בתשובה לHadar Aviram, 12/01/04 23:43
הדר, אוקיי, מעניין 190111
גיל רונן • בתשובה לHadar Aviram יום ג', 13/1/2004, 5:00
הדר, אוקיי, מעניין.

עכשיו נשאלת בכל זאת השאלה - האם יש קשר בין הסטטיסטיקות הנ"ל לבין העובדה שבנים מגוייסים לצבא בעל כורחם וקיימת סטיגמה (עדיין) לגבי השתמטות בנים, בזמן שלגבי בנות, *המערכת עצמה מסייעת* להשתמטות (ע"ע הליך ה"הצהרה" המגוחך בבתי הדין הרבניים) ואין סטיגמה חברתית ממשית לגבי אי-התגייסות, כי "לבנות מותר", כי הן הרי בנות, אתה יודע.

אם בפני העריקים שבמחקרך היתה עומדת אופציה מראש לא להתגייס, בלי לפגוע בכך במעמדם בחברה ובמשפחה, וסיכויים להתפרנס, האם לא היו בוחרים באופציה הזו?
הדר, אוקיי, מעניין 190262
הדר אבירם • בתשובה לגיל רונן יום ג', 13/1/2004, 21:12
אני מעריכה שרבים מהם לא היו מתגייסים. אבל השאלה כאן היא ממש לא שאלה של גברים-נשים. ראשית, מחקרים שקדמו לשלי הוכיחו שבקרב המגזרים בהם תופעת ההיעדרות שלא ברשות נפוצה יותר, הנורמה לשרת בצבא - והסטיגמות שאליהן התייחסת - חלשות מאוד מלכתחילה. בין בשל העובדה שמדובר במגזרים חלשים מאוד כלכלית, שבהם ישנה דילמה קיומית בין עזרה למשפחה ובין שירות בצה"ל, ובין בשל היותם מגזרים של עולים חדשים שלגביהם האתוס של חובת השירות מושרש הרבה פחות מבקרב ילידי הארץ ועולים וותיקים (במיוחד במדינות שבהן שיתוף פעולה עם הממשלה, ובפרט שירות בצבא, נחשבים משהו שיש להתחמק ממנו במידת האפשר).
השאלה, אם כך, היא זו: האם הקבוצות החברתיות שבהן תופעת ההיעדרות מן השירות נפוצה, הן אותן קבוצות חברתיות שבהן שיעור הנשים המשתחררות משירות הוא גבוה ביותר? על זה אין לי נתונים (מגדר גם לא עומד במוקד העבודה שלי, הגם שאני מתייחסת בקצרה לשאלות מגדריות).

מעבר לכך: לו היה קשר סטטיסטי כפי שאתה משער, הוא לא היה משפיע על עבירות שאינן קשורות בחוסר מוטיבציה לשירות, כמו עבירות אלימות, סמים וכיו"ב. אין לי מספיק נתונים על עבירות אחרות, כך שאני רק יכולה להציג השערות המבוססות על חמש שנים במערכת המשפט הצבאית. אני חושבת ששיעור הנשים המעורבות בעבירות סמים ורכוש גבוה משיעור הנשים המעורבות בעבירות של העדר מן השירות, אבל עדיין יש רוב מכריע לגברים גם בסוגי העבריינות הללו. כך שנראה לי שקשה לבסס קשר מובהק בין האפשרות השונה להשתחרר מצה"ל לגברים ולנשים ובין שיעור העריקים. יכול להיות שזה מסביר חלק קטן מההפרש, אבל זה בהחלט לא הסבר מספק.

אני יכולה להעלות תיאוריות חלופיות לגבי ההבדל בשיעורי העריקים בין גברים ונשים. אחת מהן יכולה להיות ההבדל בציפיות החברתיות והמשפחתיות משני המגדרים. ייתכן שהמערכת הצבאית משדרת לנשים נורמות של פאסיביות וצייתנות, ולגברים נורמות של יוזמה, וזה מתבטא גם ביוזמה עבריינית ("לעשות דין לעצמך"). ניתוח התוכן של פסקי דין והתצפיות שערכתי במשפטי עריקים רבים הראה שלגבי נשים עריקות, הרבה פעמים מה שמשפיע על ההחלטה לערוק או לשוב לשירות היא דמות אב דומיננטית, שאינו מוכן שבתו תשרת בצבא, או שאינו מוכן שתשב בבית. ייתכן שדפוסים דומים משפיעים גם על ההחלטה להשתחרר או לשרת בצבא, אבל אין לי מספיק נתונים לקבוע זאת. שוב, מגדר של עריקים אינו עומד במוקד הדוקטורט שלי, וההסבר שסיפקתי הוא כללי מספיק להתייחס גם לצורות אחרות של עבריינות, שגם בהן מרבית העבריינים (בדומה למערכת האזרחית) הם גברים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות