בתשובה לNick The Greek, 18/09/03 23:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני עלול לצאת כאן קצת חשוך,ולכן מחמת הבושה אני מוריד את שמי מהתגובה הזאת1. קודם כל, יש מקרים ש*חייבים* להפעיל כוח. בדיוק שלשום, בשיחה עם מכר על הנושא, הוא סיפר איך הוא הלך לבריכה עם שני ילדים. האחד התחיל לרוץ לאורך הבריכה והשני התעקש להשאר על שפת הבריכה. מכיוון שהוא היה חייב לרדוף אחרי השני, והראשון מיאן לזוז, הוא דרבן אותו בעזרת פליק בטוסיק. לא מדובר כאן בלטיפה אלא במכה כואבת שמטרתה היתה להסביר במהירות, שההתעקשות הזאת לא במקומה. כאבא לילדים בעצמי הסיטואציה הזאת מוכרת לי עד כאב - תרתי משמע. האם אותו אב צריך להעצר על עבירה זו? ואם לחילופין היה נשאר ליד בנו הראשון בן הארבע ומסביר לו כמה חשוב לבוא, בעוד בנו בן השנתיים מנסה לנשום מים2? שנית, צריך לשאול האם בעיקרון ענישה *כלשהי* מקובלת כאמצעי חינוכי? אני מניח שגם הנאורים ביותר יסכימו שייתכנו מקרים כאלה (אבל אולי לא,- מגיבים תגובתכם). כעת, האם ילד שמשתטח ברחוב מכיוון שאימא ממהרת הביתה ולא יכולה להתעכב על מראה האוטו זבל ראוי לעונש? אם לא, לאחר מספר דברי כיבושין או התעלמות מבוישת מצד האם, אין לה ברירה אלא לגרור את הילד מהמדרכה, בוכה וצועק עד הבית. לאחר אמבטיה וארוחה אפשר לשוחח על הפעולה של הילד ולהחליט על עונש ראוי. מצד שני, אפשר להדגים לילד בעזרת עונש מיידי כלשהו ( לאו דווקא פיזי) שאימא כועסת וצריך לקום *עכשיו*. לדעתי ומנסיוני3, על עונש להיות סמוך ככל האפשר למעשה, עליו להיות פרופרציוני, ורצוי בתכלית הרצוי שהוא לא ינתן בעת כעס של ההורה. יותר מזה, ענישה פיסית אינה אסורה, אך צריך להשתמש בה במשורה, לאו דווקא כעונש קשה אלא כהצבת גבול מיידית ( לפעמים "לא" תקיף אינו מספיק, בעיקר במקרה של ילדים משולהבים). בכל אופן, אין להעניש בעונש פיזי ילדים צעירים מידי ( מה גם שהם לא בהכרח מבינים על מה הם נענשים) וגם לא מבוגרים מידי, אז באמת יש עניני השפלה וחינוך לאלימות. אני מאמין שאם מכים (כן, המילה המלוכלכת יוצאת) מעט, באיזור גיל חמש שש, אין צורך להמשיך בגיל מאוחר יותר, ואם זה בכל זאת לא עוזר, כנראה לא זאת הדרך. בכל אופן, בוודאי שאין להכות ילדים בצורה ממושכת מתוך כעס, רק מכה אחת או שתיים, מתוך הבנה ברורה (שלכם) מהן האופציות האחרות. זהו. הפליאו בי את חרצובות לשונכם. 1 לא שאני משלה את עצמי שאיילים מתוחכמים לא יוכלו לפצח את זהותי. אני מתבסס על זה שזה לא באמת מעניין. 2 אני מניח שיבואו כל מיני אנשים עם פתרונות אחרים, אבל בהתחשב בזמן הקצר שהיה לאותו אב להחליט, ובלחץ האטומי שהוא היה שרוי בו, החלטתו נראית לי נכונה ונבונה. 3 למען גילוי נאות יש לציין שאישתי יותר סובלנית ממני, ויש לנו התלבטויות וויכוחים רבים על עניין הענישה. בסופו של דבר אנחנו משתמשים בעונשים פיסיים לעיתים רחוקות ביותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבעל נסיון, אני רוצה להצטרף לדבריך, ולהוסיף עוד היבט. לפעמים, טובת הילד דורשת ענישה גופנית (עד כמה שהיא כואבת להורה), מכיוון שזו הדרך הקצרה והנעימה (!) ביותר להוציא ילד מן המערבולת שהוא הכניס את עצמו לתוכה. משפחה: שני הורים, אחות גדולה בת שש, אח קטן בן ארבע וחצי. השעה: שמונה בערב. הקטן עייף, הגדולה עוד לא. שניהם בפיג'מה, מציירים. היא לוקחת את הצבע האדום ומוסיפה קו. אבל גם הוא רצה את הצבע האדום! הוא רצה להשתמש בו *קודם*! הוא פורץ בבכי, מקמט את הציור שצייר, ומנסה לחטוף מאחותו את הציור שלה. היא בורחת עם הציור. היא בוכה. הוא צועק, היא חטפה לו את הצבע האדום. הוא יקרע לה את הציור. אבא מחזיק אותו. מדבר אליו - הילד לא רוצה לשמוע. צריך לקרוע את הציור שלה. הוא על הרצפה, בוכה ובועט, צועק ובוכה. אלטרנטיבות: א. לחכות עד שיירגע. הוא משתולל על הרצפה, צורח, בועט בספה בכעס, אבל בסופו של דבר יירדם. עניין של שעה, אולי שעה וחצי (הריאות חזקות בגיל הזה). ב. אבא: "אסור לקרוע את הציור של דנה!". ילד: מנסה לברוח. אבא: "אסור". ילד: דוחף אותו. אבא: מכה בטוסיק. ילד: בוכה, קצת המום. נרדם אחרי דקה. מה טוב יותר לילד - להניח לו לנפשו, שיצרח על הרצפה או במיטה במשך שעה, או להציל אותו (במכה קלה) מעצמו? איזה הורה מגלה אחריות ואהבה גדולים יותר לילד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה דרמטי. כמה דוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה - אתה מוזמן להציע פתרון טוב יותר. יתכן שקל יותר לעזוב ילד בוכה לנפשו, אבל הורה אחראי צריך לעמוד לרשות הילד גם כשהוא נדרש לפעול בניגוד לאינסטינקטים שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הילדים לא ילשינו, הם מפחדים יותר מדי... וברצינות, אני מסכים עם מה שאמרתי ואני רוצה לחזור ולהדגיש שההבדל בין שימוש בכוח מתוך עצבים ובין השימוש בכוח להשתלטות על הילד הוא תהומי. אין לי כל ספק שהסוג השני של "אלימות" הוא לגיטימי וצריך להיות חוקי. תאר לך שמצלמות הסופר או הבריכה היו מקליטות אותך כהורה כשאתה מכה את ילדך? תאר לך שאיזה מתחסד היה מחליט שאתה הורה מכה (abusive) והיה פועל במסגרת החוק להפריד אותך מילדיך? זה נשמע לי ממש אורוולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מפרידים ילדים מהורים כל כך מהר | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |