בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 18/02/04 15:12
לאכול את השחיתות או להילחם נגדה 198697
החברה מתנהל במתח בלתי פוסק בין קצה אחד (הממשלה מתערבת בכל) ובין הקצה השני (בעלי ההון מנהלים את הדינה) המטרה היא שהממשלה תהיה מחוייבת לאזרחים שאינם בעלי הון לא פחות משהי מחוייבת לבעלי ההון.
כשנגיע לזה יש למצוא את נקודת האיזון המושלמת בין ניהול המדינה ע''י הממשלה (רגולציה והתערבות ממשלתית) ובין ניהול של בעלי ההון.
יש לקבוע כללי משחק שיותירו את האינטרסים של בעלי ההון מחוץ לנושאים מסויימים כמו שירותי בריאות, חינוך סעד וכו' (לפחות בצורה ישירה, כלומר אני לא אגיד לך לא לפתוח בית ספר פרטי אבל אני אדאג לכך שהממשלה תספק חינוך מספיק טוב כדי שלא יהיה ביקוש משמעותי לבית ספר כזה).
בנוסף, כללי המשחק צריכים לדאוג שבעל ההון לא יוכל לנצל את העובד יותר מידי ומצד שני להמנע ככל האפשר מלקבוע עבור בעל ההון מה לעשות עם הכסף והרכוש שלו (וגם להגן עליו מפני עודף כוח של העובדים שלו במקרה שהם מתאגדים ופועלים נגדו).
זרוק פנימה רשת ביטחון נמוכה למדי כדי שגם אילו שנכשלים במשחק השוק החופשי לא ימצאו את עצמם עמוק מידי בבוץ (ומצד שני לא יוכלו לעשותכל דבר ללא חשש מהתוצאות), מצא נקודת שיווי משקל שכולם יהיו בלתי מרוצים ממנה בצורה פחות או יותר שוה ויש לך אוטופיה.

אני לא אוהב את המצב שכלכלה מתנהלת ללא יד מנחה. יש בהחלט מקום לניהול של משאבים ותוכניות ברמה הארצית ולתת לבעלי ההון לעשות את כל העבודה בנושאים הללו קצת מפחיד אותי.
לאכול את השחיתות או להילחם נגדה 198701
אם איני טועה, גם תומכי כלכלת השוק החופשי מאמינים בקיומה של נקודת שיווי משקל, רק שהם מאמינים שהיא נוצרת בצורה טבעית כאשר אין כל רגולציות. יש לך דוגמאות מהעולם למקומות שבהם הרגולציות היו נמוכות מאוד, והתוצאה הייתה כישלון חרוץ?
לאכול את השחיתות או להילחם נגדה 198704
אני מכיר מעט מאוד כשלונות חרוצים והם מקרים של עודף רגולציה. זו הסיבה העיקרית לכך שאני לא מציע שיטה כלכלית חילופית אלא רק עמדה ביקורתית לתפיסה הקפיטליסטית.
השאלה היא מה אתה מחשיב ככישלון?
שאלה? 198705
קראת אוט שמעת אי פעם על השפל הגדול בארה"ב בתחילת שנות השלושים, ואיך היא יצאה מזה?
שאלה? 198708
כן, בוודאי. האם הוא היה תוצר ישיר של מדיניות שוק חופשי? והאם השמועה שגונבה לאוזני, לפיה מה שבאמת הוציא את ארה"ב מהבוץ היה מלחמת העולם השנייה, הייתה שקר נתעב?
שאלה? 198717
זאת נקודה שנויה במחלוקת. רבים יגידו לך שה New Deal - שהיה כרוך מעורבות ממשלתית ניכרת בפעילות הכלכלית - הוא מה שעשה את המפנה. גם המשבר בשנות השבעים לאחר חרם הדלק וההשלכות שלו על תעשיית הרכב בארה"ב גרר את הממשל למעורבות.

המסקנה שלי, ואני הדיוט גמור (גם) בעניינים אלה, היא שישנם מצבים בהם נכון לממשלה להתערב בשוק, אבל ההתערבות צריכה להיות מוגבלת בזמן. אולי אורי או הד"ר הביצועי יציגו כאן עמדה אחרת. אני אקרא בשקיקה.
שאלה? 198753
ראשית, תליית ה"משבר הגדול" בבעיות הקפיטליזם היא לכל הפחות עניין השנוי במחלוקת. ידועה לי העמדה של מילטון פרידמן שתלה את עיקר האשם בתיפקודו הלקוי של ה"פדרל ריזרב" שנית. גם הגורמים ליציאה מהמשבר (והתועלת של ה"ני דיל") שנויים במחלוקת.
הטענה העיקרית שאני מכיר נגד מעורבות של הממשלה בפתרונות של משברים כלכליים זה היא שיש נטיה טבעית לתנודות מעלה מטה במצב טבעי התנודות הללו קטנות למדי (למרות שברור שיכולים לקרות אסונות בקנה מידה קטסטרופלי (כמו מלחמות) שעשויים לגרום למשבר עמוק יותר). למעורבות הממשלה, לטענת כמה אנשים, יש נטיה להגדיל את משרעת התנודות משום שהתזמון שלהם, ביחס לתנודות ה"טבעיות" איננו יכול להיות מושלם (שהרי איננו יכולים לחזות את העתיד, גם אם אנחנו "בממשלה").
בכל מקרה לממשלה יש תפקיד חשוב מאוד ואין אפשרות להמנע ממעורבות במשק:
1. פעילות הממשלה, גם אם אינה עוסקת ברגולציה או בייצור, עולה כסף, כסף שנלקח ממשלם המיסים ופוגע בתהליכים הכלכליים הטבעיים. לכל מדינה יש גם צבא, משטרה, בתי משפט, פקידים (גם אם מועטים עדיין צריך כמה) ומכאן שהממשלה מקיימת אינטראקציה עם הכלכלה.
2. המדינה היא גם זאת שאחראית על אספקת אמצעי התשלום ועל הגדלתם התמידית.
3. פה הדעות חלוקות, אבל ישנם אלו שחושבים שכללי השוק החופשי אינם חלים על סחורות כמו נשק או סמים ויש לאסור על מכירתם (אישית, אני מסכים לעניין הנשק, בעניין הסמים אני מתנגד נמרץ לאיסור)
4. ישנו מקרה בו לדעתי יש הצדקה לייצור סחורות על ידי הממשלה וזה המקרה של תעשייות נשק ותחמושת. בישראל, לדעתי, יש צורך קיומי בתעשיות כאלו ולכן יש לקיימן גם אם אין להם הצדקה כלכלית. עם זאת, יש כאן סוגיה סבוכה בנוגע לאפשרות שתעשיות אלו "ישאו את עצמן" באמצעות ייצור מוצרי צריכה (למשל "סולתם" שמייצרים תותחים וסירים...). תעשיות הנשק והתעופה האמריקאיות הן דוגמה טובה לבעיותיות של העניין בהיותן מקור בלתי נדלה לשחיתות ובזבוז.
הטעות שעושה דורון ביחד עם רבים אחרים היא בהנחה שצריך להיות איזון בין הממשלה הגדולה לקטנה, מעין "ממשלה בינונית". האשליה שאפשר "להתערב רק כשצריך". הממשלה היא מפלצת שרוצה לגדול כל הזמן. המאבק שלנו צריך להיות בנסיון להקטין אותה עד למינימום ההכרחי כדי שתוכל לקיים את תפקידה העיקרי והיחידי - הגנה על החירות. הממשלה איננה, בשום אופן, כלי באמצעותו אנחנו מדכאים קבוצה אחת לטובת האינטרס של קבוצה אחרת.
הבעיה המרכזית של ה"דמוקרטיה" הישראלית היא הגישה הרווחת של "איזון דיכויים": אני אדכה אותך ואתה תדכא אותי, ונגיע לעמק השווה.
אם אני מש"ס, ותפסתי את השלטון, אזי אתחיל לשפוך כסף על "אל המעיין". אם אני משינוי, אתפוס את השילטון ואטה את צינור הכסף לכיוון האוניברסיטה או התיאטראות או המוזיאונים.
לכמה אנשים נדמה אפילו ש"זוהי הדמוקרטיה". הרוב קובע, ואתה תשלם מה שהרוב אומר לך לשלם. במילון שלי, זהו פשיזם.
תודה 198833
כנראה עלי לחזור שוב ל Free to choose. באסה.
שאלה? 198927
תולדות המשבר הכלכלי של 1929 הן עניין מאוד שנוי במחלוקת וכל אחד מוצא בו את שהוא רוצה.
מקובל על הכל היום כי הרעיון הקיינסיאני בדבר ה"הדהוד החוזר" של השקעה ממשלתית שעמדה מאחרי חלק ניכר מהפרויקטים של הניו-דיל (רובם עבודות יזומות ופרויקטים ממשלתיים גדולים) לא הוכיח את עצמו במציאות ולראיה, ארצות הברית שעמדה על סף יציאה מהמשבר בשנת 1932, לפני בחירתו של רוזוולט, שקעה בו מחדש ולמעשה עמדה בשנת 1940 במצב בו שיעורי האבטלה גבוהים יותר משהיו במשבר בשיאו.
הדברים נכונים גם לגבי משטרים סוציאליסטים או מעין-סוציאליסטים שהוקמו במדינות אחרות באותן שנים והשתמשו באותן שיטות כמו החזית הלאומית בצרפת או המשטר הנאצי בגרמניה.

הויכוח המתנהל הוא בעיקר האם השקעה ממשלתית היא עניין כושל מראשית ועד אחרית ואין שום טעם בו (כלומר, הרעיון שגוי) או שהשיטה שנבחרה (בעיקר ייזום פרויקטים) היא הבעיה ועל המדינה היה להתערב אך בשיטות אחרות (לדוגמה, שינוי מדיניות מיסוי).
תשובה? 199086
לפחות על פי המאמר המקושר
לא הניו דיל חילץ את ארצות הברית מהשפל
תשובה? 199089
בהתחשב באוריינטציה של אתר "קיוונים" (איפושהו באיזור של "תכלת"), אני חושב שאפשר לצטט את אורי בתגובה 198927 : "תולדות המשבר הכלכלי של 1929 הן עניין מאוד שנוי במחלוקת וכל אחד מוצא בו את שהוא רוצה."
תשובה? 199102
זה שהבאתי קישור למאמר לא בהכרח אומר שאני מסכים עם תוכנו או אפילו שקראתי אותו בעיון.

אכן, הדעות הכלכליות-חברתיות באתר קיוונים דומות מאוד לאלו שמייצגים כאן אורי וד''ר בר ביצוע (ד''ש לויינרב וקובישבסקי).
תשובה? 199109
מעט פרטים נוספים:
א. ספרו של ג'ים פאוול FDR's Folly שעורר את הויכוח מחדש. טענתו היא שהניו-דיל לא חיסל את השפל הגדול אלא פשוט האריך אותו בשנים ארוכות.
ב. ספרם של הכלכלנים ודר ולואל המעלה שתי טענות הנוגעות לענייננו:
1 מדיניות הניו-דיל האריכה ולא הקלה על השפל הגדול. בלי חוקי העבודה החדשים והביטוח הלאומי ודמי האבטלה היה שיעור האבטלה יורד לשליש משיעורו בשנת 1939.
2 אחרי מלחמת העולם השנייה חזרו 12 מליון אמריקנים לשוק העבודה ובמקביל קיצצה הממשלה את הוצאותיה. למרות זאת, וכהפרכה לתיאוריה הכלכלית הקיינסיאנית, השוק קלט את העובדים ושיעורי האבטלה לא עלו מעבר לארבעה אחוז.

ג. נתונים על האבטלה מתוך רוס רוברטסון, היסטוריה של הכלכלה האמריקנית, עמוד 682:
1932 – אבטלה בשיעור 24.9 אחוז
1938 – אבטלה בשיעור 19 אחוז
1939 – אבטלה בשיעור 17.2 אחוז

בהתחשב בכך שנתוני השנים המאוחרות מקטינות את שיעור המובטלים באמצעות הכללת מליוני עובדים ב"פרויקטים" ו"עבודות יזומות" כמועסקים, הרי שמזווית ההסתכלות של אבטלה הניו-דיל נכשל לחלוטין.

תמצית הספר של פאוול
מאמר של פאוול בנושא:
תמצית הספר של ודר ולואל:
כנראה שלא מספיק 198837
יש כאן שלוש שאלות שונות, הראשונה, הפשוטה ביותר, היא זו שהעלת בתגובה 198701, והתשובה המפורשת היא כן. ארה"ב של הנשיא הובר ניסתה לעשות רגולריזציה נמוכה, והתוצאה הייתה כישלון חרוץ.

השניה היא הסיבות לכישלון. כאן, כמו כל מאורע היסטורי, אי אפשר לתת תשובה שתהיה מקובלת על כולם, משום שכל אחד מנתח את ההיסטוריה בהתאם לאידיאולוגיה בה הוא מחזיק. קרו הרבה דברים בארה"ב ובעולם לפני השפל הגדול, ואפשר למצוא נימוק למה כל אחד מהם הוא הסיבה לשפל. שלמה יאמר לך מן הסתם שהשפל הגדול נובע מההשתלטות של הרפרמים על הקהילות היהודיות בארה"ב. היטלר האשים את היהודים. מילטון פרידמן מאשים את הרזרב בנק. ורוזוולט האשים את הובר ומדיניותו (והאמריקאים, שבחרו בו שלוש פעמים ברציפות, כנראה הסכימו איתו). האמת היא שאמירה מהסוג "השפל הגדול הוא תוצר ישיר של הכלכלה החופשית" היא אמירה סובייקטיבית, וככזו, יש להפריד בינה לבין השאלה הראשונה.

השאלה השלישית (מה הוציא את ארה"ב מהשפל), וגם כאן מדובר על שאלה סובייקטיבית, רק שים לב שמלחמת העולם השנייה, שעזרה אמנם לשיפור הכלכלה, החלה שש שנים לאחר שיא השפל.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים