בתשובה ליהונתן אורן, 22/10/03 12:03
מטאפיסומטר 177058
רצון אינו מצב נפשי אשר מתרחש כרקע לפעולותינו. זהו המקור לבלבול. ישנם דברים שונים מאוד אשר אנחנו מחשיבים כ "לרצות משהו" ואין אף תהליך נפשי מסוים אחד שתמיד מתרחש כאשר אנחנו "רוצים" משהו - זהו מונח דמיון משפחתי. לכן התשובה היא: כן, אפשר להפריד את המודעות לרצון מהרצון.
"לרצות משהו" כמו "להתכוון למשהו" אינם מאורעות נפשיים שקורים במוחנו בעוד שאנחנו פועלים בצורה זו או אחרת - נכון יותר להבין את משמעות המשפטים הללו כ"מכלול הכישורים והנטיות שיש לנו לפעול בצורה מסוימת" בקונטקסט של "להתכוון" או "לרצות". כלומר "לרצות" משהו הוא תיאור של סיסטמה שלמה של יכולות ותגובות אפשריות ולא רק ההימצאות של רעיון או הרגשה אלו או אחרים במוחנו.
מטאפיסומטר 177108
קראתי מספר פעמים את תגובתך. אבל עדיין לא הבנתי.
מטאפיסומטר 177199
גם אני לא מרוצה מהניסוח. ניסיתי לכתוב בפסקה קצרה רעיון שפותח במקור על פני עשרות עמודים - ויט' מראה כיצד התכוונות אינה תהליך נפשי ולדעתי אפשר לעשות את אותו הדבר על "לרצות". לא נראה לי בכל אופן שאני אצליח לנסח את זה טוב יותר תחת הנסיבות, שלא לדבר על לשכנע. כל מה שאני יכול זה להצביע ל"חקירות" שוב. האפוריזם האחרון בספר הוא נפלא:
"When I teach someone the formation of the [mathematical] series .... I surely mean him to write .... at the hundredth place." - Quite right; you mean it. And evidently without necessarily even thinking of it. This shows you how different the grammer of the verb "to mean" is from that of "to think". And nothing is more wrong-headed than calling meaning a mental activity! Unless, that is, one is setting out to produce confusion. (It would also be possible to speak of an activity of butter when it rises in price, and if no problems are produced by this it is harmless)

אולי כעת הרעיון מובן גם אם לא השתכנעת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים