בתשובה לאלון עמית, 15/02/04 20:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחד המאמרים של טברסקי וכהנמן (אאל"ט) עוסק במידת הביטחון שאנשים מייחסים לידע שלהם. למיטב זכרוני, אחד הניסויים המתוארים במחקר מתבסס על העובדה המפתיעה שרומא נמצאת צפונית לניו-יורק. ואפרופו בטחון בידע: רון הווארד, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, מלמד כבר הרבה שנים קורס בקבלת החלטות. כדי שהתלמידים יפנימו את את החומר הנלמד, גם בוחן-האמצע וגם המבחן הסופי בקורס שלו בנויים בשיטה האמריקאית, אבל עם "טוויסט": במקום פשוט לסמן את התשובה הנכונה, הנבחנים צריכים להעניק הסתברויות (שמסתכמות ב- 1) לכל אחת מארבע האפשרויות, והציון בשאלה נקבע לפי ה*לוגריתם* של ההסתברות שניתנה לתשובה הנכונה. כך, מי שנתן 0 אחוז לתשובה הנכונה אפילו בשאלה אחת, מקבל בשאלה מינוס אינסוף, ונכשל בקורס. קצת אידיוטי, לטעמי, אבל מעורר מחשבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם בעיני זה קצת אידיוטי, אבל מצד שני אני לא פרופסור בסטנפורד. מה שכן, תמיד ראיתי כחולשה של מבחן ''אמריקאי'' את העובדה שגם תשובה לא-נכונה בעליל (תמיד יש כזו) וגם תשובה כמעט-נכונה (תמיד יש גם כזו, ולפעמים אפשר אפילו להתווכח) מניבות אותו ציון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבלת החלטות? לפי הידוע לי העובדה המפתיעה הזו היא מתוך מאמרים בנושא "איך אנשים חושבים אודות המרחב" בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית. מסתבר שאנשים נוטים לסדר את המרחב בצורה הירארכית. דוגמא: ירדן היא מזרחית לישראל, ולכן כל מקום בירדן (עקבה) נתפס כנמצא ממזרח לכל מקום בישראל, למרות שכמובן עקבה היא מערבית לערים רבות בארץ. המודל ההירארכי לא מסביר את העובדה שקיים אפקט דומה (שהוזכר כאן) עבור אילת. ההסבר לכך הוא שאנשים מפשטים את הצורות הגיאוגרפיות (הגבול המזרחי של ישראל - השלמה - נתפס כלא-נטוי) ואף נוטים לחשוב שה*יחסים* בין הגופים הם פשוטים (לדוגמא, שאפריקה ודרום-אמריקה הן מקבילות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמעט מאד שאני מבין בפסיכולוגיה, באמת הגיוני שהטעות נובעת מהאופן בו אנשים חושבים אודות המרחב, ושסוגיה זו שייכת לתחום העיסוק של הפסיכולוגיה הקוגנטיבית. ברם, כהנמן וטברסקי התעניינו במאמרם Variants of Uncertainty מ- 1982 במשהו קצת אחר: בפער שקיים לעיתים בין מה שהם קוראים "הסתברות סובייקטיבית" לבין המציאות. מניסוי המתואר במאמר עולה שאנשים נטו לייחס דרגה גבוהה של ביטחון לתשובה "ניו יורק" לשאלה "מי צפונית יותר, ניו יורק או רומא?", למרות שהיא שגויה. אני לא יודע אם יש תיאוריה כללית המנסה להסביר או לתאר את התופעה הזו, ואני גם לא בטוח שהנ"ל שייך לתחום "קבלת ההחלטות"; אולי "שיפוט" זו מילה טובה יותר. התוכל להרחיב קצת על המודל ההיררכי? נשמע לי מעניין. האם המפה המפורסמת של הרכבת התחתית בלונדון, על "עיוותיה", מתבססת על (או עולה בקנה אחד עם) מודל זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, לא אוכל להרחיב - הידע שלי בנושא הוא אגבי. אנקדוטה מעניינת: אשתו של טברסקי, ששמה הפרטי זרח מפרחוני, היא חוקרת בתחום זה (שאפשר אולי לקרוא לו "הפסיכולוגיה של המרחב"). אולי הוא לווה מאשתו דוגמא עבור המאמר? אולי המאמר שימש השראה לעבודות שלה? אולי אייל אחר יודע את התשובה. בכל אופן, המפה המפורסמת של התחתית של לונדון היא אכן דוגמא קלאסית ל*הפשטה* שעובדת מצוין. אחד מאתרי המפות משתמש ברעיון הזה כדי להציג מפה מופשטת של הוראות נסיעה. לצערי הרב, ההודעה הבאה מרמזת שהאתר אינו עוד... Vicinity Corporation, including the MapBlast! Website, is now part of Microsoft Corporation.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |