מעניין. 190258
הנקודה החזקה של השיר בעיני היא המשחק המצלולי בין "דםדבש" ו"דםדל". בעיה העיקרית שיש לי אתו היא מרחקו מאיזושהיא מציאות, מה שמקשה מאוד על חיבור רגשי כלשהו, ובלי חיבור רגשי הרי שהטכניקה נותרת רק טכניקה והמוזיקה נותרת רק מוזיקה. בחלקו השני של הטקסט יש יותר "עולם" (כמה הדמיות ויזואליות) וזה מאפשר יותר להיכנס אליו ולחוש בו (לחוש את הדם הזולג, נניח) אבל ההתחלה בעיני עקרה.

בהקשר חיצוני יותר אציין שחזרתו לפעילות של "דג אנונימי?" היא מבורכת ‏1 ולו רק משום שהיא מאפשרת בפעם הראשונה תחרות של ממש בין שני מגזינים אינטרנטיים לשירה ופרוזה ‏2, בתחום שלפני שנתיים וקצת לא היה בו דבר.
וגם שאלה: האם מדיניות העריכה של האייל תהיה מעתה "פעם זה, פעם זה", או שהיא תשתנה באופן רנדומלי בהתאם להעדפות המערכת?

1 גם אם נגרעו ממננו עורכים מעולים בעיני, כמו גלעד מעיין ודנה גולדברג.
2 אפשר גם לתהות האם המטמורפוזה שעבר הדג, לכתב-העת הכולל גם פרוזה, קשורה בדרך זו או אחרת לכך ש"אוקפי" הוצב מלכתחילה ככתב-עת לשירה ולפרוזה ולא רק לשירה.
מעניין. 190282
נו, ואיך אתה מזהה את טביעת אצבעם של אותם עורכים מעולים?
איך אתה מבדיל אותם מן השלם ויודע שהם הם המעולים?
מעניין. 190307
ראשית, הכרות אישית עם אותם עורכים ועבודה מולם על שירה הביאה אותי למסקנה כי הם עורכים טובים במיוחד.
שנית, ידוע לי (בדרכים שונות) כי הדבר הפחות-אהוב עלי בדג, שהוא המאמרים הפונמפוזיים-למדי ב''דבר הדג'', הוא תוצרם של העורכים העורכים כיום את כתב-העת.
שלישית, שמתי לב לשינוי משמעותי באיכות החומר שבדג עת עזב אותו גלעד מעיין, ומאוחר יותר כאשר פעילותה של דנה גולדברג במערכת נתמעטה עד כי נעלמה כליל.
רביעית, גליונו האחרון של הדג הוא בעיני פחות טוב מהגליונות בגלגול הקודם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים