בתשובה לאדון חרדון, 03/02/04 13:12
שאלה. 194894
האם אתה מתייחס רק לאנשי חיזבאללה וחמאס כחיידקים או שאתה מתייחס כך לפלסטינים ככלל?
שאלה. 194899
אני מתייחס כך לאנשי חיזבאללה, חמאס, ג'יהאד איסלאמי ושאר ארגונים שהמשמעות של עצם החברות בהם היא חוסר נכונות או רצון לכל סוג שהוא של פשרה, ומי שכן מעוניין באחת זה מראש פשוט לא המקום בשבילו; וכן גם לתומכים של כל הנ"ל שאין להם שום רצון או יכולת להתפשר, ואין שום דבר שאפשר להגיד או לעשות כדי לגרום להם לפתח יכולת מסוג כזה. למשל, בגלל פנאטיות איסלאמית דתית שרואה בכל צורה של דיאלוג או התפשרות דבר משוקץ ואינה מסוגלת לכל מינימום שהוא של פתיחות כלפי כל מה שנמצא מחוץ למסגרת הדתית הפנאטית עצמה; או למשל בגלל הסתה אנטישמית קיצונית פלסטינית וכלל מוסלמית שכל מי שמכיר אותה מבין שהיא אינה נופלת בכלום מעוצמת ומהיקף ההסתה הנאצית ואף עולה עליה בקריאה המפורשת והישירה לרצח ברברי מכל הבא ליד; הסתה שמטרתה להוביל אנשים רבים ככל האפשר למעשי רצח של ממש ולא 'רק' להכין את הקרקע למעשים כאלו.
שאלה. 194909
ושכחת להזכיר את כ''ך...
שאלה. 194910
הכ''כניקים, עם כל הכבוד להם, לפחות לא מנסים להרוג אותי...
שאלה. 194942
כלומר, אינך כולל בכך חלקים נרחבים בעם הפלסטיני.
לחלקים אלו *יכול* להיות רצון משל עצמם. הם *יכולים* לבחור לסייע לצה"ל (באינתיפאדה הראשונה, למשל, היו מי שסייעו לכוחות צה"ל), לעמוד מהצד, להביע מחאה לגיטימית על הכיבוש, או לסייע למחבלים. לטעמי, מדיניות הסגרים/כתרים/התעללות של ישראל בשטחים גרמה בשנים האחרונות לאותו חלק בצד הפלסטיני להיות כמעט בלתי מסוגל לתמוך בצד הישראלי, ולרבים מהם להיות בלתי מסוגלים אפילו לעמוד מהצד. מדיניות שרון היא שיצרה את המוטיבציה של אותו ציבור, על-ידי השפלת נציגיו הרשמיים שוב ושוב, ובדרכים האחרות שפורטו כאן. כעת, מיתממים החרדונים בבתיהם ספוגים השמש, אין לנו ברירה אלא להקשות עוד יותר את ידינו על האוכלוסיה, כדי - כמה ברור - להקטין את היכולת שלה לטרור, כי המוטיבציה כבר איננה ניתנת לתיקון.
שאלה. 194950
המדיניות היא מדיניות של הגנה עצמית. סגרים, כתרים וכו' מונעים פיגועים ופעמים רבות בעבר מנעו ממפגע לצאת מעירו או כפרו כאשר היה ידוע שהוא בדרכו לצאת משם. פעמים רבות דווקא קרה שמיד לאחר הסרת סגר או כתר התרחש פיגוע שגבה הרוגים רבים, פיגוע שיצא בדיוק מהמקום שממנו הוסר הסגר. הדברים הם עד כדי כך ברורים שבדרך כלל כאשר שומעים על סגר שהוסר בתור איזושהי 'מחווה' ולא מכיוון שנתפסו המפגעים שבגללם הושם הסגר מלכתחילה, אפשר להתחיל לחכות תוך יומיים שלושה לכל היותר לפיגוע שייצא מאותו מקום, ובדרך כלל זה אכן קורה. כלומר - כאשר יש סגר אין טרור, כי לא ניתן לקיים טרור. כאשר אין סגר, וכאשר הסיבה לכך שאין סגר היא בגלל הרצון להקל על האוכלוסיה, מיד יש טרור.

אתה צודק, זכות התנועה החופשית היא חשובה, אבל הזכות לחיים חשובה יותר. וכששמים על הכף את זכותם של הפלסטינים לנוע בחופשיות מול זכותם של ישראלים לחיות, וכאשר האחת באה על חשבון השניה, אני מעדיף את הזכות לחיים.

ותגיד לי, איזה שמש, השתגעת? החרדונים הם מתכנתים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים