בתשובה לנציג ועדת נקיון, 21/10/03 15:28
סליחה רגע, 177119
צודק. סליחה.
בכל אופן יש לי בעיה רצינית לשלוח דואר גדול אז אני אצטט חלק קטן מהמאמר וזהו (אבל ממש כדאי לקרוא את כולו):

"... אני אתאר כמטאפיזיות את כל אותן קביעות האמורות ליצג ידיעה באשר לדבר-מה הנמצא מעל או מעבר לכל ניסיון, כגון קביעות על ה'מהות' האמיתית של הדברים, על ה'דברים' כשלעצמם, ה'מוחלט', וכיוצ"ב. אינני כולל במטאפיזיקה אותן תיאוריות - שלעיתים מכנים אותן מטאפיזיות - שמטרתן לארגן את הקביעות הכלליות ביותר מתחומיה השונים של הידיעה המדעית במערכת סדורה-היטב; תיאוריות אלא נועזות ככל שתהיינה שייכות למעשה לשטח המדע האמפירי, ולא לפילוסופיה. הקביעות שברצוני לסווגן כמטאפיזיות ניתנות לתיאור הנוח ביותר באמצעות כמה דוגמאות: "מהותו ועקרונו של העולם הם המים," אמר תאלס; "האש", אמר היראקליטוס; "האינסוף", אמר אנאכסימאנדר; "המספר", אמר פיתאגורס. "כל העצמים אינם אלא צללים של אידיאות נצחיות, והן עצמן נתונות בספירה נטולת מקום וזמן," - זוהי משנה משל אפלטון. מן המוניסטים אנו למדים: "קיים עקרון אחד בלבד שעליו מיוסד כל מה שהינו"; אך הדואליסטים אומרים לנו: "קיימים שני עקרונות." המטריאליסטים אומרים: "כל היש הינו חומר במהותו," אך ספיריטואליסטים אומרים :"כל היש הוא רוחני." למטאפיזיקה (במובן שבו אנו משתמשים) משתייכות משנותיהם העיקריות של שפינוזה, שלינג, הגל וכדי לכלול לפחות אחד מתקופתנו - ברגסון.
..."

אין כמו דוגמאות כדי להבין מושג כלשהו. בהמשך המאמר קארנאפ מראה כיצד אתיקה, אפיסטמולוגיה וכדומה הן מטאפיזיקות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים