בתשובה לטלה בר, 14/02/04 14:48
הבית המשולש 197424
הבית הוא מקום שאם אתה חייב לשוב אליו תמיד פתוחה בו דלת לקראתך
יש לי תמונה בבית של יונה עם עלה של זית
יא יא מישלטי... (ביתי הוא מבצרי וכדומה)

שלוש משמעויות/חשיבויות שונות לרעיון הבית.
הבית המשולש 197569
חשיבה ממוקדת וחסרת מעוף - אתה לא יכול לצאת קצת מעצמך ולחשוב על תקופות אחרות ועל בני אדם השונים ממך? אפילו אם תחזור אל השימפנזים - האם הם בנו פעם בית לצאצאיהם? האם הם בנו משהו מפותח יותר מקן לישון בו את הלילה? האם הם אפילו מצאו מחסה במערה והבעירו בה אש כדי להתחמם ולצלות את המזון שמצאו?
הבית המשולש 197584
"חשיבה ממוקדת וחסרת מעוף": השירים שצוטטו על-ידי המתייחסים למושג ה"בית" הינם אכן ציטוט ולא חוברו ע"י עטי הפחות מוכשר לדאבוני מעט אלו שכתבו אותם. אלה שכתבו אותם היו/הינם לדעתי אנשים מוכשרים ובעלי מעוף, כך שאת כנראה לא מאשימה אותי בחוסר מעוף ומיקוד (רוב חיי האשימו אותי בדיוק בהיפך מזה.. אבל שיהיה) בגלל תוכן השירים אלא על-שום עצם הציטוט עצמו, המהווה אולי לדעתך פעולה חסרת מעוף. מצד שני, הציטוט אינו של *מחקר מדעי*, ישות שכפי הנראה את לא מאמינה שבינה לבין אמת יש קורלציה (שהיא (אמת) על-פי שיטתך משהו אינטואיטיבי. האם היא גם משהו שמשותף ליותר מאדם יחיד ד"א?), אלא של *שירים*. מה יכול להיות יותר אינטואיטיבי, בעל מעוף וחסר מיקוד מאשר פואזיה, אפילו אם זו מצוטטת?
משום מה טלה, במאמרך, את מרשה לעצמך להמציא כתימוך לאינטואציה שלך כל חוט צמר מכל תקופה שהיא, בין אם זה ממיתולוגיה כזאת או אחרת או ממשורר מאוחר יותר כמו קיטס, או אף סופר מודרני כלואיס - כאילו כל המקורות אותם את מצטטת הם של אנשים להם היתה היכרות ראשונית עם האדם הקדמון או מאווייו, ומי יודע, אולי אפילו היוו המשך ישיר שלו (והסתובבו עירומים כל עוד הרשו להם). הכל הולך לדידך, והעיקר שנספיק לסיים את הסוודר בטרם תבוא הצינה. אבל כשאני מביא את רעיון המשפט השירי "הבית הוא מקום שאם אתה חייב לשוב אליו תמיד פתוחה בו דרך לקראתך", שלחלוטין אינו תלוי זמן, וניתן בקלות לתרגמו מתימטית, אני חסר מעוף.
אז את יודעת מה, מה דעתך על המשפט הבא:
"הבית הוא השילוב בין החתול, המייצג עצמאות, לחיתול, המייצג את הרחם, וככזה מהווה אב-טיפוס במובן האימהי ומיישם את השאיפה הקדם-בראשיתית לטפס על האוורסט תוך הרחבה נצחית של מוטת הכנפיים של היילוד"

משפט אידיוטי לדעתי, אבל מלא עמימות ומעוף. ואם תיפסלי אותו זה רק בגלל שאת לא אינטואיטיבית מספיק לעלות על הדקויות שלו. אנא צאי קצת מעצמך (ע"י הרחבת מוטת הכנפיים החתולית כמובן), ורק אל תשכחי למפות את האני החדש בצורה כלשהי לישן, כדי שהאני החדש שלי יידע עם מי הוא משוחח.
ובפרפראזה לתגובתו המשעשעת של וולטיר לרוסו לאחר צאת "האמנה החברתית": גם אני זקן מידי מכדי לחזור עכשיו אל השימפנזים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים