בתשובה למיכאל מ. שרון, 03/05/03 21:30
מקורותיה הכלכליים של ההילולה - הבטלנים שרקדו מסביב למדורה 144356
ועסקו בציז'בטים מפחידים תוך פולחנים משונים אינם אנשי עסקים ולא מדענים טרודים.

אלי - בו נסיר קורה מבין עינינו. מה מקור פרנסת מכרכרי המדורות ושיפחותיהם?

אמנות וספרות? הצחקת אותי. מי הם הניסמכים ומקבלים גיבוי "רוחני" מאידאולוגיה כמו תרבותית/תאולוגית זאת?

מדובר תכופות בטפילים אינטלקטואליים שהשתלבו רובם ככולם בשירות המדינה ובמונופולים או גופים כלכליים השייכים למדינה.

חלקם נעשו "כאילו" אנשי עסקים וגבירים בכסף שחבריהם בשרות המדינה או ב"שרותים החשאיים" היזרימו אליהם, ולעיתים בזכות סחר הנשק בחסות ה"המערכת"

הערה: דומה ש"המערכת" היא לעיתים כינוי רווח במקומותינו לכמה פסיכופטים (חסרי עקרונות אתיים כלשהם) שהינם לרוב עשבים שוטים ולא יוצלחים באירגון, ההופכים לדומיננטיים בו עקב אינטריגות משונות.

הערה: הביטוי ה"מערכת" צץ לראשונה באורח עלום משהו ב-‏84 בעיקבות האינטריגה הסבוכה שנוזמה כנגד מנהל בנק הפועלים יעקב לוינסון בעת שהותו בארה"ב, ושהביאה להתאבדותו תוך הכפשתו; כשהאינטריגה צברה ספין בעקבות מות אחד מראשי המנגנון ותומכו של לוינסון בתאונת מכונית מיסתורית ב-‏82 בערך. חשבתי פעם לכתוב מחזה על הפרשה ההיא, שהיא אחת מציוניוני הדרך בדירדורה של המדינה וכלכלתה לתהום. אפשר לדבר ב-‏84 על ניסיון למומנטום גורף של השתלטות פסי- המערכת על שורה של אירגונים חופשיים, והלאמה למעשה של הבנקים הגדולים.

אני מאזכר את העניין בגלל הפרשיות המשונות המאפיינות כיום את הניסיונות לרכישת ה"בנק הבילאומי הראשון" - בנק פרטי לכאורא - הן על ידי בנק דיסקונט שהינו בנק ממשלתי מוצהר בעקבות השתלטות המדינה עליו ב-‏85, והן ברחש ה"גבירים" (בחסות ה-) מהצד השני של המתרס כמו משפחת ספרא ובינו צדוק.

ואימרתו התורנית של קאטו הזקן: "סלקום" בהנהלת השבכ"ניק ההוא עושקת את ציבור הניזקקים לשרותיה".

תמיד אותם גבירים ואותם 5 או 6 שמות: בחסות ה"מערכת" - ההפרטה לעיתים כבלוף המנציח את ההגמוניה.

פריצות האוליגרכיה: הפסיכופטיזם הכמו ביטחוניסטי ו"צינור הכסף".

איפיון של תצורת ההתנהלות של ה"פסיכופטיזם הכמו ביטחוניסטי".
מאמר מפתח: הכוח האלים המדיני כמקדם ביזה עצימה

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים