בתשובה לאלון עמית, 03/09/03 21:03
אז מה היה לנו? 168319
קראתי את המאמר שהפנית אליו, ולהגיד את האמת, אני מופתע. בניתוח שנערך שם, יש נציגים לאנשים שבאמת עושים עבודה על הצדדים החברתיים של המדע (למשל, השפעתו על החברה; למשל, ההשפעה הפוליטית על כיווני המחקר המדעי; למשל, בדוגמא הקודמת שהובאה כאן, על החינוך המדעי) ודוגמאות למאמרים שלפחות במבט ראשון נראים, אכן, חסרי תוכן כלשהו. דווקא לא מופיע כאן הדמון האנטי-מדעי המפורש, מישהו שיציג ניתוח של הבניה חברתית אמיתית בתוך "מדע קשה". היחיד שטוען טענות מסוג זה הוא רוס עצמו, שכותב את המבוא.
מכאן נותר לי רק להסיק שהפמיניסטית-פוסט-מודרניסטית הרדיקלית, ה"חושפת" תכנים שוביניסטיים *במדע עצמו* (ולא בחינוך המדעי, או בפוליטיקה המדעית) היא "אשת קש" שהומצאה דווקא על-ידי בני התחום שלה, המשוועים לדמות כזו. זו אולי הסיבה שמאמרו של סוקאל התקבל בכזאת קלות: התחום מניח שאם כל מערכת אנושית אחרת (פוליטיקה, דת, השכלה גבוהה, כסף) נכנעה לכלי הניתוח של ההבניה החברתית, גם המדע ייכנע. אבל בינתיים יש להם רק דוגמאות משולי המדע, או ממדעים "רכים".
אז מה היה לנו? 168323
מסכים לגמרי. רוס באמת מדאיג אותי יותר מכל, ובאמת לא אכפת לי אם הוא פמיניסטית פוסט-מודרנית או לא. אבל הטענה לגבי חוקי-ניוטון ואונס גברי בכל זאת נאמרה, ודומני שהיא כן מנסה להציג הבניה חברתית אמיתית בתוך המדע הקשה של הפיסיקה - אבל כמוך, לא הצלחתי למצוא עד עכשיו שום טענה אמיתית מסוג זה שאיננה משולי המדע או ממדעים רכים.

ולמה בני-התחום משוועים לדמותה (האשלייתית, אולי) של הרדיקלית שתבוא ותחשוף תכנים שוביניסטיים במדע עצמו? למה זה חשוב להם? האין זה נובע מאיזושהי גישה שלילית א-פריורי כלפי השיטה המדעית?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים