בתשובה לזאב בודד, 14/02/04 22:06
פתיל אידיאולוגי קצר שמגיע עד הכיס 197528
כן. שכנעת אותי. אנשי מנוחה נכונה עושים זאת רק בשביל הכסף. אין להם אידאולוגיה.

איפה הכפתור של הציניות כשצריך אותו?
פתיל אידיאולוגי קצר שמגיע עד הכיס 197612
אני *מאד מקווה* שאנשי "מנוחה נכונה" עושים את זה בשביל כסף. זאת הערובה הטובה ביותר שהשאירים שלי יקבלו טיפול סביר כשיבואו להיפטר מגוויתי.

אנשי החברה קדישא אינם עושים את זה בשביל הכסף, כמובן, ולכן כולם שם מתנדבים או עובדים בשכר רעב של 30,000 ש"ח לחודש.
פתיל אידיאולוגי קצר שמגיע עד הכיס 197788
אני עדיין רוצה לראות את אנשי הקבורה החילונית מחרפים את נפשם לגרד חלקי גופות עם שפכטר מהאוטובוסים‏1, ולו רק פעם אחת. לא צריך יותר מפעם אחת, כי הסיוטים בלילות כבר יעשו את שלהם.
ויחי ההבדל הבולט בין ההקרבה העצמית על אידיאלים ערכיים של אנשי זק"א (החרדים) לבין אנשי "מנוחה [לא-]נכונה" (החילונים).

---------
1 בשל אילוצי המציאות הפוליטית העגומה על לב רובנו.
פתיל אידיאולוגי קצר שמגיע עד הכיס 197791
אתה עושה לי פלאשבקים מהודעות קודמות שלך. לא נמאס לחזור על אותו טיעון?

אני מניח שאנשי זק"א נמצאים כעת גם בעיראק ומסייעים לחיילים האמריקאים לפנות את הגופות מהפיגועים התכופים, כי בלי כוח האמונה היהודית האמריקאים לא יוכלו להתמודד עם הגופות (הסיוטים בלילות כבר יעשו את שלהם).

נהדר. עכשיו מי שמייצג את הדת היהודית בפורום הזה מנכס לה גם את היכולת לטפל בגופות מבלי להסתייט?
פתיל אידיאולוגי קצר שמגיע עד הכיס 197803
אני חושש שלי זה עושה פלאשבקים להודעה הזו: תגובה 197492

ולענייננו, אנשי זק"א אינם אנשי חברה-קדישא, וזו ההשוואה הנכונה, אם בכלל יש טעם בהשוואה (ולדעתי אין, כמו שאני לא מוצא טעם להשוות את חברה-קדישא לכל בית-לוויות ממוצע בארה"ב).
פתיל אידיאולוגי קצר שמגיע עד הכיס 198124
רק שאלה אחת, למה צריך לגרד חלקי גופות עם שפכטל משלד הרוס של אוטובוס שהולך למזבלה?
משמעות המוות 198250
אתה שואל טוב מאוד. וברשותך ארחיב את שאלתך: כיצד עלינו לתפוס מבחינה לוגית-רציונלית את כל מה שנוגע למוות? האמנם המוות הוא סוף הדרך? כלומר, האם המוות הוא חידלון וממילא מהי המשמעות לחיים? או שבעצם המוות מעניק אשראי חדש?

היה זה הפילוסוף היווני דיוגנס שאמר לתלמידיו: "כאשר אמות, השליכו את גופתי בשדה".
- "אבל, המורה" - התפלאו התלמידים - "הלא יבואו ציפורים וינקרו בך! יבואו החיות ויאכלו את הגופה שלך!"
- "אם כן, שימו מקל בידי", אמר דיוגנס.
- "אבל היאך תוכל לגרש את הציפורים? הרי תהיה כבר מת!"
- "אם כן", ענה דיוגנס, "מה איכפת לי אשר יתרחש בגופה שלי כשאמות?"

מזווית ראייתו של המטריאליסט, הפילוסוף היווני לא ידע כמה שהוא. אם הגוף המת אינו נבדל בשום דבר מאבן או מפיסת עץ, כי אז יכולים להתנהג עמו בהתאם. לזרוק כפי שזורקים חפץ חסר ערך. ואולי להשליך בגל האשפה, כפי שקוברים חתול שהתפגר. מאוד הגיוני? אם כך – מדוע אין אפילו עם אחד, הנוהג להשליך את מתיו בשדה, מאכל לחיות בר? אפילו המטריאליסטים הקיצוניים ביותר אינם משליכים את מתיהם לגל האשפה. אולם, אף לא אחד מהם אינו קם להסביר, מה הטעם להקים בתי קברות, לשמור על ניקיונם, לגדל פרחים, להעמיד שלט עם שמו של הקבור, לפקוד את הקבר – אם אי-שם, מעבר לגבול המוות – ריקנות חלל ריק? הטעם וההיגיון מופיעים רק כאשר אנחנו מודים, שמעבר לגבול הזה יש עוד משהו. היהודים קוראים לזה *נשמה* ויש הקוראים *נפש*. אבל אם מודים בקיומה של *הנשמה*, יש להסכים שמלבד העולם החומרי קיים גם עולם רוחני, בו יש קיום מסוג אחר מזה שאנו מכירים. אם הגוף מת ונעלם והנשמה נשארת, כי אז העולם הרוחני נעלה על העולם החומרי, ומשם מתנהל עולמנו.
משמעות המוות 198251
תגובה 194130
משמעות המוות 198255
אני פשוט רכיכה. הבטחתי שלא אגיב לכתביך יותר, והנה שברת אותי. אין מה לעשות, משהו בתוכי פשוט מסרב לקבל שאתה כל-כך אטום שלא תצליח להבין דברים פשוטים כל כך.

לפי השקפתך הפשטנית, הדיכוטומית, השחורה-לבנה, *או* שאדם מאמין בנשמה ובנפש, *או* שלא אכפת לו לזרוק את מתיו לאשפה. שוב הוכחת, ולא בפעם הראשונה, שאני לא קיים - סתירה לוגית מהלכת, פרדוקס נושם, טעות של הבריאה שמיד תיגוז מתוקף היותה כה בלתי-אפשרית.

תראה כמה זה פשוט: זה שאני מאמין ש*לי* לא יקרה כלום אם יעשו כך או אחרת עם גופתי, אין לזה כל קשר למה ש*אוהבי* ירצו לעשות, גם אם הם חולקים את אותה אמונה בדיוק. תפסת? אני פוקד את קבריהם של יקירי לא בגלל שאני חושב שנשמתם-שלהם זקוקה לזה, אלא בגלל ש*אני* זקוק לזה. אדם יקר לי שהלך לעולמו, אני צריך להאמין שנשמתו עכשיו באיזה גן-עדן או גיהנום בשביל לרצות להיזכר בו, בשביל ללכת להניח פרחים על קברו ולחשוב רק עליו לכמה דקות, להתייחד עם זכרו? עלי להאמין בנפש כדי לא לרצות לראות את גוויתו מושלכת "כחתול שהתפגר לגל האשפה"? אתה תופס בכלל כמה החשיבה שלך... עזוב, אני לא ארד לרמתך.

כרגיל, אני בטוח שאין שום סיכוי שתקשיב, או שתבין משהו מכל המלל הנבוב הזה. אתה יודע מה? כתבתי אותו בשביל עצמי. לא בשבילך.
משמעות המוות 198811
דרך אגב, גם אם ימות לי חתול שאהבתי, אני לא אזרוק אותו לפח האשפה, אפילו שאני לא מאמין שיש לו (או לי) נשמה.
משמעות המוות 198813
כמובן, ואצלי זה לא רק "אם". אני רק לא בטוח למה הסברת את זה לי ולא לאורי פז: לי ברור שזה כך, לו לא. הוא הלא לימדנו שהטעם היחיד להקים בתי-קברות הוא שיש נשמה, ומכאן שיש עולם רוחני, ומכאן שעולמנו מנוהל משם, מש"ל.

אגב, אורי הזכיר נשמה ונפש. אינני יודע מה דעתו שלו בעניין, אך אני זוכר מפגש מלבב עם נציג הממסד הדתי בארצנו - הרבנית החסודה ברבנות בת"א עימה בילינו שעה קלה, רעייתי ואני עם עוד שניים-שלושה זוגות, לקראת נישואינו. בין היתר היא הסבירה לנו את ההבדל בין בעל-חיים, נניח חתול, לו יש כמדומני "חִיוּת", לגוי שלו יש "נפש", ליהודי שלו יש "נשמה חיה ויחידה". סתם, שתדעו.
משמעות המוות 198831
אתה בטח יודע שההיררכיה הזאת אינה המצאה של הרבצען ההיא, אלא מקובלת ביהדות.
משמעות המוות 198897
והיהדות לקחה את זה מהיוונים .
משמעות המוות 198918
והנאצים לקחו את זה שלב אחד קדימה, והורידו את היהודים לאותה רמה עם החיות. אירוני לא ?
משמעות המוות 198977
מעניין. למה כוונתך?
משמעות הנשמות ודירוגם 199035
מהמעט שאני יודע, הצגה מסודרת של היררכית הנשמות הופיעה ביהדות בסביבות ימי הרמב"ם. בעצם, אולי אחרי המשנה - בערך 200 לסה"נ, ואו התלמוד הבבלי, 400-600 לספה"נ (למשל הספר של יעקב נויסנר "היהדות, מפילוסופיה לדת"). בכל אופן, הרמב"ם, קרקש, (רלב"ג?) התבססו אל אריסטו, על נאופלטוניזם וכיוב', אותם הם למדו דרך הפילוסופים המוסלמיים והתרגומים בערבית. החלוקה ההיררכית היתה פרי המחשבה האפלטונית, האריסטוטלית ועוד.

כמובן שיהודים אמיתיים יאמרו שהיוונים למדו מהיהודים. איך אני יודע שהם יהודים אמיתיים? אולי כמו שאנחנו יודעים שאברהם חבש כיפה - הוא היה יהודי? כמובן. נו, שיהודי יצא מהבית בלי כיפה?

וד"ל
משמעות הנשמות ודירוגם 199039
ממשיך להקשות: איזה סוג של חלוקה היררכית יש אצל אפלטון ואריסטו?
משמעות הנשמות ודירוגם 199040
דומם
צומח
חי
אדם
משמעות הנשמות ודירוגם 199041
אה, או-קיי. אבל אין אצל היוונים אבחנה בין דרגות הנפש של אנשים שונים, נכון? אם כך, ההוגים היהודים עידנו את החלוקה האפלטונית גם לחלוקה פנים-אנושית. יפה.
משמעות הנשמות ודירוגם 199044
היתה אבחנה. מצד אחד היוונים ומצד שני כל השאר, שנקראו ברברים.
משמעות הנשמות ודירוגן 199047
והפילוסופים התייחסו באיזשהו אופן להבדל מהותי בין היווני לברברי? (אני שואל ברצינות, לא בציניות). אני לא מתכוון להבדלים בחינוך ובתרבות, אלא למשהו עמוק יותר המבדיל בין היווני לברברי כשם שהוא מבדיל בין הברברי לצומח ולחי.
משמעות הנשמות ודירוגן 199051
לא יודע לגבי הפילוסופים אך אם נתיחס לאנשים החופשיים (לא עבדים) שלא זכו לזכויות אזרח מלאות, נפגוש בהם את ''בני התערובת'', שנולדו מזיווגים לא חוקיים לצורך אזרחות, ובהם הזיווג אזרח ואישה חופשיה לא-יווניה.
בספרטה הקפידו במיוחד על ענין המוצא.
משמעות הנשמות ודירוגן 199053
יפה. מעניין באמת אם אפליה כזו, על רקע מוצא, השפיעה על קובעי דירוג הנשמות היהודים. אולי, אין לי מושג.
משמעות הנשמות ודירוגם 199091
מה עם החלוקה המפורסמת של אפלטון לאנשים עם נפש של זהב, של כסף ושל ארד?
משמעות הנשמות ודירוגן 199092
מפורסמת? עכשיו ממש הוכחתי בורות. תוכל לפרט?
משמעות הנשמות ודירוגן 199126
תחת הכותרת - DEFINITION OF CASTES

קרא ותהנה. (זהו חלק מהבסיס לרעיון של המלך הפילוסוף, אגב. סתם שתדע)
משמעות הנשמות ודירוגן 199156
טוב, נראה שאפלטון מרשה לאנשים עם נשמת כסף ללדת ילדים עם נשמת זהב ולהיפך, כך שזו מערכת קצת פחות נוקשה מזו שלנו. בכל אופן, תודה! (ומלך פילוסוף נשמע לי רעיון נוראי).
משמעות הנשמות ודירוגן 199164
מלך פילוסוף, אצל אפלטון, הוא זה שיכול להתקרב לראיית האידאות. להבין את "אידאת הטוב", ומכאן את הדרך הנכונה לשלוט. זה כמובן קשור ביחסים שבין עולם האידאות והעולם שלנו. או בקיצור: אין משמעות להבנת המילים "מלך פילוסוף" ללא שיבוצם במערכת הכללית של הפילוסופיה האפלטונית. כרגיל.

אוף, אני כנראה כבר לא אלמוני.
משמעות הנשמות ודירוגן 199172
הבנתי, וההתייחסות שלי למושג היתה מבודחת. אני מבין את הביקורת, אבל... טוב, נחכה.
משמעות הנשמות ודירוגן 199193
כמה חבל שאתה מגיב בתור אלמוני.

היוונים דירגו נשמות עבדים ואזרחים. למשל, עבדים לא מסוגלים לאמר אמת אלא תחת כאב. לכן, אפילו אם הם למשל היו מעדים מרצונם, העדות לא היתה קבילה עד שלא היו מכים אותם. אני לא זוכר כרגע, אבל זה קשור עם הרמה הנמוכה של נשמתם (או אולי חסרונה?).
משמעות הנשמות ודירוגן 199226
זה חדש לי. בקשר לאפלטון, אני לא זוכר התייחסות לכך באוטופיה שלו. לחלוקה שדובי הביא בד''כ לא מתייחסים כהיררכיה.
משמעות הנשמות ודירוגן 199300
מצאתי. קראתי על זה ב"קורבן של חיים, ג'וליה קריסטבה על נשים ואלימות". היא מסתמכת על פייג' דה-בואה שחקרה את יוון העתיקה ומראה שעבדים ונשים מסתירים אמת שיכולה להחשף רק דרך יסורים. לאדון יש יכולת שיכלית רציונלית וכך הוא יכול להפעיל את הרציו ולבחור לאמר אמת. למי שנמצא בדרגה נחותה אין יכולת רציונלית ולכן הוא לא מסוגל לגלות את האמת החבויה בו, כך שהדרך היחידה לחלץ אותה ממנו היא דרך הייסורים.

(כדאי לשים לב ש"עינויי האמת" באים בהקשר נקבי-נשי עמוק ביותר, אבל זאת כבר אופרה אחרת, אבל מאותה סריה).

אגב, הטענה (המצוינת לכשעצמה) שהיהדות היא המקור לפילוסופיה, הזכירה לי את זה (ואני מצטט מהזכרון):

האבא: תגידו מילה, ואני אראה לכם שהיא באה מיוונית.
הבת: קימונו.
האבא: קימונו!? הממממ, קימונו... אה בטח. ביוונית, חימונו זה חורף, ומה לובשים בחורף? אה? אתם רואים!
משמעות הנשמות ודירוגן 199303
לקוח כמובן מתוך ''החתונה היוונית שלי''.
משמעות הנשמות ודירוגן 199214
באיזה תגובה היית אלמוני?
משמעות הנשמות ודירוגן 199225
לא הייתי. רציתי לכתוב את התגובה ההיא כאלמוני, וכך לצחוק קצת על עצמי על כך שאני מנג'ס לאלון שוב ושוב על אותה נקודה. אבל בגלל שאני לא רגיל לכתוב כאלמוני, נפלתי למלכודת.
משמעות הנשמות ודירוגן 199231
תנג'ס, תנג'ס, לא נגרם שום נזק ואולי תצמח מזה איזו תועלת בסוף :-)
חתול, גוי, יהודי, משלוש יוצא אני 198976
אני *חושב* שאני יודע שזה כך, אני פשוט לא בטוח אם ואיך התפיסה הזו עודכנה, עודנה, שופצה ותוקנה במהלך השנים.
חתול, גוי, יהודי, משלוש יוצא אני 199058
גם אותי זה די מעניין, אלא שאין לי שום מידע על זה. מעלינו, אגב, נמצאים המלאכים, ומעליהם אתה יודע מי. באייל למדתי שלפי זרמים מסויימים גם הצדיקים משתלבים בהיררכיה, כנראה בינינו לבין המלאכים.

ההיררכיה הזאת מסבירה את הקושי בתהליך הגיור, שבמהלכו המתגייר מקבל את אותו שאר רוח שמפריד בינו לבין אנשים סתם, וגם את העובדה ש''פעם יהודי תמיד יהודי'' כי הניצוץ, כמו דיבוק, לא עוזב אותך בקלות.
חתול, גוי, יהודי, משלוש יוצא אני 199063
מלאכים לא גבוהים מבני-אדם בהיררכיה (הם לא יכולים לקיים מיצוות).
חתול, גוי, יהודי, משלוש יוצא אני 199070
אולי. אני לא ממש זוכר איפה נתקלתי בהיררכיה הזאת (יהודה הלוי?), כך שאין לי אפשרות לברר.
ישראל והעמים 199171
הנה משהו של הרב קוק:

"ההבדל שבין הנשמה הישראלית, עצמיותה, מאוייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה, ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי." (אורות עמ' קנ"ו, י).

כדאי לקרוא גם את הפרשנות הזהירה לאמירה הזו המופיעה כאן:

המפרש, תמיר גרנות, שם לב שהפסקה הזו יוצרת "אי-הבנות":

"לאחרונה ראיתי באתר אינטרנט חילוני העוסק בניגוח אובססיבי של כל מה שקשור בתורה ובאמונה [את הציטוט הזה]".

הוא מסביר שאין הכוונה לנשמה האישית של היהודי לעומת הגוי, אלא לנשמת האומה היהודית לעומת נשמת אומות העולם. עם זאת, אינני מרגיש שהסבריו מועילים במיוחד ליישוב הדילמה המוסרית. למשל:

"במובן מסוים נכון אפילו לומר שלאומות כלל אין נשמה, שכן חייהן הלאומיים אינם קשורים בשאיפות מוסריות או רוחניות אלא רק באינטרסים חומריים ומעשיים, או לפחות שהממד הנשמתי שלהן מנותק מהצדדים החומריים-נפשיים של הקיום."

או

"ליהודי יש מקור יניקה והשפעה ממהותה הא-לוהית והמוסרית של האומה, בעוד שהקשר של הגוי לאומתו מתבטא לכל היותר ביסודות החומריים או התרבותיים."

בכלל, אגרות הרב קוק המופיעות באתר של הישיבה:

מעניינות מאוד.
ישראל והעמים 199321
הממ... זה יכול להסביר למה ניצה חושבת שהרעיון שלי של מדינת לאום (המבוסס על ה"קשר של הגוי לאומתו [ה]מתבטא לכל היותר ביסודות החומריים או התרבותיים") אינו יכול לשמש באמת כדגם למדינת ישראל, של הלאום היהודי אשר לו "יש מקור יניקה והשפעה ממהותה האלוהית והמוסרית של האומה". ניצה, יש דברים בגו?
ישראל והעמים 325095
עד שאתה "מתפעל" מהסברו של תמיר גרנות לדבריו אלה של הרב קוק, ראה כמה קל להראות בכתבי הרב דברים והיפוכם:

תורת המבנה של נשמות 199175
הנה הסבר תמוה קצת יותר. פה כבר מדובר מפורשות בנשמה האישית:

אין לי מושג מי הכותב (נראה שהוא מסתיר את זהותו) ואם צריך להתייחס אליו ברצינות.
משמעות המוות 198319
אני יכול לקבל את האמונה שלך בקיום הנשמה אבל אני לא מבין במה פיסת בשר שרוף שדבוקה לשלד של אוטובוס קשורה לעניין. הנשמה אם היא קיימת, עוזבת את הגוף עם מותו.

בתי הקברות והמצבות נועדו למען החיים, כדי שיהיה לאנשים שזוכרים את המת מקום לבוא אליו ולהתייחד עם זכרו. העובדה שלא משליכים גוויות בשדה היא בעיקר בגלל שאנשים אחרים שמטיילים בשדה הזה לא ירצו להפגש בחלקי גויות או שלדים שיזכירו להם את המוות.

אני אישית מעדיף את הטקס שבו שורפים את הגופה ומפזרים את האפר במקום כלשהו במין טקס פרידה.
למה לא בלון הליום 198325
קבורה יהודית בקבר ישראל 198524
יש קשר בין קיומה של *הנשמה* לבין פיסת בשר אדם שרוף שדבוקה לשלד של אוטובוס, וככל הנראה, הציון להסברה שלי דומה לציון ההסברה של מדינת ישראל בעולם: בלתי מספיק.
אחד מיסודות אמונת היהדות היא האמונה בהישארות הנפש. אמונה זו קשורה בעצם הידיעה על אודות מציאותה של הנשמה בגוף האדם. במקרא מסופר על יצירת האדם: "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, וייפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה" (בראשית ב, ז). כיוון שנשמה זו היא מהות רוחנית שמעבר לחומר, ממילא היא נצחית.
היהדות מאמינה כי גם אחר המוות יש משמעות לגוף, לאופן שבו הוא מטופל ולמקום שבו הוא נקבר.‏1 מכיוון שאחר מותו אין האדם יכול לדאוג בעצמו שענייני קבורתו יטופלו על הצד הטוב ביותר, החיים חייבים לטפל בכל זה, לכן נחשב העיסוק בקבורת מתים כחסד ממדרגה ראשונה, ואילו הפגיעה בקברים נחשבת כמעשה חסר כל רגש אנושי, שכן הפגיעה במקרה כזה היא פגיעה במישהו שלא נמצא כאן כדי להגיב.
האמת היא שרוב בני האדם, דתיים ואתאיסטים, מגלים רגישויות גבוהות מאוד כשמדובר בכבוד המת. כל אחד מרגיש שכאן נוגעים במשהו שמעבר להשגה היומיומית, ולכן נגרם זעזוע כל אימת שגורמים אנטישמיים במקומות שונים בעולם מנתצים מצבות בבתי קברות יהודיים ומחללים קברים, והיא עצמה הסיבה שאותם אנטישמים עושים זאת - מרגישים הם כי בחללם קברות פוגעים הם בנקודה רגישה ביותר. והפגיעה היא גם במתים וגם בחיים.

יהודים בכל מקום בעולם, במצבים הקשים ביותר, חלמו שיזכו להיקבר ב*קבר ישראל*. מי שזכה להביא חלל יהודי לקבר ישראל, ראה זאת כזכות שאין למעלה הימנה. היהודים השתדלו להביא את יקירהם לקבר ישראל; בתקופות הקשות עשו זאת במסירות נפש ממש. את סיפורי המופת והגבורה, הן של חברות הקבורה היהודיות הרשמיות, והן של בודדים שראו בכך שליחות, ניתן למצוא בכל דברי ימי ישראל. מתקופת חורבן הבית, דרך חורבן ביתר, שביום בו ניתן היה להביא את הרוגי ביתר לקבורה קבעו יום חג, ותיקנו לדורות ברכה מיוחדת הנאמרת בברכת המזון והנקראת "ברכת הטוב והמטיב", ועד השואה בה רבים מספור סיפורי הגבורה על אלה שהציבו לעצמם מטרה קדושה - להביא חללים לקבורה כל עוד מתאפשר הדבר.
גם בימינו, אצלנו הישראלים היחס לחללי צה"ל הפך להיות לחלק מהמיתוס הצה"לי. בחרוף נפש הוציאו חיילים גופות חבריהם תחת אש צולבת ובלבד שיזכו לחלקת קבר משלהם. ובמחיר כבד שיחררה לאחרונה המדינה מאות רוצחים פוטנציאליים תמורת שלוש גופות של לובשי מדים.
לא לחינם החברה הישראלית מתפעלת נוכח עבודת ההתנדבות הנעשית בשטח זה כל אימת שיש פיגוע המוני. אז אפילו המתורגלים ביותר בקרב שונאי דת ודתיים ממלאים פיהם מים ולעתים אף נפלטים מפיהם ביטויי הערכה והתפעלות נוכח המסירות של אותם מתנדבים בעלי חזות חרדית המלקטים בדחילו ורחימו כל שריד מגופות החללים. {לראות ולא להאמין: תגובה 194791 הערה 1; ותגובה 195459}.

----------
1 ולא כאן המקום להרחיב את הדיבור ולהיכנס לדיון מעמיק על הקבורה היהודית, מניעיה, מרכיביה וחשיבותה.
פתיל אידיאולוגי קצר שמגיע עד הכיס 198334
מחרפים את נפשם? לא הגזמנו קצת? כן, זה לא נעים. אולי אפילו מגעיל. אבל זה לא ממש *מסוכן*, אתה יודע. הקרבה עצמית? לך לבית הקברות הצבאי הקרוב למקום מגוריך, וספור את המצבות שם. זו הקרבה עצמית. זה חירוף נפש. זה אנשים שיצאו כדי להגן על אנשים כמוך, אלוהים יודע למה, ושילמו על כך בחייהם. עכשיו תספור כמה מהם היו חרדים.
פתיל אידיאולוגי קצר שמגיע עד הכיס 198929
"זה אנשים שיצאו כדי להגן על אנשים כמוך, אלוהים יודע למה"- אורי פז אינו ראוי להגנה, לדעתך?
פתיל אידיאולוגי קצר שמגיע עד הכיס 197814
סתם, כי נזכרתי:

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים