בתשובה לאורי, 24/01/04 4:33
שאלה קטנה 192553
האם עונשים חמורים -יותר- לא משפיעים על הפושעים, או שמא גם קיום העונשים בכלל לא משפיע על הפושעים? דהיינו, האם, אם אונס היה מותר בחוק, אך נחשב פסול נורמטיבית, היה מספר מעשי האונס זהה? ומה באשר לגניבות?
שאלה קטנה 192612
חומרת העונש לא משפיעה על הפשיעה. מעשה שאינו אסור בחוק אך נשלל נורמטיבית היה רווח הרבה יותר, כמובן, כפי שאפשר ללמוד ממספר הנישואים הבין עדתיים הרב, למרות מורת רוחן הנורמטיבית של אמהות.
אז שאלת המשך 192650
אם העונש על רצח היה חודש מאסר, האם היה מספר מעשי הרצח קטן יותר מאשר אם לא היה עונש על רצח, אך הרוצח היה "זוכה" להוקעה פומבית?
ואם כך, האם מספר מעשי הרצח היה זהה בין אם העונש היה מאסר עולם ללא אפשרות חנינה ובין אם היה חודש?

כי אני מתקשה להבין כיצד ענישה של חודש, בניגוד לענישה של שום דבר, כן מסוגלת לצמצם את הפשיעה, ואילו ענישה של מאסר עולם ללא חנינה, בניגוד לענישה של חודש, לא מסוגלת.
אז שאלת המשך 192663
יש להניח שאם העונש על רצח היה חודש מאסר מספרם היה עולה ולו רק בגלל אנשים שהיו מבקשים נקמה במי שרצח את היקרים ללבם.
אז שאלת המשך 192972
אם העונש על רצח היה חודש מאסר ברי כי היו הרבה יותר מעשי רצח.
לגבי חומרת העונש והשפעתה על צמצום הפשיעה:
טענתי היא כי מעבר למינימום מסויים אין השפעה ממשית להחמרת הענישה על צמצום הפשיעה. החמרת הענישה גורמת להרחקת הענוש מן החברה לפרק זמן ארוך יותר, אך לא מעבר לכך.
יפה 192974
אני חושב שאנחנו יכולים לסכם על נקודה אחת בינינו:
לכליאה יש ערך הרתעתי. על כן, כליאה היא עונש יעיל בתור אמצעי אכיפה נגד פשעים.

מרגע שהסכמנו על כליאה בתור האמצעי שלנו, כלומר הסכמנו על העיקרון, אפשר לדון על האלמנטים השונים שמשפיעים על זמן הכליאה, כלומר על המחיר. את זה נראה לי שאנחנו עושים בדיון שלנו על שני הנהגים.
יפה 193038
לא, לא הסכמנו.
לכליאה יש אכן ערך הרתעתי כשהיא משווית עם אי-כליאה כלל (כלומר, שחרור הרוצח לביתו אחר סטירה על אוזנו, נאמר). כשאתה משווה שני עונשי כליאה -- האחד חמור והשני חמור הרבה פחות, אתה מגלה שהפער ההרתעתי ביניהם אפסי.

לבד מזאת, ברוב המכריע של הפשעים -- כלומר, כמעט בכל הפשעים לבד מרצח ותקיפה מינית חמורה -- אפשר בהחלט לבחור בדרכים לא-כליאתיות עם מידת יעילות הרתעתית ומניעתית כמעט זהה ובעלות הרבה פחות גבוהה.
רק לשם הדוגמה, בניית גדר מסוימת סביב שטחים מסוימים בארצנו הובילה לירידה בשיעור גניבות הרכב בעשרות אחוזים. זו דוגמה לפעולת מניעה (חסימת גישה פשוטה) שהניבה תוצאות טובות בהרבה מכל עובדי השיקום לאורך כל ימי קיומה של מדינת ישראל.
דרך אחרת היא כליאה עד סיום תשלום קנס, שימוש רחב בקנסות, ואמצעים דומים. אני לא משלה את עצמי שלפעולות כאלו יש ערך שיקומי או הרתעתי טוב יותר, אך ערכן גם לא גרוע יותר ובהתחשב בהפרשי העלות, קנס משתלם הרבה יותר מאחזקת אדם בכלא לשנה.
נו, אבל על זה בדיוק הסכמנו! 193057
הסכמנו שכליאה היא אמצעי יעיל בשביל הרתעה, ושהויכוח יהיה לא על העיקרון של כליאה, אלא על גודל העונש.

באשר לחלק השני של דברייך: גדר היא אמצעי יפה, אבל אני לא רואה למה היא באה על חשבון העמדה לדין של פושעים שכבר נתפסים. מעולם לא טענתי שצריך להסתפק במערכת המשפט כאמצעי מניעה לפשעים, ושתפקידה של המשטרה הוא לאסור פושעים שכבר חטאו, ולא רק למנוע פשעים שעתידים להתרחש.

באשר לקנסות: מסכים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים