בתשובה לברקת, 07/10/03 18:28
מה, אתה הולך? 174277
בן דודי שלומד עכשיו לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן פעם התקיל אותי בשאלה הזו. לטענתו מסתבר שדווקא בניגוד למה שמקובל לחשוב, ההיפך הוא הנכון, וקדושת השבת חמורה יותר מקדושת יום הכיפורים. אבל כדאי שמישהו יותר מוסמך ממני יענה על זה.
מה, אתה הולך? 174280
אני לא בטוח שזה כל-כך חשוב. הנושא הוא הצורה שיום-כיפור ניתפס בהוויה הישראלית, ולא המשמעות ההילכתית שלו.
מה, אתה הולך? 174283
נדמה לי שברקת כיוונה דווקא למשמעות ההילכתית הפעם, בניגוד לתגובות אחרות, אבל ניתן לה להכריע, אם תרצה.
מה, אתה הולך? 174284
יכול להיות שאתה צודק. קטונתי. בכל מקרה, התגובה שלי כוונה יותר אליך כחבר מערכת (לא שיש לי דעה מגובשת, אבל אני מתייצב כאן לצד ברקת וחושב שהאייל מספיק רציני כדי שהנושא יחשב ראוי לבחינה).
מה, אתה הולך? 174301
כן, למשמעות ההלכתית. לא גדלתי בבית אדוק ממש, אבל אצלנו היה אסור לעשות ביום כיפור דברים ש''עברו בסדר'' בשבת (לגעת בכסף, לקרוע נייר, להדליק אור וכל הג'אז הזה).
מה, אתה הולך? 174347
למה לדעתך אצל היהודים הפחות דתיים (עד לא דתיים כלל) מקבל ה"חג" הזה משמעות (כמעט עד כדי חרדת קודש) גדולה יותר מעיקרי היהדות כמו שמירת השבת, אכילת מזון כשר ועוד?

אני לא מצליח להסביר זאת, מלבד ע"י הסבר אחד שיש לי (המבוסס על מרכיב הכפרה של יום הכיפורים). ההסבר שלי לא אומר דברים חיוביים על החילוני הישראלי (קבוצה אליה אני שייך) ולכן אשמח לשמוע הסבר אלטרנטיבי שיפטור אותי מההסבר בו אני מחזיק.
מה, אתה הולך? 174348
הרי זהו אפיה של החילוניות היהודית בארץ מאז ומעולם, ונדמה לי שהנושא כבר נדון כאן פעם. כיצד מחליט החילוני, או היהודי שומר המסורת, מה לקבל ומה לדחות? מדוע יום כיפור כן, אבל צום ט' באב לא? מדוע בשר וחלב כן, אבל לובסטר לא?
לאלוהים הפתרונים.

ולענייננו - בניגוד לדעתה של איילת, אני דווקא לא מוצאת את הדיון מנוגד לרוח האייל (אולי בגלל שאני לא קוראת פורומים ב-ynet וכיו"ב, כך שאין לי למה להשוות), אבל עדיין משפשפת עיניי בתדהמה על רמת ההתחסדות של אותה יהדות חילונית/מסורתית בארץ.
מה, אתה הולך? 174365
ואני משפשף עיניי בתדהמה כשאני רואה את הסוציולוגית בחברה נכשלת בהבנת מושגים כמו ''תרבות ו''נורמות'', או את נימים הדקים שיוצרים את הקשר בין האדם לחברה. ''כיצד מחליט החילוני...מה לקבל ומה לדחות'' היא לא שאלה לאלוהים, כמו לסוציולוגים.
מה, אתה הולך? 174437
זו בדיוק היתה הנקודה שלי, וחבל שהיא לא הובנה. אם הנורמות החברתיות מתבססות על הדת והאמונה באופן הדוק, הרי שיש לך חברה בה אזרחים לא-מאמינים ולא-דתיים נמצאים בבעיה, ואל לנו להעמיד פנים שאין כאן בעיה. האם הנורמות הן עדיין נורמות, גם כאשר חלק מהאוכלוסיה דוחה אותן ולא מסוגל להזדהות איתן כיוון שהן נוגדות את ערכיו באופן מהותי? האם אותם פרטים (ונניח שחלק מחברי מערכת האייל הקורא נכללים בהם) צריכים לשתף פעולה עם הנורמות, גם אם הן לא הגיוניות ומנוגדות לכל מה שהם מאמינים בו? האייל הקורא דחה עד היום כל היכנעות לתכתיב חברתי שנבע ממניעים דתיים (כמו שמירה על קדושתו של כל יום אחר בשנה שיש מי שירצו לשמור על קדושתו). בה במידה, אין לטעון שהאייל פוגע בקוראים כיוון שהוא לא משתף פעולה עם כל מיני נורמות אחרות בחברה הישראלית - כמו נורמות של שפה או כמו הקצאת נושאים מסויימים מסדר היום.

את "הנימים הדקים שיוצרים את הקשר בין האדם לחברה" שמור ללא-סוציולוגים, במטותא ממך.
כמה שאלות קנטרניות 174442
לי היה נדמה שיהונתן עונה לך על התהייה שתהית, לגבי הרציונל שמאחורי אימוץ חלק מתכתיבי המסורת ודחייה של חלק אחר.

אבל האמת היא, שזה יותר עניין לאנתרופולוגים מאשר לסוציולוגים.
כמה שאלות קנטרניות 174445
וזה גם לא ממש מעניין - אלו היו שאלות רטוריות שנועדו להמחיש את מה שאני רואה כהתנהלות לא-הגיונית של החילוניות. לא התכוונתי שמישהו באמת יענה לי עליהן.
כמה שאלות קנטרניות 174447
אני חושבת שהמפתח נעוץ בעובדה שרוב אותם חילונים הם לא באמת חילונים (אתאיסטים), שמחויבים להתנהללות הגיונית בענייני דת/מדינה/מצפון. הם סתם "לא-דתיים". אבל ממילא נראה לי שכבר עברנו את שיא הדיון :-)
כמה שאלות קנטרניות 174449
זה אחד מאותם מקרים בהם עוברים את השיא עוד לפני שהדיון נפתח.
כמה שאלות קנטרניות 174454
אם אפילו את לא מבינה מה אני אומר, כנראה שבאמת האשמה היא בי.
כמה שאלות קנטרניות 174455
אופס.
כמה שאלות קנטרניות 174513
פתאום חשבתי שאולי התגובה שלי הייתה לא במקום. אני מסכים לחלק התיאורי (תגובה 174442), אבל לא לחלק הנורמאטיבי. בעיניי התנהלות "הגיונית" אינה כרוכה בהתעלמות מהחברה מסביבך, גם אם את אתאיסטית מוחלטת.
כמה שאלות קנטרניות 174458
לא עברנו את השיא. הדיון נקטע בעודו באיבו. יש לי מה להוסיף, אבל נהיה לי מאוד לא נחמד פה (וממש לא בגלל ברי הפלוגתא שלי שאותם אני מאוד מכבד, אלא בגלל אנרגיות שליליות שהתחילו לזרום פה מכאלה שהדיון לא עניין אותם‏1), אז הלכתי לי לטייל בשדות אחרים‏2.

______
1 עוד דוגמא לחוסר סובלנות דורסנית שכל כך אינהרנטית בתרבות שלנו ובנורמות שלנו.
2 עם יהונתן אורן הסליחה.
מה, אתה הולך? 174354
הסבר הרבה יותר פשוט ל"למה יומכיפור כן ושבת לא"- כי זה רק פעם בשנה. אם זה היה אירוע שבועי כמו שבת, או משהו יומיומי כמו אכילת כשר, אנשים לא היו שומרים על היום הזה. לא רק שיותר קל לעשות משהו פעם בשנה, אלא זה גם יותר "כיף" [במובן מסויים ומוזר], כי זה יום מיוחד. משהו שחוזר על עצמו יותר מדי נוטה לאבד משמעות, ולהפוך לטרחה משעממת.
קושיה 174282
יום כיפור זה לא היום הזה שהיהודים מזדווגים עם החמור שמוסתר בלישכת הגזית ושלאף אחד אסור לראות אותו?
מה, אתה הולך? 174316
מישהו כבר ענה בדיוק על זה: תגובה 174198.
מה, אתה הולך? 174321
ובלשון מובנת לכל-
"וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת...ויאמר ה' אל משה מות יומת האיש רגום אותו באבנים כל העדה מחוץ למחנה."

"וידבר ה' אל משה לאמור: יום הכיפורים הוא מקרא קודש...ועיניתם את נפשותיכם...כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה."

וכיוון שהדוגמא המובאת כאן בדבר איסוף עצים מבהירה שמדובר באיסור על מלאכה של ממש, שמזיעים בה, מובן שאין כך הדבר כאשר מעדכנים חדשות או מגיבים לעדכון בלחיצת עכבר, שאין זו מלאכה במובן הידוע והמיוזע.
ולא כך הדבר עם הציווי הנוגע ליום כיפור, שכן זה מדבר על עינוי הנפש, ומה כעינויה של נפש האייל, שמשעה שאין היא רואה עדכון חדשות מזה יממה, (מה גם הדיונים והויכוחים מתנהלים על מי מנוחות מאימת יום הדין) היא מתענה קשות, ונמצא כי מי שמעדכן חוטא ומחטיא בגרמו לה הנאה מרובה.
נמצא אם כן שהעדכון אין לא כמעט דבר וחצי עם איסור המלאכה בשבת, אך הוא סותר בעליל את הציווי לענות את הנפש ביום הקדוש והנורא.
מלאכת מחשבת 174322
(התירוץ, כמובן).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים