בתשובה לMRP, 25/01/01 19:09
אבא-של-אבא-של-אבא-של-מי, בעצם? 14910
הטענה על זכותנו ההיסטורית על הקרקע כאן ממש מצחיקה. לשיטתך אתה, אם מגדיר עצמו צ'רקסי אחד כצאצא של החיתים מהתנ"ך (זכותו, נכון?), הוא יכול לטעון כנגדך שאבות-אבותיו היו כאן קודם, ושאבות-אבותיך נישלו, כבשו, וגירשו את אבות-אבותיו בכח. נו, אז מה יצא לנו מזה?

אגב, הדוגמה על הצ'רקסי אינה מצוצה מן האצבע - רוב הצ'רקסים אכן רואים עצמם צאצאים של החיתים.
אבא-של-אבא-של-אבא-של-מי, בעצם? 14919
למיטב הבנתי, ניתן לבחון את בעיית הבעלות על הקרקע משני היבטים;
הראשון, והמועדף עלי, הוא ההיבט העקרוני/הסטורי. כלומר ,בעולם "מושלם" רצוי שכל עם יחיה על שטח, שכרונולוגית, עם זה היה הראשון, מבין העמים הקיימים כיום, אשר לו זיקה מוכחת לכברת ארץ זו. עם כל הכבוד לצ'רקסים באשר הם, למיטב ידיעתי אין עדויות הסטוריות להיותם צאצאיהם של החיתים.

השני, אותו אכנה לצורך העניין "המעשי", מכתיב התחשבות במצב הקיים היום. רובם המכריע של הצ'רקסים מרוכזים באיזור הקווקז. מדוע ירצו הם לעקור (או להעקר) משם? רוב היהודים, לעומת זאת, מרוכזים במדינת ישראל. אין זה מעשי להעבירם למקום אחר (אני אישית לא הייתי מתנגד, להעברת המדינה לשטח שיוקצה לשם כך באירופה, נגיד). אבל בהתחשב בעובדה שאנחנו כבר כאן, והזכות המוסרית על הארץ, שלנו היא, אין מקום להעביר שטחים (ירושלים, חולות חלוצה וכו') שאינם נחוצים לחיים נורמליים של עם אחר. במיוחד לכזה אשר מעולם לא הייתה לו, לא שליטה, ולא זכות אבות אוריגינלית על השטח.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים