בתשובה לעוזי ו., 18/09/03 18:26
העובד הבור 171243
ועל אילו עבודות אנו מדברים? חקלאות, נקיון ואבטחה? האם על בסיס זה אנחנו רוצים לבנות מדינה מערבית מודרנית?
למה אתה מתכוון ב"רמת האוטומציה הנוכחית"?
העובד הבור 171250
ובמדינה מערבית מודרנית אין חקלאות, נקיון, אבטחה, קופאים בסופרמרקט, זבנים, פקידי דואר, שוטרי תנועה, סנדלרים, ספרים, מצילים בחוף הים, מוכרי גלידה בחוף הים, משכירי כסאות נוח בחוף הים, סדרנים, חדרנים, טפסנים?

רמת האוטומציה הנוכחית היא זו שבה נהגי אוטובוס צריכים להיות אנושיים דווקא.
העובד הבור 171256
יש בישראל מחסור חמור למצילים, מוכרי גלידה, משכירי כסאות, סדרנים, חדרנים וטפסנים? חסרים לנו ידיים עובדות בחקלאות, לא מוכרי גלידה וחברי אגד.

בישראל אפשר להתפרנס בכבוד (בכבוד=בלי שתהיה חלק מהמעמד הנמוך ובלי שישתו לך את הדם חברות כח אדם למינהן) מחקלאות, נקיון, קופאות בסופר או אבטחה?

אגב, יש כל מיני צורות של השכלה, חוץ מהשכלה אקדמית (טכנולוגית למשל). חבל שהמדינה לא עוזרת יותר גם בזה.

השכלה ולימודים, זה לא עניין רק לילדי שמנת או לצאצאי המעמד הבינוני. זהו גם הכלי של אלה שמגיעים מלמטה(העניים), לעשות בחיים שלהם משהו מעבר להשכרת כסאות נוח בחוף הים. מדוע שנתקע אותם בסדרת העבודות אותן תארת (ושכר הלימוד הגבוה בישראל, יכול לעשות בדיוק את זה)? יש לשאוף לחברה שהיא חברה הישגית (וגם אם לדעתך חברה שכזו איננה בגדר המצוי, היא בוודאי צריכה להיות בגדר הרצוי).

לעניים קשה להגיע לאקדמיה גם ככה. האקדמיה מאפשרת מידה לא מבוטלת של ניידות כלכלית, שמשתלמת בסופו של דבר גם למדינה עצמה. דין זה שמקשים על החלשים בעניין זה, איננו כדין זה שפחות עוזרים לחלשים במימוש "זכותם" להביא תשעה ילדים לעולם על חשבון קצבאות מדינה.
העובד הבור 171291
מצד אחד, אני בעד השכלה לכולם, בחינם ובשפע (ובהקשר הזה צריך לדבר בהזדמנות גם על דו''ח וועדת מלץ). מצד שני, צריך להכיר בזה שרוב גדול באוכלוסיה בכלל לא רואה את עצמו מועמד ללימודים אקדמיים (למשל, חסרי תעודת הבגרות), והסובסידיה ששומרת את שכר הלימוד ברמה הנוכחית באה על חשבונם. התוצאה היא שלרוב, בני המעמד הבינוני-גבוה שומרים על מעמדם - על-חשבון בני המעמד הנמוך.
העובד הבור 171295
או, אם לצטט סיסמא שהיתה נפוצה פעם: סובסידיה לנצרך ולא למצרך.
"על חשבונם"? 171415
הסובסידיה ששומרת את שכר הלימוד ברמה הנוכחית באה על חשבונו של משלם המיסים. משלם המיסים העיקרי איננו מוכר הגלידה ומשכיר הכסאות המתקפלים בשפת הים. אז מה זאת אומרת "על-חשבון בני המעמד הנמוך"?

גם אם התוצאה היא שלרוב, בני המעמד הבינוני-גבוה שומרים על מעמדם - על-חשבון בני המעמד הנמוך, אז בוודאי שלעלות את שכר הלימוד עוד יותר רק יגדיל את ה"לרוב" הזה (המעמד הבינוני יכול לבלוע את זה, בעוד המעמד הנמוך יכול להחסם). שכר לימוד נמוך יותר מאפשר לפחות צ'אנס לאלה מבני המעמד הנמוך, שלא מוצא חן בעיניהם הרעיון של להיות נהגי אוטובוס או לרשת את המקצוע הנכסף של השכרת הכיסאות המתקפלים בחוף הים, שעובר במשפחה מזה ארבעה דורות.

לעלות שכר לימוד משמעו חסימת המעמד הנמוך. זה שיש קצת ניידות, זה לא אומר שצריך למצוא את הדרך לחסום גם את האפשרויות הבודדות (והמצומצמות) שיש לניידות. להיפך. צריך לחשוב על איך אפשר למצוא עוד אפשרויות (הפחתה גדולה יותר של שכר הלימוד באקדמיה או אף עזרה בלימודי מקצוע, למשל), בשביל שהחברה שלנו תהיה יותר הישגית.

___
1 מאז שיש מענק שחרור, האפשרות לסיים בגרויות במכינות, הוא פתרון אפשרי יותר, עבור המעמד הנמוך.
Hmm Hmm 171560
נהגי אוטובוס חסרים, דווקא.
Hmm Hmm 171597
נו טוף. בכל מקרה, לעלות את שכר הלימוד זה לא מה שיביא לנו יותר נהגים ועובדי כפיים (ואם כן, זו דרך קצת נבזית, שמשרתת את חסימת המעמד הנמוך מהשכלה גבוהה).
העובד הבור 171827
הבעיה בישראל היא שחושבים שכולם צריכים ללמוד באוניברסיטה. זו הבעיה.
הרי מה קרה? יש יותר מדי בוגרי תואר, אם בשל ירידה ברמת בתי הספר ואם בשל ירידה ברמת האקדמיה. כתוצאה מכך השוק דורש תואר גם למה שלא צריך תואר. ואז אין בררה וכל אחד צריך תואר גם אם הוא לא ממש רוצה, אבל העיקר שיהיה. זה הביא לצמיחה במוסדות לימוד אקדמיים שסיפקו עוד ועוד תארים לצד ירידה ברמת האקדמיה. ואז נוצרה עוד יותר אינפלציה שחייבה עוד ועוד אנשים להשיג תואר שאין בו צורך למקצועות שדורשים אותו. ואז, כדי לשמור על שיוויון, המדינה מנסה לעזור לעוד אנשים להשיג תארים מה שייצור עוד עודף בתארים ויכריח עוד אנשים ללמוד לתואר ואת מי שכבר למד ללמוד לתואר נוסף. בסוף גם תהיה, ואולי כבר יש, אינפלציה בבעלי תואר שני. וכל זה גם למקצועות שאין להם שום קשר לתואר ומעולם לא היה.

זה נורא נחמד שכולם בוגרי אוניברסיטה אבל זה נעשה מוגזם שאתה נדרש לכך כדי להיות מזכיר או פקיד. המדינה משקיעה מיליונים בסבסוד לימודים שאין בהם כל צורך ונוצרת גם זילות של האקדמיה.

אני מציע שנעשה הפוך.
נעלה את רמת הבגרויות, נעלה את דרישות הכניסה ונצמצם את מספר מוסדות הלימוד. אז ייגמר ההיצף של בעלי התואר וכבר לא ידרשו אותו לכל פיפס שלוחץ על כפתור. אז ילמד באוניברסיטה מי שבאמת רוצה וצריך לצורך המקצוע שבחר. רמת האקדמיה שוב תעלה והמדינה תחסוך כסף רב בכך שתסבסד את מי שיש צורך לסבסד. שאר הכסף יוכל ללכת להכשרה מקצועית במקצועות שאינם אקדמיים ואינם צריכים להיות אקדמיים. מלונאות או ביטוח לא צריכים להיות תואר ראשון ואין טעם שיהיו כאלה. אבל זה לא פוגע בערכם.

אז נכון שאולי במצב כזה יגדל הפער ההשכלתי בין קבוצות אוכלוסיה. אבל זה לא אומר שיגדל הפער הכלכלי, וזה מה שחשוב באמת. "פער חברתי", דרך אגב, הוא מונח שמעולם לא הבנתי. אם אני אשכנזי שלומד לתואר שני ומרוויח שכר מינימום ומרוקאי יוצא שכונת הארגזים לא סיים תיכון אבל מרוויח פי שניים בעבודה מקצועית (למשל מכונאות או אחד מענפי הבניין), מי בדיוק נמצא פה למעלה ומי למטה?

המונח הערטילאי הזה "פער חברתי-כלכלי" הוא המקור לכל הצרה הזאת. פרנסה תהיה כשתהיה עבודה ועבודה לא בהכרח תהיה כשיש השכלה. אני דוגמה, ולפי דבריו, גם דובי הוא דוגמה. מה בדיוק הטעם לשלוח את כולם לאוניברסיטה? שכולם יהיו אקדמאים מובטלים?
העובד הבור 171850
לדעתי המדינה צריכה לסבסד לימודים אקדמיים רק למי שמעוניין ללמוד מתוך אהבת המקצוע. אין שום סיבה שאני אצטרך לממן את מי שלא נהנה מעצם הלימודים, ורואה באקדמיה מעין מסלול מכשולים שצריך לעבור כמה שיותר מהר על-מנת להגיע לתלוש המשכורת השמן. האקדמיה איננה מרכז להשתלמות מקצועית (וטוב שכך!), ואיננה יכולה להיות כזאת. האקדמיה ביסודה היא האולימפוס של תאבי הידע ולא תאבי הבצע. מי שחושב שהאקדמיה צריכה לשמש כמקפצה פיננסית – יואיל נא לעשות את התואר על חשבונו בלבד, ולא על חשבונם של אזרחי ישראל.

בניגוד לאחרונים, את אלו השוחרים לידע ואוהבים את החשיבה (פלצנים בלע"ז), כן צריכה המדינה לסבסד מפני שזה אינטרס חיוני של המדינה להפיץ את ההשכלה ולבער את נגע הבערות. וזאת כי מדינה ליברל-דמוקרטית אינה יכולה להתקיים ללא מודעות של אזרחיה למושגים בסיסיים כמו זכויות אדם, פלורליזם, סובלנות, נאורות ותרבות דמוקרטית. אחזור שוב על המושג האחרון: לא תיתכן מדינה דמוקרטית ללא תרבות דמוקרטית! אומנם נכון שלכל הפרוצדורות הפורמליות לא ייגרם נזק לכאורה. הבחירות תתקיימנה כסדרן כל 4 שנים, יישמר העיקרון של "כל אחד הוא קול אחד", עיקרון הפרדת הרשויות וכו'. אבל מה הטעם באזרחים בעלי זכות הצבעה שהם בורים ועמי ארצות? מה הטעם בחקיקה סוציאלית מפוארת כאשר העוני מגיע למימדים של עולם שלישי? מה הטעם ב"זכות הציבור לדעת" אם איש אינו דורש מהשלטון דין וחשבון על מעשיו? מה הטעם בריבוי מפלגות ודעות כאשר עדה שלמה, כולם כאיש אחד, מצביעה רק על-פי השתייכותה השבטית? מה הטעם במדינה דמוקרטית ללא תרבות דמוקרטית? "דמוקרטיה" שכזאת תהפוך במהרה לדיקטטורה. דוגמאות היסטוריות לא חסרות; ראו מה קרה לממשלת קרנסקי (הממשלה הרוסית לאחר המהפיכה הראשונה ברוסיה, זאת שלפני "אוקטובר האדום"), או גרוע מכך – רפובליקת ויימאר.

לצערי הרב, ישראל כמדינה מתקרבת יותר ויותר לנסיגה פומבית מעקרונות הדמוקרטיה ואיש אינו מוחה או פוצה פה. כדי למנוע מצב עיוועים זה אני, המשכיל בגרוש, לא נודם אלא תורם את חלקי הצנוע למלחמה בעד עקרונות הדמוקרטיה, וקורא לממשלת ישראל לפעול לשינוי סדרי העדיפויות, ולפעול למען הפצת ההשכלה והתרבות הדמוקרטית בקרב שכבות נרחבות בעם שאינן מבינות את התרבות הדמוקרטית ורואות בה איזשהו שעשוע השמור "לאליטה האשכנזית". השינו בסדרי העדיפויות יבוא לידי ביטוי בסובסידה ממשלתית להשכלה אקדמית לסטודנטים רבים, הלומדים מתוך עניין כן ואהבה לתחום לימודיהם, במיוחד במקצועות "חסרי תועלת" כמו פילוסופיה, תנ"ך וספרות. ומי שרוצה ללמוד מנהל עסקים, הנדסת חשמל ומשפטים שיממן את הדיפלומה מכיסו הפרטי.

(ולא, אין לי שיטה מעשית לקבוע האם מישהו לומד מתוך עניין אמיתי או שהוא מתחזה)

-----------------------------
הכותב הוא סטודנט
העובד הבור 171863
האקדמיה, מזה זמן רב, היא *כן* מרכז להשתלמות מקצועית. זה מצער, ורע, ולא בריא, אבל זה המצב. בארה"ב זה התחיל אחרי מלחה"ע השניה עם ה- G.I.Bill, באירופה זה התחיל בשנות השמונים עם פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה, ובישראל זה התחיל בתחילת שנות התשעים, עם פתיחת השערים ע"י הקמת המכללות האזוריות.

מן הראוי שהמדינה תממן את הלימודים לא רק למי שמעוניין בידע, אלא בעיקר למי שמשתמש באוניברסיטה כמרכז להשתלמות מקצועית. בדיוק כפי שמשרד העבודה והרווחה מממן קורסים מקצועיים, ברגע שמתייחסים לאוניברסיטה כאל השתלמות מקצועית, אין סיבה שמשרד העבודה לא יממן לימודים אקדמיים.

בארה"ב היום 40% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים מנהל עסקים. עצם קיום תואר ראשון במנהל עסקים כבר אומר הכל, קל וחומר היותו התואר הפופולרי ביותר בשוק.
העובד הבור 172090
שיטה מעשית לסיבסוד פלצנים 171897
אולי אם לימודי הדוקטורט יהיו מסובסדים, יתפסו בעיקר את אלו ש''שוחרי ידע''.
שיטה מעשית לסיבסוד פלצנים 171919
כמה עולה באמת דוקטורט?
מלטביה? 171927
שיטה מעשית לסיבסוד פלצנים 171938
אני יכול להציע לך חמש בתשע.
העובד הבור 171959
אבל יש דרך מאוד פשוטה לברר מי באמת רוצה ואוהב? הישגים. מי שאוהב מן הסתם מצליח ומי שאוהב ולא מצליח שילמד לבד בבית. אבל עניין האהבה הוא רלוונטי ולדעתי אין אני צריך לסבסד את מי שלומד מתוך אהבה בלבד.

השיטה כולה צריכה להשתנות והרי עיקרי ההצעה.

קודם כל, חינוך חינם זה עד תיכון כולל. יותר מזה המדינה כבר לא חייבת לממן. יש גבול. מה כן? כן צריך לקבוע מכסות ולנייד אותן לפי צרכי המדינה.
נניח שהמדינה קובעת שצריך מאה בוגרים בכל אחד ממדעי הרוח בשנה. אלה מקבלים מימון מלא אם הם מתקבלים על סמך הישגיהם. אתה רוצה בכל זאת אבל לא התקבלת? או שתשלם מכיסך או שתקבל מימון חלקי לפי הישגיך וצורכי המדינה. לפי הצפי יהיה מחסור במורים למקרא בעוד חמש שנים? המכסה מתרחבת בהתאם תוך חיוב המתקבלים לעסוק בהוראה כך וכך שנים.
תלמידי הנדסת חשמל ומכונאות תחנות חלל יכולים לקבל מלגות מחברות פרטיות? המדינה מצמצמת את המכסה שהיא מממנת. רוצה בכל זאת? תשלם מהכיס או תשיג מלגה חיצונית.

בקיצור, המדינה תסבסד יותר את מי שמסוגל ו/או נחוץ לה ולא באופן חלקי את כולם. ככה בונים רמה. למעשה נוצרת כך מעין עתודה אקדמית אזרחית. מי שרוצה ללמוד על חשבון המדינה ישרת את המדינה בהתאם. השיטה האמריקאית של לימודי תואר שני ודוקטורט היא בערך כך. קבלה ומלגות על סמך הישגים ונחיצות למוסד האוניברסיטאי המסוים. אין תלמידים שלא מסוגלים ואין מי שלומד בלי להחזיר תמורה. יש גם אפשרות לשלם מהכיס כפי שציינה נוגה, אבל גם אז צריך לעמוד בדרישות הקבלה.למעשה זה מגיע עד כדי כך, שתלמיד נבחר למחלקה אם הוא מתעניין בתחומים שחשובים לה. כלומר מראש אתה מצהיר (גם אם זה לא ממש מחייב ואתה די בודה את זה כדי להתקבל) מה אתה רוצה לחקור והמחלקה שוקלת אם זה טוב לה. פה אותו דבר: אדוני היקר, יש מספיק מחקרים על קרום הנוירונים, או שתחקור עלי כותרת של קקטוס או שתשב בבית. רוצה משהו אחר? תמצא מימון לבד. כמובן שזה די נייד בהתאם לוועדות אקדמיות ולאומיות והכול לפי מנגנון שיוקם בהתאם וישרת הן את המדינה והן את החופש האקדמי (שנעשה די בעייתי פה אבל הוא די בעייתי גם עכשיו)

זה הכול. לא ייתכן שהמדינה תפזר כספים בשם האידאולוגיה ולא רק שלא תביא להישגים אלא גם לא תפקח על הכסף שנשפך. אשפר גם לקבוע מכסות מבחינת השתייכות אתנית, עדה ואפילו השתייכות פוליטית! גוש הימין ימליץ נא על עשרה מועמדים ללימודי מתמטיקה שימושית וגוש השמאל יואיל להועיד עשרה מועמדים ללימודי הסטוריה יהודית.המדינה תבנה עתודה אקדמית אזרחית שתוביל את חיי הרוח שלה. לא יזיק למדינה גם לשלוח מועמדים לחו"ל לספוג קצת רוח שם ולהביא אותה לכאן.

כמובן שזה חל גם על חינוך מקצועי ואולי בעיקר על חינוך מקצועי. המדינה תבחר ותממן, אנחנו נלמד וניישם. לא רוצה? תשלם לבד.
העובד הבור 171856
אני אולי הוזה או שסתם יש לי דז'ה וו, אבל אני חושב שאני ואתה כבר היינו שם בעבר האיילי.

תמיכתי בהורדת שכר הלימוד, אינה מתנגשת עם דעתי שיש להעלות את דרישות הקבלה לאוניברסיטה, לצמצם את כמות האנשים המורשים להכנס בשעריה, שיש להעלות את רמת הבגרויות (תוך כדי אכיפה בה ל*כולם* יש את הזכות לגשת אליהן, במסגרת מערכת החינוך הרגילה), שיש להעלות את רמת הלימודים לרמה בה קשה יותר לסיים תואר (ביחוד בתארים ראשונים במדעי החברה) ושיש להפסיק להתיחס אל האוניברסיטה כאל בית-ספר ללימודי מקצוע או מעין לטביה-לייט (משלמים שכר לימוד, עוברים את שנות הלימוד בריפרוף קליל, ומקבלים תואר עם ממוצע 80+).

זה שאני תומך בשוויון הזדמנויות (או שאיפה אליו) אינו אומר שאני תומך בשוויון. אינני מתרגש מפערים חברתיים כשלעצמם, אלא רק מפערים חברתיים בהם הניידות היא בלתי אפשרית. אני בעד מנצחים ומפסידים, אבל רק כשהתחרות הוגנת.

לא צריך לשלוח את כולם לאוניברסיטה (למרות שיש לה חלק חשוב בתשתית של מדינה מודרנית), אבל אסור לחסום מעמדות מסוימים מלהגיע לאוניברסיטה בשל מצוקה כלכלית (חבל לאבד אינטליגנציה, רק בגלל שאין לה מספיק כסף).
העובד הבור 171962
אכן הדיון הזה כבר נערך בינינו בעבר ומוקדו היה האם צריך להגיש את כולם לבגרות. אבל לא נחזור עליו פה. אני מצטרף לטענותיך למעט זאת ומוסיף לטענתך שיש להעלות את רמת הקושי של התואר גם בחוגים למדעי הרוח שבהם, תופתע לגלות, קל יותר לסיים מאשר במדעי החברה. לשם השוואה, כשהחוג שלי, החוג לתורת הספרות הכללית בתל אביב, הוקם בסוף שנות השישים, היו בו, תאמינו או לא, בחינות קבלה! החוג היחיד בארץ עם בחינות קבלה בספרות. מובן שזה כבר לא קיים היום והרמה בהתאם.

דרך אגב, תהיתי קודם מהו פער חברתי, להבדיל מפער כלכלי או השכלתי. אולי תסביר לי במילים פשוטות?
העובד הבור 171982
אמרתי פער חברתי? איפה? באמת לא ברור לי מה זה.
אין לי כח לקרוא כל מה שכתבתי. כמעט כל מה שאני כותב יוצא לי נורא משעמם :) למה גם אני צריך לסבול?

אם בכל זאת אמרתי, אני חושב שהתכוונתי לפער כלכלי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים