 |
מאיר אריאל לא היה מלחין. אריאל היה פייטן, טרובדור. זאת אולי קלישאה, אבל זה נכון. ככל שנקפו האלבומים והשנים, נטש אריאל את הלחן לטובת המילים יותר ויותר - הן הרי תמיד עניינו אותו הרבה יותר.
עם כל הכבוד, שירה אפשר גם לקרוא בספר. איננו חושב שזמר יכול להחליט להיות זמר, ולא משורר כותב בלבד, ולהתעלם מחשיבות הלחן, ובמקרים רבים, זה בדיוק מה שאריאל עשה.
אין להמעיט בעובדה שאכן, הביצועים היפים ביותר לשיריו של אריאל הם אכן שלו. אבל הם מעטים ביותר.
לסיכום, אני חושב שהכותב עושה עוול ל''סוף עונת התפוזים'' - לחן מלא ערגה ותשוקה, בדיוק כמו המילים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש