בתשובה לסתם איילת בארץ ישראל, 08/11/03 11:55
ושאלה קטנה 179857
שאלה טובה. (לשם שינוי).
לדעתי עד רמה מסוימת אפשר היה להתעלם מכך שזוהי דמות וירטואלית המשרתת מטרה מסוימת של היוצר שלה, להתיחס לדעות שהיא מביעה, ודווקא משום שכיציר וירטואלי היא מוקצנת (מין בשלישיה עם התימני המגעיל כפר הרבעה, ומרגלית הסקסית, בשבוע בו יש אזכרה לנרצח) זה אפילו מרענן.
משלב מסוים זו השחתת אנרגיה, כמו שמשלב מסוים לאחר ההתלהבות הראשונית מתוכנת ''הפסיכיאטר'', אתה מתחיל לראות את התפרים הגסים, וחסרה הדינמיות וההתפתחות והשכלול (ולו העדין) המתקיימים בשיחה אמיתית בין שני אנשים, שיחה אליה באים שני הצדדים עם רצון, ולו מינימלי, ללמוד משהו חדש.
מה שחשף אותך כדמות וירטואלית זו ההתדרדרות המתמדת ברמת הדיון, וחוסר היכולת להתאפק מהסיפוק הילדותי העלוב של לסנוט (פתק מאמא, תתבייש לך וכו') תחת מעטה ''הוירטואל'' במגיבים ותיקים בכל תגובה כמעט.
בקיצור נהיית משעממת וצפויה, סיימת את תפקידך כמו דמויות וירטואליות אחרות שנוצרו כאן, מתבוססת ברפש שיצרת ההולך ומתגבה מיום ליום, פשוט כי לא ידעת לפרוש בזמן.
אחרית דבר 179925
נדמה לי שיש פה הסכמה כללית שאני 'דמות איילית ותיקה' או בגרסה אחרת: 'דמות וירטואלית' (והאמת, לא ברור לי למה הכוונה בביטוי זה, משום שרבים פה, אם לא כולם, הינם 'דמות וירטואלית'). לכן, אני מרשה לעצמי לדבר אליכם בהכללה.

אז ככה. אני באמת תלמידת תיכון, וכל מה שכתבתי על עצמי - נכון. אני לומדת בבית הספר "הדסים" בכתה יב' (לא אומר איזה יב', כדי להקשות על מי שינסה לזהות אותי על פי תוצאת המבחן הפסיכומטרי) ובחודש פברואר ימלאו לי 18 שנים.

והעובדה שאתם טועים לגביי מאשרת, שוב, את מה שאני חוזרת ואומרת כל הזמן: אתם כנראה אינטלגנטים, אתם רהוטים, יש לכם שפה עשירה ויפה, אבל .... אתם טפשים. טפשים גדולים.

היה סביר בעיני אילו הייתם אומרים שאתם *חושדים* בכך, שאני 'דמות איילית ותיקה'. וזה סביר, כי אולי אני כותבת כמו מישהו ותיק באייל שאתם מכירים וגם משום שאני כבר רגילה לכך, שמי מכיר אותי דרך האינטרנט מתקשה להאמין שאני בתיכון. אבל אתם *בטוחים* בכך שאתם צודקים.

ומי שטועה בעניין פשוט יחסית - זה הוכחה לחוסר יכולתו לראות את המציאות, לשפוט אותה ולהגיע למסקנות נכונות. ואתם, אלה שטועים בדבר כזה, מנהלים פה 'דיונים' בנושאים הרבה יותר חשובים ומסובכים ובעזות מצח מטופשת מציעים לגביהן הצעות וקובעים בהם קביעות. הצחקתם אותי ...

כמו שכתבתי באחת מהודעותיו הקודמות, קצתי בטפשותכם ועתה אוסיף שגם מאסתי מדיוניכם הטרחניים חסרי התבונה, מהתנשאותכם, מן היוהרה שלכם (שבה גם אני חוטאת, לצערי, אך בניגוד לכם אני מודה בה) והעיקר - ברור לי שאיננו שותפים לכמה ערכים, שבעיני הינם יסודיים ביותר (היחס ליהדות ולמדינה, למשל), דבר הופך את ה'שיח' בינינו (אם כך אפשר לקרוא להכפשות שלכם המכוונות אישית נגדי) לעקר ולחסר כל ערך.

על כן, חברים יקרים, אני נוטשת *סופית* את האתר הזה, ו.... כן, אתם יכולים לשמוח ולנשום לרווחה... הצלחתם לגרש מפה את ה'ילדה'/ה'גזענית'/ה'כהניסטית'/ה'ימנית'/ה'משעממת'/ה'צפויה'/'יוצרת רפש'/(להוסיף לפי הטעם)

לדעתי, אגב, רכשתם ביושר זכות לקבל תעודת עניות על כך.

אני מצפה לתגובותיכם הציניות - תגובה מאד אופיינית לכם -אבל ממש לא איכפת לי, באמת, כי אני בזה לכם.

ושלום ליהודים.
אחרית דבר 179929
פרופסור שמוק (הפסיכיאטר הוירטואלי):
אז אני מבין שאתה לא מאמין שאני אמיתי, ממתי התחלת לפתח הזיות בענין?
רק לידיעתך, אני בוגר האוניברסיטה העברית מחזור תשכ"ח (מזה) ואהיה בן 72 בינואר.
וירטואלי הא, מה יש לך להגיד עכשיו?
בקיצור אתה סובל מהפרעת אישיות עם גוונים פרנואידים, והלוציונאציות שמפריעות לך לראות את המציאות בצבעי שחור-לבן.
על כן ידידי היקר, הנני מכריז בזאת שהטיפול בך נכשל עקב חוסר שיתוף פעולה מצדך הראוי לכל בוז.
קול קורא 179931
ששששש.

בשם האלמונים והמזוהים, בשם הותיקים והחדשים, בשם הקוראים והכותבים, בשמם של החכמים והטפשים, החשוכים והנאורים, התועים והמטעים, בשמם של כל אלה ושל כל האחרים, אני פונה לכל באי המקום הזה: אף מילה. לא "ברוך שפטרנו", לא "אנא, שובי", לא "למי איכפת" ולא "המצב מזופת". בבקשה.
ושאלה קטנה 180488
ורדה היקרה,
האם מילת ההשוואה כמו, המופיעה בסוף תגובתך ("כמו דמויות וירטואליות אחרות שנוצרו כאן") מתייחסת ל"סיימת את תפקידך"? או ל"נהיית משעממת וצפויה"?

אם את מתכוונת לאפשרות השניה אני חושש שאני אאלץ להעלב. בפעם האחרנה שנעלבתי ביקשתי מאנשים להציף משתתפת אחרת שכינתה אותי ליצן מתועב בדואלי שיטנה ואינני רוצה להידרדר למצב שכזה בשנית.

לתשובתך אודה,
י. ס. פופק.
ושאלה קטנה 180574
אל תעלב יקירי.
פופק זצ''ל היה היוצא מן הכלל, המעיד על הכלל אודותיו דיברתי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים