בתשובה ליאיר פרבר, 07/02/01 12:20
כנראה אינך יודע מהי שואה 16143
כשכתבתי על השואה כדת הישראלית, בדיוק לכזה סוג של חשיבה התכוונתי. מה זאת אומרת, "אסור להשוות"? השואה היא אירוע הסטורי כמו כל אירוע הסטורי אחר. מותר, ניתן וצריך להשוות אותה לאירועים הסטוריים אחרים. אתה יכול לומר שההשוואה מופרכת, אתה יכול לומר שהיא לא מדויקת, שהיא לא במקומה - אתה לא יכול לומר שהיא "אסורה".

למה אסור לנתח את השואה? אם אתה רוצה ללמוד ממנה משהו, כדאי שתנתח אותה. מי שמסרב לנתח אירוע, אומר שהוא לא מתעניין באירוע עצמו, אלא בסמל של האירוע שיצר לעצמו.
כנראה אינך יודע מהי שואה 16156
1א. אסור להשוות אין פירושו שאי אפשר להשוות, אלא שהשוואה שכזו תפגע בהבנתנו את השואה ותמעיט בעיני עצמנו את שקרה שם.

מה יקרה אם תתמעט דמות השואה?

מעשים נוספים כשואה יכולים לקרות שוב. על כן אני מעדיף את השיקול "החינוכי" הזה על פני החשיבות "ההסטורית" של השואה כארוע היסטורי. לא אמרתי שלא צריך ללמוד את שקרה בשואה, אסור רק להשוות אותה לארועים אחרים.

1ב. השואה אינה הדת שלי (בדיתי לעצמי מספיק דתות כמאמר הידוע) והיא גם אינה הדת הישראלית לפי דעתי. בדיוק להיפך: הציבורים הדתיים התקשו להתעמת עם השואה מטעמים תיאולוגים, הציבורים הסוציאליסטים שהנהיגו את ראשית המדינה התקשו עם האשמה על שתיקתם בזמן השואה, הציבורים הרוויזיוניסטים התקשו עם "הליכה כצאן לטבח" וכו'...
בתוך מסגרת חיי נמצאת תודעת השואה, אך היא אינה מרכזית מספיק כדי שתחשב כדת.

2א. לא אמרתי לך שאסור לנתח את השואה כדי ללמוד ממנה משהו (בנושאי אנטישמיות למשל ונושאים נוספים) אמרתי לערן בילינסקי שאסור לו לנתח את השואה כפי שהוא מנתח את מלחמת העולם השניה. שוב, לא כי אי אפשר אלא בגלל המשמעויות "החינוכיות" של כך.

2ב. אני בהחלט מתעניין בסמל של השואה יותר מהשואה עצמה כיון שאיני הסטוריון וגם לא חוקר פוליטיקה (לא כולם מוצלחים כנראה, אפילו שסבתא שלי היתה גאה אם נכדה היה הסטוריון) וכפי שאמרתי אני מעדיף את המשמעויות החינוכיות על פני ההסטוריות.
השואה והשוואה 16194
מעשים נוספים כשואה יכולים לקרות שוב, אתה אומר, ויש להישמר מהם. יפה.
הבה נראה. השואה היא מלחמת השמד של הגרמנים נגד היהודים בשנות הארבעים של המאה שעברה. ובכן, הנני להרגיעך: השואה לא תקרה שוב. זאת מהסיבה הפשוטה, שהמאה שעברה עברה כבר.

לא שאני באמת שאנן. דברים דומים לשואה ונוראים מאוד יכולים לקרות, ויש שיאמרו שקרו וקורים. אבל איך נדע להשמר מפניהם - יותר נכון, איך תודעת השואה ("משמעויותיה החינוכיות") תעזור לנו - אם אסור לנו להשוות לשואה שום דבר אחר?

הצעתי היא - להשוות במרץ ובלי בושה. מהי השוואה? בבית ספר יסודי היו מבקשים ממני להשוות דברים, ושם למדתי שאין פירוש הדבר להגיד "א' הוא כמו ב"' וזהו, כי אם להגיד "א' הוא כמו ב' מבחינה כזו, אבל שונה לחלוטין מבחינה אחרת". לכן, בהשוואת כזו של השואה לכל דבר אחר איני רואה המעטת דמותה.

וזה מביא אותנו לעניין "השואה וכפר קאסם". איני חושב שמישהו יטען ברצינות שטבח כפר קאסם הוא "כמו השואה", או שצה"ל הוא כמו הוורמאכט (מכל בחינה!). בסך הכל משתמשים בלקח מסויים שאותו הפיק המין האנושי (או חלקים מתוכו) מהתנהגות הגרמנים במלחמת העולם. הלקח המסוים הוא, שיש פקודות שאסור לציית להן, ושהמציית להן הוא פושע. ברור שפשעים כמו טבח כפר קאסם נעשו על ידי אומות אחרות במצבים אחרים, ובוודאי גם יותר ויותר גרועים. ברור שגם בלי קשר לשואה הטבח הוא נורא.

אבל לפעמים קל להתחיל למצוא נסיבות מקלות ותירוצים, ולקנות הצטדקויות של "מילוי פקודה". לכן לפעמים צריך את ההשוואה לשואה, כדי שנקבל חזק ובפרצוף את ההבנה עד כמה המעשה של אותם החיילים היה נורא.

זהו בפירוש לא מחקר מדעי של השואה (שגם אותו איני פוסל, אבל זה דיון אחר): זהו שימוש לגיטימי ומועיל במשמעויות החינוכיות של השואה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים