בתשובה לדבר דעה, 26/01/01 17:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דבר ראשון - טוב לראות מישהו בעל ידע כה נרחב בהסטוריה. כעת - נכון, אף-פעם לא אמרתי, שהערבים הם מלאכים! מה עם היחס לנשים בחברות המוסלמית והדרוזית - החשוך פי-כמה מזה של החרדים? לאחרונה יצא לי לעיין לא-מעט בקוראן - מתוך נסיון להבין, מה לעזאזל מוצאים בו אנשים, המוכרים לי כאינטליגנטיים - ובעיני, ספר """קדוש""" זה הינו פסוקי-שטן, בפירוש. כל-כולו איומים על ה"כופרים" בנוסח הסתותיו הפרימיטיביות של פעיל התנועה האיסלמית היהודית, ה"רב" אמנון יצחק. גם העמים הערביים, כמו כל בני-האדם, בצעו מעשי-זוועה בכל ההסטוריה בכלל - ובמאה האחרונה בפרט. כל זה אינו מוחק את העובדה, ש: במקביל לפלישה האירופאית ההמונית לאפריקה, החלה פלישתם של ארופאים - בעלי דת יחודית אמנם - לפלשתינה, במטרה די-מוצהרת לנשל את ה"ילידים" - תוך התעלמות מהם, למעשה - רק משום, שהם ה"חזקים" יותר ותרבותם "עליונה" יותר (ומי שמסכים לצעד כזה - ובכן, האם אתה מסכים עם דבריו של ש. נתניהו, על כך ש"בני-האדם אינם שוים" וקול ד'אלים גבר?). עד עצם היום הזה, הערבים בארץ - גם מיליון בעלי-האזרחות בה - מקופחים בכל תחום שהוא, ואינם מקבלים כמעט אף-לא-אחת מזכויותיהם החוקיות. התקוממותם של הפלשתינאים, משנת 1929 ואילך, החלה רק לאחר שנוכחו לדעת, כי הם עומדים להפוך למיעוט משולל-זכויות בארצם שלהם. אני מצטער, אינך יכול להכחיש עובדות אלה, רק כי אין זה נוח מבחינתך להתמודד עמן! פשוט לא. שלך, דני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אותם זועות שביצעו הערבים נבע מגישה ספציפית כלפי מיעוטים החיים בתוכם, גישה של חוסר סובלנות שאם היו נתקלים בא בחברה הארופאית והישראלית היו קוראים לה גזענות. וזה שאתה מתמקד ביחס לנשים אינו פותר עם מרכיבים אחרים בחברה הזו, שדי האצלתה והאדרתה אותה מקודם, במיוחד ע"י השואה אלינו. כשהתמקדת בכך שהציונות החלה במקביל להגירה מארופה למושבות הדגמת שטחיות. התעלמת מהנסיבות, איזו היסטוריה היתה אז למתישבים הלבנים בקניה? לנו יש היסטוריה כאן, היסטוריה וניסיונות הגירה ושיבה שקדמו לציונות. שלא לדבר על העצמאות המדינית שהיתה לפני כן, והחיים התרבותיים. תיארת את ארועי 1929 כהתקוממות? זו סלקטיביות, מפני שזה היה ניקוי אתני, הפריע להם להיות מיעוט? או. קי. יכלו לחלק את הארץ. אבל הם התנגדו. למה? כי הפריע שמיעוט שחלק ממנו חי בקרבם בני חסות העז לצאת מהחסות ולקחת את גורלו בידו. לכן לאורך רוב הסכסוך התמקדה ההנהגה הפלסטינאית בהתנגדות למדינה שסימלה את היציאה מהחסות ולא בפתרון לבני עמם, אלו שמצאו עצמם תחת שילטוננו ואלו שמצאו עצמם בגדה, ושאר הפליטים מהמלחמה שהם יצרו. ואגב איפוא בציונות מופיע הנימוק "בגלל שאנו חזקים" ככול הזכור לי הנימוק היה רצון בשיוויון, "עם ככול העמים". הרצון לצאת ממצב של חולשה. ואגב, תודה על המחמאה בפתיחת דבריך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |