בתשובה לאורי פז, 27/01/04 17:00
אילולי תמיכת הדתיים הייתם ממשיכים לשנורר בחו''ל לריק 193403
כיום, אינני תומך ברעיון "מדינת כל אזרחיה" (פעם תמכתי, אבל שיניתי את דעתי). אני מוצא שלעם היהודי, כמו כל עם אחר, קיימת זכות להגיע לביטוי לאומי באמצעות מדינה עצמאית משלו. ודוק - העם היהודי הוא *לאום*, ולא דת. הגם שיכולה להיות מדינת לאום דמוקרטית, לא יכולה להיות מדינה דתית דמוקרטית. לפיכך, אם "מדינה יהודית" מוגדרת כ"מדינת הלאום היהודי", אזי היא יכולה להיות דמוקרטית, אך אם היא מוגדרת כ"מדינת הדת היהודית", אזי היא אינה דמוקרטית.
לפיכך, ישראל יכולה להמשיך להיות מדינה יהודית (והיא הייתה כזאת גם אם לא היו דתיים בתנועה הציונית) מבלי לוותר על היותה *דמוקרטית לעילא*, ואין לכלול בה חקיקה דתית משום סוג שהוא.

ואני די בטוח שאין אפילו הסטוריון שפוי אחד ש*כן* יטען את מה שאתה טוען, אבל כבר מזמן נואשתי מלהשיג תשובות סבירות ממך, כאמור.
אילולי תמיכת הדתיים הייתם ממשיכים לשנורר בחו''ל לריק 193434
שאלה: האם ארצות הברית איננה מדינה דתית? נכון, ידועה לי ההפרדה המוחלטת שלה בין הדת למדינה, אבל ארצות הברית, לא רבים יודעים, היא מדינה דתית מאוד. אמנם לא תראו נשים עוטות רעלה ברחובות, אבל כל אדם שירחיק לכת מעבר לערי החוף, ימצא מעוז נוקשה ומוצק של אמונה דתית עמוקה, שבימים כתיקונם מתועלת לדרשות ימי ראשון בכנסייה המקומית. אבל הדת זולגת מתחת לפני השטח בכל מקום: בנאומי הפוליטיקאים, בשידורי הטלוויזיה, ואפילו במשחקי הפוטבול. "אתאיסט" היא מלה גסה עבור רוב תושבי אמריקה. לא מזמן קראתי רשימה מעניינת שפורסמה בעיתון "הארץ" על ההבדל בין ארה"ב לבין צרפת בנקודה זו. (האם יש למישהו אפשרות לפרסם קישור למאמר הזה שפורסם ב"גיליון יום שישי" לפני שבועיים?)
טול למשל, רק לצורך המחשת המֵמד הדתי, קטע מנאומו של הנשיא ג'ורג' וו. בּוּש בנאומו המרכזי עם היוודע אסון מעבורת החלל "קולומביה". הנשיא פתח ואמר אל המיקרופונים של צוותי התקשורת העולמית את הדברים האלה:
"מעבורת החלל 'קולומביה' התרסקה ביקום שברא הא-ל, ורחמי הא-ל עוטפים את הטייסים. הא-ל יצר את הכול: את המסע לחלל ואת הטייסים, את התקווה ואת המוות. המסע לחלל הוא המסע אל הידע ואל האור, ועל כן הוא מסע דתי. אמר הנביא ישעיהו: 'שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא, מרוב אונים ואמיץ כוח איש לא נעדר' (מ, כו). אנחנו בודדים ביקום הזה. אנחנו מגששים באפלה אל האור, אל החלל, אל הידע המדעי והדתי. הא-ל הוא מקור כוחנו. למרות האסון, בשם הדת והנאורות, נמשיך במסע לחלל. הא-ל יברך את אמריקה".
בהקשר למה הדברים מובאים? בהקשר לטענתך ש"לא יכולה להיות מדינה דתית דמוקרטית". דומה שיש כזו, ולא רק שיש אלא שיש טוענים שהיא הטובה מכולן. נמצא שגם לכשתוגדר מדינת ישראל כ"מדינת הדת היהודית", אזי היא עשויה להיות דמוקרטית לא פחות מארה"ב המושלת בכיפה.
אילולי תמיכת הדתיים הייתם ממשיכים לשנורר בחו''ל לריק 193439
<אנחה> כהרגלך אתה משחת מילים (רבות!) לריק. כבר דיברתי לעיל על ארה"ב. ארה"ב אינה מדינית דתית. החברה האמריקאית, לעומת זאת, היא דתית מאוד. הפרטים הארה"ב הם ברובם דתיים. ובכל זאת - ה*מדינה* אינה דתית. כלומר - החוקים שלה אינה דתיים, היא אינה מבדילה בין בני דת אחת לבני דת אחרת, ואין לה ערכים אינהרנטיים פרט לערכים הדמוקרטיים. ארה"ב אינה, ואין לי ספק שתסכים איתי, "מדינת הדת הנוצרית". היא פשוט מדינה שיש בה הרבה נוצרים אדוקים. באותו אופן, ישראל אינה "מדינת הדת היהודית", אלא מדינה שיש בה הרבה יהודים אדוקים.

ומכיוון שיש לך נטייה לא להבין דברים כפשוטם, הנה אצביע לך כאן על המשפט החשוב ביותר, שים לב:

ה*מדינה* בארה"ב אינה דתית.

ולעזאזל, תפסיק לחשוב שאתה יודע הכל והיתר לא יודעים כלום. יותר ויותר מסתבר שאתה יודע מעט מאוד.
דת ומדינה 193521
אני בטוח שאצטער על כך שאני מתערב, אבל רציתי להצביע על פרשה טרייה בארה"ב ששימעה מן הסתם לא הגיע לאזניו של אורי פז: שופט טקסני בכיר החליט לשים פסל ענק עם עשרת-הדיברות בבית המשפט שלו (דוגמה לאינדיווידואל דתי - נכון, אורי, יש כאלה והרבה), הוא נדרש לסלקו, סירב, והודח מתפקידו *רק* משום שהפר צו של בית-משפט ששורשו: עמידה על עקרון הפרדת הדת מהמדינה.

אמריקאי יכול להאמין במה שהוא רוצה, ואמריקאים רבים אכן עושים זאת בהתלהבות. אבל כמו שדובי אמר: המדינה איננה דתית, והיא מוכנה להתאמץ כדי להישאר כזו.
דת ומדינה 193525
תגובה 74931

ובכלל: דיון 1049

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים