בתשובה לאייל מזדמן, 22/09/03 8:15
אם כבר טרמינולוגיה 171935
1. מסכים - מדובר על הורדת שעור המס (ולא על "שיקחו מהעשירונים העליונים פחות").

2. שעור המס אינו תורה מסיני; אני לא טוען שהשעור הנוכחי אופטימלי, אלא שבזמן שאין כסף, זה אחד הדברים שתיקונם יכול לחכות לשנה הבאה (או לזו שאחריה).
אם כבר טרמינולוגיה 171969
2. אבל כל הפואנטה היא שזה מועיל לכלכלה - אני משאיר לעשירים יותר כסף, והם, נטולי חובות שכמותם, מוציאים אותו על חיים טובים יותר - צריכה.

הכסף של העשירה הולך לבעלת מסעדת הסושי בה היא אוכלת, שמשלמת למלצרית, שמשלמת לבעלת הבית, שממנת לבתה לימודים באוניברסיטה, שמאפשרים לה, בתורה, לשלם יותר מיסים כשתסיים.

זה כל הרעיון של טריקל דאון אקונומי - עדיף לתת את הכסף למעלה, כי במהלך החילחול שלו הוא מביא הרבה יותר תועלת מאשר אם היית נותן אותו סכום למטה, שם סתם היו משלמים את המשכנתא, וזה לא היה עוזר לאף אחד אחר.
אם כבר טרמינולוגיה 171973
נדמה לי שאם כבר הגישה הנאו-קלאסית טוענת בדיוק (אבל בדיוק) להפך. העניים מוציאים כל תוספת נוספת למשכורת לצריכה אשר איננה מעודדת צמיחה, החוצפנים. העשירים והקפיטליסטים בעלי היוזמה החופשית לעומת זאת, ישתמשו בכסף על מנת לקנות מכונה חדשה לייצור נעליים או קורות פלדה, מה שמגדיל את התפוקה ואת יכולת הייצור. זו צמיחה.
אם כבר טרמינולוגיה 171999
מי שנהנה מהורדת המסים עשוי לבזבז חלק ממנה, אבל הוא גם חוסך חלק, ואולי משקיע חלק אחר בחו''ל. אם הצמיחה כל-כך חשובה למדינה, שתיקח את עודף המסים הזה ותבזבז אותו, כולו, בעצמה (על סושי, למשל).
אם כבר טרמינולוגיה 172010
בעבר עלה בראשי הרעיון של "מס צריכה": כל אדם המקבל הכנסה, יחוייב להוציא אחוזים מסויימים ממנה על פעילויות שיוגדרו כצריכה (מסעדות, ביגוד, צעצועים, כלי כתיבה, מזון וחכמים-ממני-יחליטו-מה). האם "העלאה" של מס צריכה, בעת מיתון, עשויה לזרז היחלצות מהמצב? האם בעת שגרה עשויה היא להביא למשק יצרני ו\או יציב יותר?

ואם יורשה לי לקפוץ מעט קדימה, ולו בכדי לענות מראש לתגובות צפויות, אז אשר לשאלת האכיפה: אפשר לדרוש הגשת חשבוניות בדומה לנעשה בנוגע ל"הוצאות פטורות ממע"מ", אפשר להנפיק סט-חדש של שטרות שיהיה קביל אך ורק למטרות אלה (אפשרות זו נראית מעט מפוקפקת וכנראה שניכר בה כי לא חשבתי עליה לעומק) ובטח ישנן אפשרויות נוספות. אך מבחינה מהותית: האם יש טעם ברעיון הזה?
אם כבר טרמינולוגיה 172192
אני נגד. המדינה אינה אמורה לכפות הוצאות מסוג מסויים; לשם כך נועדו המסים שאנחנו משלמים.

אם המדינה רוצה לעודד את הצמיחה (ויכולה להרשות זאת לעצמה), שתוריד את שעור המע"מ. היתה כוונה להוריד את שעור המע"מ מ- 18% ל- 17%, אלא שמשמעותו של צעד כזה היא הפחתה של שני מליארד שקל בהכנסות המדינה, ואין למדינה סכום כזה (אלא לשם צרכים דחופים ביותר, כגון רפורמה במס הכנסה).

אולי מישהו יוכל להסביר איך הפחתה של מס ההכנסה תורמת יותר לצמיחה מאשר הפחתה בסכום דומה של מס ההוצאה.
אם כבר טרמינולוגיה 172373
קראתי פעם סיפור מד"ב המתאר מצב כזה בדיוק: ה"עניים" מחוייבים לצרוך המון - בגדים, מזון יקר, טלוויזיות ענק וכולי, ומי שלא צורך את המכסה נענש. העשירים ,לעומת זאת יכולים להנות ממגורים צנועים וארוחות דלות ‏1.

אולי זה המקום להמליץ על יצירת המד"ב הקלאסית "סוחרי החלל" של פוהל וקורנבלות, שהיא סאטירה חברתית מדהימה על חוליי הפירסום והקפיטליזם.

1 כבר הערתי במקום אחר שכבר כיום, שומן נחשב כסממן עוני ואנשים עשירים יכולים להרשות לעצמם להיות רזים.
אולי עדיף לשאול האם הרעיון מוסרי? 172376
הערה ביצועית. במקום לתת לאזרחים להחליט מה חובה עליהם לקנות עדיף שהממשלה תבצע את הקניה ותזרוק את המוצרים מייד לפח. כך נוכל להכפיל את הצריכה! ויפה שעה אחת קודם...
אם כבר טרמינולוגיה 172888
מועיל לכלכלה של מי? העשירה יוצאת לנופש בחו"ל, קונה מוצרי צריכה מיובאים, וכך הכסף יוצא מהכלכלה הישראלית ומסייע לכלכלות אחרות.

במילים אחרות: הגלובליזציה מסיטה את זרם הכסף בטריקל דאון אקונומי: במקום שהוא יחלחל מלמעלה ללמטה, הוא מחלחל לצדדים.
טריקל דאון זה איש קש 172893
לא עדיף ''לתת את הכסף למעלה''. עדיף להשאיר את הכסף בידי בעליו החוקיים. זו לא נתינה כזכור, זו רק לקיחת פחות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים