעקבותיה ביקורת רבה.
ג. הצלחה.
הניסיונות האמריקאים להתעקש ולחסל את סאדם חוסיין פיסית, מתחילים כבר לעורר גיחוך. בתחילת המלחמה הם חיסלו אותו, ואתמול הם חיסלו אותו שוב. מתחיל להיראות שאפילו אם יהרגו אותו עשר פעמים, הוא יישאר חיי. לפחות בעניין הזה הוא לועג להם.
לעומת זה, בפעולת חיסול שחאדה, המטרה הושגה, ואני מקווה שלפחות לגבי הנקודה הזאת איש אינו מזיל דמעה.
אתה מת רק פעמיים . . . לפחות 139808
כדי להבהיר:
אני מגנה בכל תוקף את ניסיונות החיסול של האמריקנים כלפי סדאם חוסיין. ואם את הראשונים, שכוונו לארמונות ולבנייני ממשל בהם שהה סדאם, אפשר איכשהו עוד לתרץ, הרי שההתקפה על הבניין רב-הקומות היא השתוללות רבתי הראויה לכל גינוי.

בעניין הזה, אגב, המפגינים בצרפת, גרמניה ורוסיה מסכימים אתך.
אתה מת רק פעמיים . . . לפחות 139850
אם תשים לב, בתגובתי לא הייתה קביעה חד משמעית שפעולת החיסול האמריקאית האחרונה לא הייתה מוצדקת.
אותי הרגיזו מאד דבריו של ג. אבן חן שניסה ללכלך את עצמנו תוך התבוננות באמריקאים "האלגנטיים", ולכן התייחסתי לדוגמה זאת, ובסך הכל ערכתי השוואה משלש נקותות ראות בין פעולת חיסול שחאדה, ובין פעולת חיסול סאדם.
אגב, בדבריו העלה על נס אבן חן את האמריקאים ע"י האמירה (הלא נכונה כבר אז): "עד כה היה בצד העיראקי הרוג אחד בלבד".
אתמול בין המון הידיעות ששמעתי בחדשות הייתה אחת שבאה והלכה אחר קודמותיה שנתנה מעט פרופורציה לעניין הזה: "בתי החולים בבגדאד קורסים, ואינם יכולים לטפל ברבבות (! - ד.א.) הפצועים האזרחיים שמגיעים אליהם."

ולעניין דעתי לגבי ההצדקה, ללא קשר להשוואה אלינו, אלא לגופו של עניין, לנסיון החיסול האחרון, עניין שלא התייחסתי אליו עד כה, אומר שאני נוטה לחשוב שהפעולה הזאת לא הייתה מוצדקת (בנגוד לנסיון ההתנקשות בתחילת המלחמה).
בשלב זה של המלחמה, איני חושב שיש טעם לשפוך טונות של פצצות על בית שאולי סאדם בתוכו, תוך פגיעה בכל כך הרבה אנשים חפים מפשע.
אני גם חושב שההמנעות מהתנקשות בחייו תתן איזה שהוא סיכוי (אמנם קלוש, לדעתי), לתפוס את המפלצת הזאת בחיים, וזה יכול להיות הרבה יותר מעניין.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים