בתשובה לרביב, 28/04/03 11:38
הסיכום שלי לדיון 143276
רביב, חבל על זמנך. החבר'ה פה לא ממש רציניים, ואין כאן שום כוונה לדיון רציני על משהו.

מחקר תקיפות אינו בהכרח "מדעי". עלו בדיון טענות רבות שהראו את הפרובלמטיקה של מחקרים מסוג זה בתחום המורכב של ההתנהגות האנושית, והובהרו הליקויים החמורים במתודה. מחקרים אלו אינם בודקים את מה שהם מתיימרים לבדוק, והתוצאות בהתאם. מעולם לא הוכח שמחקר שכזה הוא תקיף "מדעית", ולמעשה שום מבחן אישיות פסיכולוגי (למעט מבדקים כושרים ספציפיים, שאינם בעצם מבחני אישיות) לא תוקף באופן מובהק, ואין גם כל הסכמה בין התיאוריות הפסיכולוגית השונות מהו מושג האישיות ומה הוא כולל. ובכל זאת, שום דיון רציני שיעסוק בשאלת המתודולוגיה הנכונה לתחום האישיות לא הצליח להתעורר כאן.

אין ספק, שהפרובלמטיות של בדיקת תקפות בתחום האישיות הוא עניין שדורש פתרון, ואני משוכנע ששכלול הכלים המחקריים והמתודולוגיים בעתיד יניב תוצאות טובות גם בהקשר הגרפולוגי. יחד עם זה, הקישור שנעשה כאן ע"י דוברים שונים בין "מדעיות" להוכחת תקיפות, מעיד על תפישה מאד מוגבלת וצרת אופק של המושג מדעי, של אנשים שאינם מסוגלים לחרוג מן התחום הצר של התמחותם המדעית. הפסיכולוגיה הטיפולית הגיע להישגים חשובים ולתובנות מעמיקות של ההתנהגות האנושית, בלי שאף אחת מן האסכולות הללו זכו לאישרור "מדעי". גם התוכנית ל"מדע הדתות" אליה השתייכתי (לימודי תואר שני במסגרת בית הספר לתרבות של אוני' ת"א) הנגזרת מן המינוח הגרמני Religionswissenschaft לא עמדה מעולם במבחן סטטיסטי. כמובן, יכולים הכותבים כאן לטעון שאין שום הבדל בין תיאוריה פסיכולוגית לתיאוריה נומרולוגית מבחינת התקיפות שלה, ושאין כל הבדל בין טיפול פסיכולוגי לקריאה בקפה או לטיפול באמצעות חייזרים. לחוכמולוגיה אין גבולות.

הגרפולוגיה, בדומה לפסיכולוגיה (מלבד כמה תחומים בפסיכולוגיה מחקרית שלא הניבו תוצאות משמעותיות) פועלת באמצעות תצפית, ולא בדרך של ניסוי מדעי. נכון, שקבלתה כנושא למחקר באקדמיה היה עשוי לתרום במידה ניכרת למתודולוגיות המחקר ולהתפתחות בתחום, אבל קצת מוזר שמתנים את קבלתה כתחום לגיטימי למחקר בכך שיהיו לו מוסדות מחקר ופרסומים אקדמיים, כלומר כדי להתקבל לאקדמיה עליו מלכתחילה להיות תחום אקדמי.

מה שמדאיג אותי אינו היחס המזלזל שעלה כאן מצד אלו הרואים בגרפולוגיה משהו שאינו שונה מקריאה בקלפים או ממעשי כישוף, אלא צרות האופק האינטלקטואלית והדוגמטיות המחשבתית של אלו המתעתדים להיות הדור הבא של חוקרים ומדענים ישראלים. כנראה שתומס קון ידע משהו בשעה שכתב את מה שכתב על אופיין של מהפכות מדעיות.
הסיכום שלי לדיון 143435
אני לא בטוח שאתה רוצה את רביב בצד שלך. גם הוא רואה
''בגרפולוגיה משהו שאינו שונה מקריאה בקלפים או ממעשי כישוף'' ויותר מזה, הוא חושב שזה בסדר, כל עוד הוא יכול באופן אישי ללמוד משהו על עצמו.

ויסלח לי רביב אם לא הבנתי את רוח דבריו.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים