בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 17/02/04 13:20
לא רוצה לתרום? 198424
לא יתרום, ביג דיל
אבל מה? שיזכור כי הוא לא מורם מעם

מיהו העם? העם הוא אנחנו, העם הוא הכלל ולא הפרט, העם הוא המדינה וטובתה
משהו כזה
לא רוצה לתרום? 198435
"משהו כזה"? זה הדבר הכי טוב שאתה יכול לומר לי?

ואיך בדיוק אפשר לזכור שאתה "לא מורם מעם"? משננים את זה כל יום לפני שהולכים לישון?

האם משפחה שמולידה עשרה ילדים (=פיות להאכיל, =מצוקה כלכלית, =התפוצצות אוכלוסין) אינה מתנהגת כאילו היא מורמת מעם? לא חושבת על רווחת הכלל, אלא רק על הרצון האישי שלה, להביא לעולם כמה שיותר ילדים?

האם נרקומנים שדורשים גמילה לא רואים את עצמם כמורמים מעם? שכן בכסף שיעלה הליך הגמילה שלהם אפשר לסייע בדברים חשובים הרבה יותר, והם יכולים ללכת לקפוץ מעל איזה גשר ולתרום בכך רבות לכלל, ל"מדינה וטובתה".

מה לדעתך הוא הגבול האדום, שבו אסור לכלל להתערב בחיי הפרט?
לא רוצה לתרום? 198439
העם שלי- אני חי בו ושומע איתו חדשות ורואה אותו ברחוב, אבל להגדיר אותו בדיוק קצרה ידי

התפוצצות אוכלוסין? אתה לא יודע מה זה דמוגרפיה ומיהו מצביע?
דע לך שכלכלה צומחת היא כלכלה שיש בה יותר אנשים ולא להיפך!

נרקומנים הם אנשים אומללים ויש להתיחס אליהם באותו אופן של חולים סופניים לדעתי- אסור להרוג אנשים חיים! אנחנו גרמניה הנאצית? (לא גודווין- הנאצים בחנו שיטות להשמדה ראשית על חולי נפש, להזכירך)

אותו גבול אדום להתערבות המדינה נקבע ע"י הממשל דמוקרטי תוך התחשבות בזכויות הפרט, וקביעה מה יתן את הצמיחה הטובה ביותר, למשך שנים (- מצב שיהיו בו עשירים אם אתה לא מבין)
לא רוצה לתרום? 198444
לא יודע, גם אני חי בין אנשים ורואה אותם ברחוב, אבל אני לא בטוח שאתה מדבר על אותם אנשים שאני מדבר עליהם, וזה למרות ש(הפתעה הפתעה) שני סוגי האנשים חיים באותה המדינה.

אם אני לא טועה, ילודה גבוהה היא לרוב מאפיין של מדינות עולם שלישי, בזמן שילודה נמוכה היא מאפיין של מדינות מפותחות. אשמח אם תתקן אותי. כמובן, צריך לשים לב להבדל הגדול שיש בין מדינה שבה לכל משפחה יש בממוצע שלושה ילדים (מה שמבטיח גדילה) לבין מדינה שבה לכל משפחה יש בממוצע עשרה ילדים.

אף אחד לא דיבר על הריגה של אף אחד. דיברתי על כך שאם הנרקומן, שמצבו אבוד כמעט לבטח, יפעל על פי חוש האחריות החברתית שלפי גישתך צריך להחיל משום מה רק על עשירים, עליו לפטור את החברה מצרתו, זאת מתוך חשיבה על "הכלל" במקום על ה"פרט". לגישתי, אין דבר בלתי מוסרי יותר מאשר להגיד לנרקומן הזה שעליו להרוג את עצמו למען החברה, אבל בגישה שרואה את החברה כעליונה על הפרט, זה דווקא הגיוני מאוד. תחשוב כמה פיות רעבים אפשר להאכיל בכסף שיחסוך הליך הגמילה של הנרקומן הזה.

ואני סקרן על מהו הגבול האדום *לדעתך*. לא מי קובע אותו.
לא רוצה לתרום? 198457
ילודה גבוהה היא מאפיין של מדינות עולם שלישי, ציינתי במדינה שלנו מבחינה דמוגרפית שני הצדדים מנסים להוליד יותר, אבל זה כבר ויכוח אחר...
אבל ריבוי האנשים במדינה גורר עוד צמיחה ולא- אין לי נתונים מדויקים

נרקומן יש להתיחס אליו כחולה מכיוון מצבו קשה ורב הסיכוים שלא ישתפר, אם ישתפר מה טוב, לאדם במצב כזה צריכים לתת זכויות בסיסיות. בין זה לדירדור עשירים שאתה מנסה לנכס לי הדרך רחוקה- הנרקומן הגיע לרמת החיים הנמוכה ביותר בעוד העשיר נמצא ברמת חיים גבוהה, תשלומי בריאות מכלל החברה יתנו לנרקומן את אותו מינימום לחיים כחולה.
גורם חשוב אצל אדם הוא הקיום בחברה ויש הרבה אנשים שבחרו לא להדרדר לסמים, או שיצאו מסמים כי הבינו שיהיו נטל על החברה (אני מכיר אחד)
אצלי במדרגות המוסר ערך החיים הוא ערך עליון גבוה יותר מכל דבר, וגם מטובת הכלל. נראה לי שאצלך הכל מבולבל

הגבול האדום *לדעתי* הוא הגבול האדום של מדינתי, כפי שהסברתי אותו (זה לא המצב היום לדעתי, אם לא הבנת)
לא רוצה לתרום? 198460
אם איני טועה, המלחמה הדמוגרפית הנפלאה שאנחנו נמצאים במרכזה היא דבר רע, לא טוב. תוכל להביא לי אסמכתא כלשהי לכך שהילודה הגבוהה, במקרה הזה בעיקר אצל המגזרים החרדי והערבי, אבל גם בקרב משפחות במצוקה, היא דבר טוב? בשירות הצבאי שלי פגשתי אנשים רבים מזן ה"אנשים במצוקה" שאתה מדבר עליהם, ורבים מהם באו ממשפחות "ברוכות" ילדים, מה שהגביר פי כמה וכמה את מצוקתם הכלכלית.

יפה, ערך החיים עליון על כל דבר, אז באשר למקרה הנרקומן אנחנו מסכימים. הכלל לא עליון על הפרט כאשר זה נוגע לחייו של הפרט.
כעת נשאלת השאלה, וכאן משפחות "ברוכות" ילדים יותר רלוונטיות, עד כמה "מותר" לפרט להפיל את עצמו על הכלל ולנצל אותו. הסכמנו שדעתך, לנרקומן מותר. מה עם זוג טרי, זה עתה נישא, שרוצה להוליד 15 ילדים, אבל יודע שיש לו כסף בשביל אולי שלושה?

עדיין לא הבנתי מה הגבול האדום שלך. מי זו "מדינתי"? אם תיארת אותה קודם, תוכל בבקשה להפנות?
לא רוצה לתרום? 198468
אין לי נתונים כבר אמרתי, אבל- יותר אנשים צורכים יותר ואוכלים יותר ויוצרים כח עבודה גדול יותר (מעל לגיל מסוים)

לפי נסיוני לאנשים ממשפחות מורחבות ומעמד נמוך (לא חרדיות יש לציין) יש נטייה לעסוק בכל עיסוק וכושר השרדות כלכלי גבוה יותר (דיברתי על כך במילואים שעשיתי עם אחד עם 16 אחים ואחיות)

למשפחה חילונית שיש בה מחסור יש נטיה להמעיט בילודה, אצל לא חילוניים המצב הפוך ויכול להיות קשה, הויכוח הדמוגרפי מכריע כאן והסיכוי הגבוה הוא שתהיה לאותה משפחה מממנים באיזה צד שתהיה, אבל המעשה שגוי לדעתי

מדינתי היא מדינת ישראל והדעה מוצגת בתחתית תגובה 198439
לא רוצה לתרום? 198474
למען האמת, דומני שבמצב הנוכחי זה "יותר אנשים צורכים פחות, אוכלים פחות, דורשים יותר סיוע מהמדינה, ויותר מובטלים".

גם עם הנטייה הנהדרת לעסוק בכל עיסוק, לא חסרים מובטלים בארץ. האם צריך להחריף את המצב?
אני אשאל שוב את השאלה - האם משפחה "ברוכת" ילדים לא מהווה מעמסה על הציבור, מתוך בחירה אישית שלה? האם אין בכך מצב שבו הכלל צריך להגביל את הפרט?

עדיין לא הבנתי את הקווים האדומים שלך... אתה אומר שהם מה שהמדינה מגדירה, ומצד שני אתה אומר ש"זה לא המצב היום". אז מה *כן* אתה רוצה?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים