בתשובה לגילית, 22/06/03 13:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפחות בתחום המוסיקה, הטענה על מספר מוגבל של אקורדים היא חסרת בסיס. בספר (הנפלא, דרך אגב) Science of discworld II, ישנו פרק המתייחס בדיוק לשאלה זו, ושהזכיר לי מיידית את הסיפור המדובר למרות שהוא לא מתייחס אליו ישירות. בפרק, מבוצע חישוב פשוט: נבדוק את מספר הלחנים האפשריים בשתי אוקטבות של סולם צלילים קלאסי, ללא התייחסות לסוג הכלי, צורת הנגינה, אורך התו, מקצב או הפסקות. אך ורק צירופי התווים האפשריים, כאשר "לחן" מוגדר כצירוף של 1-30 תווים. מדובר במספר *אסטרונומי*. אפילו אם רק מיליונית האחוז מתוך מספר זה היא מסברת אוזן, ישנן, מבחינה פרקטית לפחות, אינסוף מנגינות. לכל המעוניינים, החישוב המדוייק הוא: Sigma 25^N n->1-30 התוצאה היא מספר בן 29 ספרות, או משהו דומה.
|
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יצא ספר המשך?! למה לא מספרים לי שום דבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, כתבתי עליו לא מזמן באיזה פורום אחר ברשת... הוא זמין ברוב סניפי המונופול הירוק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מכך שהחישוב שהבאת מתעסק במלודיה, ואילו תחילה דיברת על הרמוניה. אח"כ נעבור לחישוב המופרך. זה מאפשר קיומו של לחן, ולחן הזהה לו בתוספת תו כשני לחנים שונים. נראה לי שחישוב מדויק יותר יהיה 25^30 (עשרים וחמש בחזקת שלושים, למקרה שיצא הפוך). עכשיו אם ניקח בחשבון שהלחן המצוי הוא משהו כמו חצי מזה, נגיע לעשרים וחמש בחזקת חמש עשרה, שרובם המכריע אינו ערב לאוזן. הגיוון האמיתי מתקבל מפקטורים שונים ומשונים שהמלודיה היא אחת מהם, ואין במה שאמרתי לזלזל באפשרויות הגיוון הטמונות בה. מטרתי היתה להראות את מופרכותו של החישוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הגעתי הנה שוב. חצי מ 30^25 יוצא 15^25 ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהכוונה היתה לאורך הלחן או משהו כזה, לא לחצי-מספר-האפשרויות הכולל. בקיצור, נשק בטול ותקיף את העץ הזה... רואה שם? עם המשקפת? לא, לא זה, ההוא, הרחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, בקריאה חוזרת אני רואה את האור. סליחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |