 |
צר לי, אך אינני מסכים איתך. טוב וחשוב שבג"צ יהיה פתוח בפני כל אדם או ארגון המבקשים סעד מול מה שנראה בעיניהם כחוסר צדק מצד הרשות המחוקקת והמבצעת. זכות העמידה המוגבלת שהתקיימה בישראל במשך עשרות שנים לא הייתה אלא עוול מתמשך כלפי האזרח.
עצם קיום זכות העמידה אינו פוסל, כמובן, את האפשרות ש*לאחר דיון*, יכריז בית המשפט כי סוגיה כלשהי אינה בתוקף סמכותו. להזכירך, רוב ההחלטות במסגרת ה"אקטיביזם השיפוטי" היו פשוט הוראות לרשות המחוקקת להתכנס ולנסח בבירור את עמדתה בסוגיות שונות. רק שלושה שינויים בחקיקה ממש עשה בית המשפט בכל שנות האקטיביזם השיפוטי, אחד בהם בסעיף שולי ואחד אחר בסעיף משמעותי יותר (אך עדיין רק סעיף). למיטב ידיעתי, היה רק חוק אחד שנדחה כמקשה אחת ע"י בית המשפט העליון. אם כי אני לא מעודכן...
המחוקק קבע חוק שהוא, לשיטתו, חוק יסוד העומד מעל לחקיקה הרגילה. המחוקק הותיר את חוק היסוד הזה עמום להפליא עם פסקת התניה תמוהה ומוזרה. מי אמור להתמודד עם החוק הזה? בתי המשפט. אליהם באים אנשים ואומרים "הנה, כתוב בחוק. אנחנו דורשים את קיומו". אכיפת החוקים הנוגעים לגופי השלטון של ישראל - זו מטרתו של בג"צ.
אני חוזר ואומר: התלונות שלך צריכות להיות מופנות אל המחוקק שחוקק (יש שיאמרו בחטף ואף במחטף) חוקי יסוד בעייתיים למדי. הוא זה שצריך לבטל אותם, או לתקן אותם, או להבהיר לבית המשפט כיצד עליו להתייחס אליהם. עד שלא יעשה כן, אינני רואה כל בעיה בכך שבית המשפט מבקש הבהרות והחלטות מאת המדינה בסוגיות העולות לפניו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש