בתשובה לקורא נבוך, 03/11/03 17:15
טוב, 179077
סליחה שאני מתערב:

א. קצב ההתמכרות להרואין מהיר יותר מזה של אלכוהול והסיבה העיקרית לכך היא אי החוקיות. כלומר, כשמוצר מסוים הופך בלתי חוקי, הנטייה הטבעית היא לנסות לקזז את הסיכון הגדול יותר במכירתו באמצעות זיקוקו. כך, הברחה של קילו הרואין תהיה משתלמת בהרבה מהברחה של קילו אופיום ותצדיק את הסיכון.
כשההרואין יהפוך חוקי, הוא יהפוך למעשה מיותר והצריכה תופנה לסמים איטיים יותר, גם מבחינת ההתמכרות וגם מבחינת ההשפעה. בשורה התחתונה, ההתמכרות כאן תהיה איטית יותר, בנוסח ההתמכרות למשקאות חריפים.
ובכל זאת, גם היום, כשמכור להרואין זוכה למנת הסם היומית שלו, מצבו אינו גרוע יותר מזה של מכורים אחרים לחומרים משכרים. המכור נוטה להיות לא פרודוקטיבי יחסית, אם כי מכורים עשירים (אחרת... נו...) יכולים להרשות לעצמם להישאר מכורים לאורך שנים, במקביל לעבודה ופעילות "רגילה" אחרת.

לגבי מחיר הסם: ההפקה של הסם זולה להפליא ועקרונית, מחירו לא אמור להיות גבוה ממחיר של חומרים דומים חוקיים. עקרונית, אדם הצורך ארבע מנות, כשכל אחת מהן עולה כ-‏5 שקל (ואין סיבה שתעלה יותר) לא יצטרך לגנוב. לכל היותר, הוא יהיה נצרך סעד. במקרה הנפוץ ביותר, הוא יהיה אזרח ככל האזרחים, עם מנהג פרטי גועלי.

ואחרון, מחיר הסם אינו גבוה בגלל הספסרים (כלומר, המתווכים הלא הוגנים). להיפך, המתווכים הלא הוגנים נכנסים לסיפור בגלל אי החוקיות. רק כאשר מוצר אינו חוקי או יקר בצורה בלתי סבירה, נכנס אלמנט של פשיעה ועבריינות למכירתו. המחיר של הסם גבוה כאן משום שהוא מגלם בתוכו את הסיכון למשווק.
טוב, 179666
סליחה שגם אני מתערב.

אני לא מבין את ההגיון לגבי הזיקוק של החומר, שהרי הצרכן הסופי לא קונה אותו מהמבריח. בקולומביה למשל, היכן שהקוקאין זול להפליא (4-5$ בממוצע, יורד עד ל 1.20$ ככל שאתה מתקרב למקור), הוא גם מזוקק ונחשב לאיכותי הרבה יותר מהקוקאין בניו-יורק, אשר נמכר בכ 100$ לגרם. זה גם הגיוני, כי אם אני מוכר גרם ב 100$, משתלם לי לערבב אותו עם טלק הרבה יותר. לפחות בדרום אמריקה, ככל שאתה מתרחק מהמקור (קולומביה ובוליביה) המחיר של הקוקאין עולה ואיכותו יורדת, במקביל. למעשה, נוצרות בקרב הסוחרים והמשתמשים רמות שונות של קוקאין, כאשר חומר "איכותי" יותר (פשוט מעורבב פחות) עולה יותר. הרמות השונות הללו אינן נהוגות בקולומביה עד כמה שאני יודע.
אז נכון שלגבי קוקאין אני לא בטוח שזה משנה (קוקאין נחשב לסם לא ממכר יחסית), אבל אני לא חושב שזה יהיה שונה לגבי סמים אחרים. כמה שהסם זול יותר וחוקי יותר, אפשר דווקא לזקק אותו ולמכור אותו כמוצר איכותי יותר.
טוב, 179699
זיקוק החומר המוברח נועד להפיק תועלת כספית רבה יותר (מבחינת מפיק הסמים) מכל גרם של חומר. הצרכן הסופי אינו חשוב לעניין זה. כפי שאמרתי, אם אתה יכול למכור (כמפיק) מאה גרם של חומר במחיר גבוה יותר, ולהבריח את הנ''ל בקלות רבה יותר, זה הופך משתלם יותר.
טוב, 179701
במחילה, הרי הצרכן הסופי הוא המתמכר (או לא) לסם, לא מפיק הסמים. ברור לי למה כדאי להבריח כמה שיותר סמים על מנת להרוויח, אבל לא ברור לי ההגיון מאחורי הטענה שהפיכת הסם לחוקי יותר וקל להשגה תהפוך אותו לממכר פחות. כפי שציינתי, העובדות האמפיריות מראות על מגמה הפוכה בדיוק (אשר סיבותיה מובנות, כפי שהזכרתי) - ככל שהשגת החומר קלה ופשוטה יותר, עולה איכותו של החומר ומן הסתם גם היכולת שלו לגרום להתמכרות אצל המשתמש. כך בדרום אמריקה עם קוקאין, ובהודו לא הייתי מעולם וגם לא חקרתי את הנושא יותר מדי, אבל נדמה לי ששמעתי שאכן הג'ראס ההודי נחשב לחזק ואיכותי (ומן הסתם ממכר, עד כמה ש THC ממכר) בהרבה מהחומר בישראל.
טוב, 179708
סם חוקי משמעו סם מפוקח (מלשון פיקוח). אפשר יהיה לקבוע בצורה מסודרת מהו מינון החומר שיהיה בכדורי קוקאין או הרואין. כללי השוק התקפים לגבי מוצר בלתי חוקי לא יתפשו כאן.
טוב, 179719
מה זאת אומרת "סם מפוקח"? תצטרך חקיקה מתאימה, פקחים, מנהלים לפקחים, רשות שתאגד אותם. מה יהיה על רעיון השוק החופשי?
טוב, 179724
הוצאת לי את המילים מהפה. תחזיר אותן בבקשה!
טוב, 179829
בשמחה. אבל אין לי גישה למסד הנתונים של האייל. דבר עם טל.
טוב, 179738
למה הפיקוח צריך להיות מעוגן בחוקים וברשויות ממלכתיות? בשוק החופשי של הצרכנים הנאורים, יוקמו גופים מסחריים שיפקחו על המוצר ויעניקו תוית "כשר לצורכי THC נוכרים" או "מכיל 2% חומר פעיל" או כל תוית אחרת שהצרכן הנבון ירצה לראות מודבקת על האריזה. מי שישלם באופן ישיר עבור פעילות המפקחים הם היצרנים, ובאופן עקיף הצרכנים שיהיו מוכנים לשלם יותר עבור הסחורה שבפיקוח.

טוב, זה קצת אוטופי עבור העולם שלנו, אבל אחרי מה שעישנתי הבוקר הכל נראה לי ורוד.
טוב, 179765
לדוגמה, חקיקה כמו שיש בנושא סמים אחרים? תרופות, למשל? כמדומני שחברות תרופות מתפקדות היטב בשוק החופשי. פיקוח על איכות המוצר, היותו בלתי רעיל, וכן הלאה – לא מדובר בפריצת דרך מחשבתית בתחום, רק בצירוף מוצר נוסף למבחר.
טוב, 179768
אני לא מבין. האם אתה בעד כל מבנה התקנות הקיים להסדרת שוק התרופות? האם אתה חושב שהסביבה שחברות התרופות מתפקדות בה היא סביבת שוק חופשי?
טוב, 179783
לא, גם סביבה זו צריכה תיקון, אבל לצורך דיוננו הפיקוח הקיים מספק מענה ראשוני לשאלה שנשאלה. אני מעדיף לא לשרשר את התיקונים שאני חושב שצריך לבצע עד אין קץ רק משום שיש צורך בהם.
טוב, 179828
חשבתי שאנחנו עוסקים בדמות החברה הראויה. אבל לא משנה.
טוב, 179754
אני מניח שאתה צודק - ממשלות בדרך כלל לא נוטות לאשר כחוקיים מוצרים אשר הורגים מהר מדי את אזרחיהן, רק שאני לא רואה מה ימנע מסחר בסמים ''לא מפוקחים'' להתפתח במקביל. גם סיגריות זה בעצם ''סם מפוקח'' שלא הורג מהר מדי ואלכוהול זה סם שנותן הרגשת ''היי'' וביטחון עצמי במינונים המתאימים, אבל זה לא מונע מאנשים לחפש קוקאין אשר נותן את ההרגשה הזו בעוצמה חזקה הרבה יותר. תן להם ''קוק-לייט'', והם ישלמו יותר בשביל להשיג את ''הדבר האמיתי'' בשוק השחור.
טוב, 179766
וההנחה הזו מבוססת על איזו מציאות היסטורית בדיוק?
טוב, 179774
על המציאות הקיימת כמובן - לקוקאין ואלכוהול יש אפקט לא שונה בהרבה. במינונים ה''הגיוניים'' שניהם גורמים להרגשה טובה, נוסכים ביטחון, ו''משחררים'' את המשתמש בנסיבות חברתיות (לאלכוהול יש גם ''שימושים'' אחרים החורגים משתיה במועדונים, אבל אני מתייחס לאספקט הזה שלו). ההבדל הוא שקוקאין גורם להרגשה חזקה בהרבה, ובנוסף גם משאיר אותך חד ועירני יחסית להשפעה של אלכוהול. קיום אלכוהול חוקי לא מונע מאנשים לנסות להשיג קוקאין לא חוקי.
טוב, 179779
הדמיון שאתה מוצא בין אלכוהול לקוקאין הוא די קלוש לדעתי אבל בכל מקרה מהשוק השחור קל מאוד להפטר כאשר אינך מטיל מגבלות על הרגלי הצריכה של אנשים. ברור שאם תתיר אקסטזי ותאסור על הרואין ימשיך ההרואין להמכר בשוק השחור.
טוב, 179784
האם אתה בטוח שקוקאין גורם להרגשה חזקה בהרבה? בהשוואת מנות – שורת קוקאין מול שתי שוטים של וודקה, נאמר – רוב מי שנטלו את שניהם יסכימו כי למשקה החריף יש השפעה חריפה בהרבה. מי שהסניף שלוש שורות קוקאין לרוב נמצא במצב מאני קל. מי ששתה שש שוטים של וודקה, אלא אם כן הוא בקי ומנוסה, נמצא בדרך כלל בדרך להקיא על המדרכה.
טוב, 179874
לגבי קוקאין אני במקרה מכיר את הנושא מקרוב. יצא לי לעבוד מספר חודשים בתור מדריך צלילה באי בקריביים הנמצא בריבונות קולומביה. מאחר והייתי תפרן והמניאקים מהמועדון לא סידרו לי מגורים במלון שבו הוא נמצא, החלטתי ששום דבר רע לא יקרה אם אני אשכור דירה עם מקומיים, ואת זאת עשיתי. לשותף שלי קראו פיליפה מנדוז, ובין שאר עיסוקיו הוא סחר בקוקאין (לפחות במקום בו אני הייתי זה לא היה כל כך יוצא דופן - לא רק כרישי פשע סחרו בקוקאין, אלא גם סתם עניים מרודים מתעשית התיירות הענפה שבאי אשר רצו להשלים הכנסה).
ההשפעה ה-חיובית- של הקוקאין אכן חזקה בהרבה. וודקה לעולם לא תיתן לך את אותו ה"היי". אם תנסה לשתות יותר אלכוהול אתה לא תקבל "היי" חזק יותר, אלא סתם תקיא את הנשמה שלך. וכמובן, אנשים צורכים סמים ואלכוהול בשביל ההשפעה החיובית, לא בשביל להקיא או למות ממנת יתר. בקוקאין ספציפית (כאן אני מסכים שזה שונה מסמים אחרים) אתה -חייב- את הריכוז הגבוה, משום שהשפעתו החיובית של החומר הפעיל פגה בתוך 20-30 דקות (השליליות נשארות הרבה יותר), ואז עליך לקחת עוד שורות. אי אפשר לקבל "היי" חזק כמו מחומר מזוקק על ידי צריכה רצופה של קוקאין מאיכות ירודה - לכל היותר אפשר לסבול ממנת יתר.
טוב, 179767
אתה לא קצת סותר את עצמך פה? האם אנשים כיום מחפשים "סיגריות חזקות יותר" בשוק השחור? מתי ראית בפעם האחרונה "דילר אלכוהול"?
איך הטענה שלך מתיישבת עם העובדה שמוצרי האלכוהול הפופולאריים ביותר הם דווקא משקאות כמו בירה, שאחוז האלכוהול שבה נמוך למדי?

המצב כיום הוא שכשאתה קונה בשוק השחור סמים דוגמת אקסטזי או אלאסדי, אין לך שום דרך להיות בטוח שמה שאתה מכניס לגוף הוא אכן אקסטזי או אלאסדי. באותה מידה זה היה יכול להיות רעל עכברים (והתרחשו דברים כאלו). כאשר אלו יהיו חוקיים הם יהיו אולי בעלי עוצמה דומה, אבל הסיכון יהיה קטן יותר.

למיטב ידיעתי, הרואין פותח ממורפין, המוטיבציה לפיתוחו לא הייתה "דרישת הקהל" אלא הצורך בהקטנת היחס בין הנפח לכמות החומר הפעיל שנבעה מצרכי ההברחה. ישנה סבירות מסויימת לטענה שההרואין לא היה מפותח אלמלא הפך המורפין ללא חוקי. הצורה בה הוא "משווק" כיום היא צורה מסוכנת ביותר שמעלה את הסיכוי למנת יתר באופן מאוד חד.
טוב, 179776
אני מסכים שהפיקוח והפיכת הסם ל"מוצר" ימנעו עירבוב הסם עם רכיבים קטלניים כמו רעל עכברים. אף פירמה כלכלית לא רוצה להרוג את הלקוחות שלה מהר מדי. אולם במידה והחומר הפעיל עצמו ממכר (אני מבין שזה המצב לגבי מרבית הסמים), אין יסוד להניח שהצרכנים יסתפקו תמיד במוצר המדולל. האלכוהול הוא דוגמא לא טובה - משום שאלכוהול באחוזים גבוהים מדי הוא אומנם משכר יותר, אך קשה מאוד לשתיה (אומנם אני לא דוגמא משום שאני לא שתיין "מקצועי", אבל נראה לי שגם לשתיינים כבדים אלכוהול הכורים הבוליביאני בריכוז 97% לא יחשב כמעדן). הצרכנים פותרים זאת ע"י צריכה מוגברת של אלכוהול ניתן לשתייה בריכוזים נמוכים יותר. קוקאין או THC (אני לא בטוח לגבי MDMA) אפשר לצרוך גם בריכוזים גבוהים יותר ללא הגועל נפש הכרוך בשתיית אלכוהול טהור.

בכל אופן, אני מסכים לחלוטין לכך שישנם יתרונות בלגליזציה של סמים מסוימים או אף בפיקוח "וולונטרי" עליהם ללא לגליזציה - במיוחד לגבי אקסטזי אשר במקרים רבים מעורבב עם חומרים מסוכנים. את ההתמכרות לחלק גדול מהסמים זה לא יפחית , זה בטוח. אולי ספציפית לגבי הרואין אתה צודק - אני לא מכיר את הסם הזה יותר מדי. בגדול, נראה לי שהכלל הוא שמה שממכר אבל לא הורג לא יעלם אם הסם נהפך לחוקי (סתם ניסוי מחשבתי: נניח ממציאים מחר סיגריה לא ממכרת. אתה חושב שחברות הטבק יאמצו את ההמצאה החדשה או יקברו אותה?)
טוב, 179780
בכללי אתה צודק, אינני חושב שהלגליזציה תהפוך את הסמים לפחות חזקים או ממכרים. יותר בטוחים, ודאי.
למרות זאת, לא נראה לי שכמות המכורים תעלה ויש סיכוי טוב שתרד (כפי שקרה בארה''ב לאחר תקופת היובש) בעיקר משום שלמכורים יהיה קל יותר לפנות לעזרה וכמובן בגלל שהבעיה כשלעצמה תהפוך חמורה הרבה פחות (יש הבדל בין התמכרות לחומר מסויים ובין התמכרות לחומר מסויים בליווי התרוקנות מסיבית של חשבונות הבנק)
טוב, 179786
זה עדיין לא מסביר את הפופולריות של בירה, שהיא משקה המאפשר למעשה לשתות ברציפות כל היום או לשתות כמויות גדולות ממנו בלי להשתכר. סביב האוכלוסיה הקטנה יחסית של מכורים "קשים" ישנה אוכלוסיה רחבה של אנשים הנהנים לטשטש את חושיהם כפעם בפעם, אך אינם הופכים אלכוהוליסטים.

אגב, הרואין משמש באופן חוקי היום ברפואה (משכך כאבים יעיל עם השפעות בחילה מופחתות).

ועוד אגב, נמצאת היום בשלבי בדיקה/ניסוי מתקדמים זריקה שתהפוך סיגריות ללא ממכרות. כלומר, החומר הפעיל עדיין יהיה בהן, אך הזריקה תמנע קשירתו במוח או משהו כזה.
טוב, 179875
לא טענתי שכל אדם באשר הוא נוטה להתמכר לאלכוהול, סמים, סיגריות או טיפקס. יש כאלו שלא נוגעים בשום דבר, ויש שיחפשו חומרים חזקים יותר עד לרמה של הרס עצמי. פשוט, אין כל סיבה להניח שברגע שתספק סמים ''קלים'' באופן חוקי יפסיקו מחפשי הריגושים או ההרס העצמי לחפש את הקשים הלא-חוקיים. הפתרון למניעת התמכרות ונזק הוא אולי למצוא דרך לנתק את ההשפעה החיובית של הסם מגרימת ההתמכרות. אם לאנשים יהיה סם חוקי שנותן את אותה השפעה חיובית חזקה וללא נזק או התמכרות, הם בהחלט יסתפקו בו. הבעיה היא שעד כמה שקראתי דרך הפעולה של רוב הסמים היא כזו שדווקא החומר שנותן את ההרגשה החיובית ממכר. כל עוד המצב הוא כזה, לגליזציה של סמים לא תהפוך אותם ל''פחות ממכרים''. הבעיה נוצרת בעיקר (לפחות בחלק לא קטן של הסמים) בשל הביקוש, לא רק כתוצאת לוואי של הנסיון להבריח את החומר.
טוב, 179893
אני מתייחס לקהל המכורים הקשים כאל אבוד מראש. ענייני הוא בשיפור מצבו של קהל היושבים על הגדר, שהוא רחב בהרבה. עבורו, אני מעוניין בחלופה חוקית, מוחלשת, זולה ובטוחה לנטילה. אני רוצה שבן עשרים שרוצה קצת "לדפוק את הראש" לא ימצא את עצמו אחרי פעם או פעמיים באמת דפוק בראש ובחלקים אחרים, כפי שקורה עם האקסטות הדפוקות שיש או עם הרואין.
קהל המכורים ה"מושבעים" הוא קטן ביחס (נדמה לי שמדובר ב-‏4,000 איש בישראל – כך לפי הנתונים מלפני שלוש שנים הזכורים לי (מעבודת מאסטר בנושא). קהל המתנדנדים עצום ורב ומונה כמליון ויותר.
טוב, 179785
לא בדיוק. הרואין פותח בסוף המאה ה-‏19 כחלופה "לא ממכרת" למורפיום. המורפיום עצמו פותח כפתרון להשפעות הממכרות של אופיום.
כשההשפעות הממכרות של ההרואין נודעו, ניסו להחליפו בסם "אדולפין" (שכמו ההרואין פותח בגרמניה, ונקרא בזו הפעם על שם אדולף היטלר). אדולפין ידוע היום בשם מתאדון. וכמובן, גם הוא ממכר.
העם על אדולפין 179808
יש קשר בין ה"אדולפין" לאדולן?
העם על אדולפין 179810
אני לא יודע אם יש קשר ישיר -- אבל אדולן ומתדון חד הם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים