השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 170124
מתפרסם ראיון עם יזהר באר, לשעבר מנכ"ל בצלם וכיום מנהל קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל, על מדיניות החיסולים.

ראוי להביא קטע מדבריו:
"כל מושג הפצצה המתקתקת, שעוות לגמרי, נלקח מהדיון על העינויים. היום כבר מדברים בצמרת הבטחונית על כך שכל תומך חמאס הוא פצצה מתקתקת. אז יש לנו מיליון פצצות מתקתקות שמותר לחסל?
אנחנו במצב של שיבוש התודעה, וכבר מזמן שכחנו את מה שלידל הארט אמר:'על המדינאים לזכור את הלקח המשטרתי הישן נושן, שעל פיו פורץ אינו מבצע רצח אלא אם דוחקים אותו לפינה. דבר זה נכון לגבי קהילת האומות ממש כמו לגבי כל קהילה קטנה יותר.'
שכחנו, למשל, שפיגועי ההתאבדות הגדולים לא החלו בשל חתימת אוסלו, אלא בדיוק 40 יום אחרי טבח גולדשטיין במערת המכפלה. אז היה פיגוע עפולה הראשון, וטומי לפיד, אז פובליציסט, כתב כי אלה הם קורבנות גולדשטיין. שם זה החל.
חברה בריאה לא מתעלמת מקשר נסיבתי, גם אם אין בזה כל הצדקה. חברה בריאה חייבת לראות ולהבין מאין באים הדברים. איך זה התחיל. כך גם החיסולים, שגוררים נקמה איומה ופיגועי ענק. כשיבואו עלינו דברים איומים בעתיד, איש לא יקשר בינם לבין החיסולים‏1, כי התודעה שלנו שובשה.
אם הפילוסופיה על-פי ויטגנשטיין היא ניסיון של המחשבה להשתחרר מכישוף המילים, אנחנו כבלנו את המחשבה בכישוף הסיסמאות הכוזבות: 'אשמת אוסלו', 'נתנו להם רובים', 'נתנו להם הכל והם החלו להילחם'.
גם החיסולים הם חלק מן הכישוף שבו אנחנו נתונים. סיכול ממוקד של ההבנה."

עוד בענין:
1 מלבד השמאל ה"קיצוני" כמובן.
היום בהארץ 170125
שואל גדעון לוי "כמה ראשי זרוע צבאית יש לחמאס בחברון?" ומזכיר שישראל חיסלה ועצרה חמישה בני אדם שונים בעלי אותו תואר http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
שאלה טפשית 170158
מעניין מי יהיה הפובליציסט הפלסטיני שישאל אחרי ההתנקשות בבני אלון "כמה שרי תיירות יש לישראל?" או "כמה ראשים יש ל'מולדת' בישראל?".
לא קראת את הכתבה. 170311
גדעון לוי מתייחס לאפשרות ש"ראשי הזרוע הצבאית של החמאס בחברון" מתחלפים במהירות, כמו השרים אצלנו. הוא טוען שאן כך אכן המצב, ותמיד יש מי שיחליף את ראש הזרוע הנ"ל, מה הטעם בחיסול? (פרט לנקמה עיוורת, שזה מה שככל הנראה מניע את מרבית הישראלים בשנתיים האחרונות)
נכון. 170315
וגם אם יפלילו יום אחד את זאב רוזנשטיין ויכניסו אותו למאסר עולם, הכנופיה שלו לא תחוסל, שלא לדבר על כל הפשע המאורגן בישראל. אז מה הטעם לנסות?

(מי שרוצה יכול ואפילו מוזמן להכניס במקום רוזנשטיין את נועם פדרמן ולשכתב).

הנה תשובה אפשרית לגדעון לוי: עצם האיום המתמיד על "ראש הזרוע הצבאית של החמאס בחברון" הוא גורם מרתיע. הוא עושה את הג'וב פחות אטרקטיבי, ממש כמו שהאיום במאסר עולם עושה את הג'וב של רוזנשטיין פחות אטרקטיבי, ומפחית במשהו את (הנה זה בא) המוטיבציה להיכנס לתחום שלו ולהישאר בו. בנוסף, האיום המתמיד מחייב הסטת משאבים להתמודדות עם האיום (יותר זמן מבוזבז על חיפוש דירות מסתור, גניבת טלפונים סלולריים שלא מצותתים להם, חקירת חשודים בבגידה וכו'), על חשבון פעולות אחרות שמסכנות נוסעי אוטובוסים בישראל.
נכון. 170317
יש לו מספיק אנשים שידאגו לביצוע הפיגוע במקומו, וגם אם נירצה, אי אפשר לחסל את כולם.
אז אולי תקרא לפני שתגיב? 170371
הפעולות נגד רוזנשטיין ופדרמן הן פעולות ענישה, הפעולות נגד ראשי החמאס אמורות להיות פעולות מניעה. אילו היית קורא את המאמר היית חוסך גם את הפיסקה הזאת.

אין ספק, שנתיים אחרי, זה מוכיח את עצמו בצורה נפלאה. (וגם לזה יש התיחסות במאמר, אולי כדאי שתקרא אותו לפני שתנסח תשובות אפשריות)
אולי לא 170386
לא יודע מאיפה הוצאת את זה שהפעולות נגד רוזנשטיין ופדרמן הן עונשיות. אין מענישים אזרח ללא משפט. בשביל זה, להזכירך, צריך לאסוף ראיות, להעמיד לדין ולהרשיע.

מה אתה טוען? שכל הפלשתינאים טרוריסטים?
ואלוי בכל זאת. 170390
ובדיוק זה מה שעושים כנגד רוזנשטיין ופדרמן, אוספים ראיות, מעמידים למשפט, ומנסים להגיע להרשעה, לא שולחים מטוסים להפציץ את הבניין בהם הם יושבים. אם יש פעולות שהמדינה עושה כנגד רוזנשטיין ופדרמן שהן לא חלק מאסיפת ראיות, העמדה למשפט, וענישה לאחר משפט, הרי שהפעולות האלה לא חוקיות, ורוזנשטיין ופדרמן, שניהם מגובים שלא מעט עורכי דין, היו כבר מזמן מגישים בג"ץ.

לא. איך הגעת למסקנה הזאת? אני טוען שראוי לקרוא משהו לפני שמשיבים לו.
ויואל אז כלבת. 170393
לאן הלכת? השאלה הייתה מה הטעם להשקיע את המאמץ ברוזנשטיין אם ממילא לא מצליחים להכניס אותו למאסר ממושך וממילא אם יכניסו אז לא תחוסל המאפיה כי תמיד יהיו לו מחליפים. השאלה לא הייתה אם ראש הזרוע הצבאית של החמאס בחברון הוא מאפיונר.

אז על איזה הוכחות אתה מדבר בתגובה 170371 ? על משהו כמו "עשר שנים המשטרה נגד הפשע המאורגן ועדיין רמת הפשיעה החמורה עולה וזה מוכיח שהמשטרה רק מגבירה את המוטיבציה לפשוע"? כי אם זה סוג ההגיון שעומד מאחורי ה"הוכחות" אז חבל על הזמן.
ויואל אז כלבת. 170403
לא הלכתי לשום מקום. התשובה *הייתה* (ז"א, בתגובה 170371) שהטעם הוא הענישה של רוזנשטיין האדם על פשעי העבר, ולא המניעה של פשעי עתיד. להבדיל, הטעם (לפי צה"ל)בחיסול "ראש הזרוע הצבאית של החמאס בחברון" היא מניעה של מעשים עתידיים, ולא ענישה של מעשי העבר. לכן כאן *יש* טעם בשאלה מה זה מונע (משום שמניעה היא הגורם), ושם *אין* טעם (משום שמניעה היא *לא* הגורם). נכון, היו גנבים ורוצחים גם לפני שלושת אלפים שנה, וכנראה יהיו גם בעוד שלושת אלפים, אז מה, נפסיק להעניש את הגנבים.

אתה זה שטען "עצם האיום המתמיד על "ראש הזרוע הצבאית של החמאס בחברון" הוא גורם מרתיע. הוא עושה את הג'וב פחות אטרקטיבי, ממש כמו שהאיום במאסר עולם עושה את הג'וב של רוזנשטיין פחות אטרקטיבי, ומפחית במשהו את (הנה זה בא) המוטיבציה להיכנס לתחום שלו ולהישאר בו. בנוסף, האיום המתמיד מחייב הסטת משאבים להתמודדות עם האיום (יותר זמן מבוזבז על חיפוש דירות מסתור, גניבת טלפונים סלולריים שלא מצותתים להם, חקירת חשודים בבגידה וכו'), על חשבון פעולות אחרות שמסכנות נוסעי אוטובוסים בישראל." אני טוען שזה לא עובד, לא מול רוזנשטיין, ולא מול "ראש זרוע הצבאית של החמאס בחברון". לא טענתי שזה עובד בכיוון ההפוך (משהו כמו "שנים המשטרה נגד הפשע המאורגן ועדיין רמת הפשיעה החמורה עולה וזה מוכיח שהמשטרה רק מגבירה את המוטיבציה לפשוע"). לא טענתי שקיימות "הוכחות", להפך, טענתי שלא קיימות, ואני שייך לסוג האנשים שלא משתכנעים מהשערות, יפות ככל שיהיו, אם אין להן אחיזה מינימלית במציאות (כמו בציטוט שהובא למעלה). חובת ההוכחה עליך. כל זמן שלא עמדת בחובה זו, הטענה שלך לא מחזיקה מים, ואין שום צורך שאני יביא הוכחה כלשהי. אם חבל לך על הזמן, אז למה אתה מבזבז אותו בויכוח על מאמר אותו אתה פשוט מסרב לקרוא?
השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 170231
נו, אז הבאת עוד דוגמא לכך שיזהר באר מטומטם. סו?
השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 170592
האם הפיגוע בקו 405, שבו דירדר מחבל את האוטובוס לתהום והרג 14 אנשים, נחשב לפיגוע התאבדות?
כל זה קרה לפני שגודלשטיין עלה לארץ.
השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 170626
וגם לא היה אז אוסלו. זה היה אחד מהפיגועים שהתחילו לאחר פרוץ האינתיפאדה שהתאפיינו בעיקר בפיגועי סכינאות.
השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 170718
כלומר, זה לא נכון ש"פיגועי ההתאבדות הגדולים התחילו... בדיוק 40 יום אחרי טבח גולדשטיין במערת המכפלה". זה מה שרציתי לשמוע.
השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 170721
לא אמרתי דבר כזה וההיקש שעשית מוזר ביותר (בלשון המעטה).

פיגוע קו 405 היה חלק מהאינתיפאדה (כמו הפיגועים של היום). גל הפיגועים בימי רבין נבע ממעשה גולדשטיין והגל בימי פרס מחיסול יחיא עייש.
השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 170742
אני קצת מתקשה להבין את הרלוונטיות של השאלה לאיזו סדרה שייך הפיגוע בקו 405.

א. דרדור האוטובוס הוא פיגוע התאבדות.
ב. שהתרחש לפני האירוע במערת המכפלה.

מסקנה: היו פיגועי התאבדות לפני האירוע במערת המכפלה.

מסקנה: הטענה "פיגועי ההתאבדות הגדולים התחילו... בדיוק 40 יום אחרי טבח גולדשטיין במערת המכפלה" אינה נכונה.
קו 405 זה לא פיגוע התאבדות 170754
המחבל לא מת בפיגוע.
קו 405 זה לא פיגוע התאבדות 170755
כמדומני המונח הוא ''פיגוע הריגה'' או ''פיגוע הקרבה''.
אדרבה - 171161
המחבל ההוא היה מוכן לסכן את עצמו כדי להרוג, בדיוק כמו גולדשטיין. שניהם לא *התאבדו* - בניגוד למחבל המפוצץ את עצמו במסעדה.
אדרבה - 171163
וזה נכון לכל מחבל עם סכין שמנסה לדקור עוברי אורח.
אכן. 171167
נסכם: מחבלים פוגעים באזרחים מזה זמן. במקרים רבים, הם מוכנים לסכן את חייהם לשם כך. גם גולדשטיין פעל במערת המכפלה באופן דומה.
ולאחר ארבעים יום, הופיעה שיטת פעולה חדשה לגמרי, בה המחבל *מתאבד* בזמן הפיגוע. האם נכון להציג את פיגועי ההתאבדות כתוצאה ישירה של מעשה שלא היה פיגוע התאבדות? (שאלה זו מופנית למר לנדוור).
אכן. 171169
בדיוק כמו שנכון להציג את פיגועי ההתאבדות בתוצאה ישירה של הסכם אוסלו (שגם הוא לא פיגוע התאבדות).
אכן. 171170
כפי שהוזכר כאן בתגובה 170806 היו פגועי התאבדות גם לפני פיגוע גולדשטיין. הם רק לא היו מוצלחים. (שני מתאבדים מתים והרוג אחד פלשתינאי חף מפשע)
אני מצטער. 171187
בלבולי מוח פילוסופים זה הבלבניסטים. זה לא אני.
השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 170778
הכוונה היא לא לכל פיגועי ההתאבדות מאז ועד היום, אלא לגל שהיה בימי רבין שהימנים טוענים שסיבתו היא אוסלו. את הטענה הזו, המשפט המצוטט מפריך.
למען הדיוק 171036
כאשר מתוכחים על השאלה מה סיבת הפיגועים לא די להצביע על מקרה שהיה לפני תחילתם כדי להוכיח שזו הסיבה.
זה נכון שפיגועי ההתאבדות הגדולים החלו ארבעים יום אחרי מעשהו של גולדשטיין במערת המכפלה (אגב, למה לא החלו, למשל, ימים בודדים אחר כך כמו שני הפיגועים כמה ימים אחרי נסיון חיסול יסין ומרעיו ?), אבל אירעו לפני תחילת הפיגועים עוד אירועים. (למשל, שבועיים אחרי אירוע גולדשטיין תקעתי נוד חזק במיוחד, אז זה אומר שזו סיבת הפיגועים ?).
אני טוען שפיגועי ההתאבדות התאפשרו בכלל בגלל יכולת התארגנות שנוצרה עקב מתן טריטוריה לרשות הפלשתינית ללא יכולת פיקוח על מעשיהם שם.
לשנינו אין הוכחות חד משמעיות לדעותינו, ולכן מלים כמו "הפרכה" אין להם שום מקום. אין מדובר במתמטיקה.
אבל אפשר לדבר על סבירות והגיון.
לי נראה שהעובדה שעברה תקופה של יותר מחודש אחרי הטבח במערת המכפלה הופכת ללא הגיונית את ההצבעה עליו כסיבת הפיגועים.
כך גם הפיגועים שהחלו חודש שלם אחרי חיסול יחיא עייש (שכזכור עסק לפני חיסולו בגידול פרחים, ולא שמע על פיגועים כלל), אין זה סביר שסיבתם היא חיסולו.
למען הדיוק 171357
באותה תקופה הסבירו לנו שהפיגועים נובעים מהתנגדותו של החמאס לתהליך השלום המלבלב. עכשיו מסבירים לנו שהפיגועים קורים כי אין שלום. הפיגועים קבועים, התירוצים הפכפכים.
השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 170793
עד כמה שאני זוכר, היה פיגוע התאבדות בצומת מחולה בבקעה, עוד לפני גולדשטיין. אני לא מצליח למצוא את הפרטים באינטרנט (ככל הזכור לי, מדובר על אפריל 1993, ולא היו הרוגים - לעומת מספר פיגועים שהיו באזור זה במהלך המלחמה הנוכחית).
השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 170806
בפיגוע הזה, באפריל 1993, נהרג חוץ מהמחבל המתאבד גם פלשתינאי שעבד בפונדק מחולה.
כמו כן התפוצצה מכונית תופת עם מחבל מתאבד בתוכה בצמוד לאוטובוס שהסיע חיילים לבסיס בבית אל, במקרה הזה לא היו הרוגים.
השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 171175
תודה על העדכונים. האם יש לינק ברשת המציין אירועים אלו ותאריכיהם? באתר משרד החוץ יש רק מאז תחילת המלחמה הנוכחית (ונדמה לי שגם אין שם פיגועים בהם לא היו הרוגים ישראליים וזרים).
השבוע במוסף לשבת של ידיעות אחרונות 171223
לא יודע, ארכיון "הארץ" מתחיל מ1994 ואני לא מכיר ארכיוני חדשות שמגיעים יותר אחורה.
בתקופה האמורה הייתי בצבא ודי מודע למצב הבטחוני, להתראות ולפיגועים.
דרך אגב, בשנת 1993 היה גם נסיון להכניס מכונית תופת לגוש דן, שהסתיים בתפיסת המכונית ברמת אפעל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים