בתשובה לגילית, 27/03/01 14:42
אני מאחל לך להיות תמיד מאושרת 19918
הרעיון של שכונה להומואים אכן מופרך בדיוק כמו הרעיון המגוחך של שכונה רק לדתיים.

אה, רגע, דוגמה לא טובה, שכונות של דתיים בעצם יש הרבה ושכונות להומואים אין. טוב, לא חשוב, מה שחשוב הוא שתביני שרוב הדברים שמרגיזים אותך אצל ההומואים נולדו כתגובה לאפלייה הבסיסית שהיתה נגדם. לאף אחד לא מפריע, כביכול, מה שהם עושים בד' אמותיהם, אבל גם אם יהיה להם חבר אחד לחיים במשך חמישים שנה רצופות הם עדיין לא יזכו לקבל זכויות אלמנטריות של זוג נשוי. זה מה שחשוב.

כשקבוצה גדולה מופלית לרעה במשך זמן רב, אך טבעי הוא שהיא תדרוש לקיים אפלייה מתקנת כדי להחזיר את השוויון, וזה נתפס אצלך כדרישה ליחס מיוחד. גם עניין הגאווה ה''בוטה'' שלהם (כלשונך) מקורו למעשה ברצון לתת קונטרה ליחס המשפיל ולקיפוח שהיה מנת חלקם מאז ומתמיד.
19929
דתיים צריכים בית כנסת, מיקווה, אוכל כשר, בתי ספר דתיים, רחובות שקטים בשבת, עירוב, "תחום שבת", חנויות ספציפיות.
הומואים צריכים...תזכיר לי מה? לגיטימציה להתנשק על הספסל בגינה? שייכנסו הביתה.
עוד משהו 19931
גם לי אין זכויות של זוג נשוי.
זה כי אני לא זוג נשוי.
אם אחליט לא להתחתן, גם לא יהיו לי.
האם אני צריכה שכונה?
איינשטין הרס הכל 19937
זוג גברים מתנשק - איחס
זוג נשים מתחבק - עוד יותר איחס
זוג לבוש בשטריימל קפוטה ושביס - מגעיל

היופי הוא בעיני המתבונן
תיכנסי את הביתה 19939
הומוסקסואלים ולסביות באמת לא צריכים כלום, בדיוק כמו שדתיים למעשה לא צריכים כלום. הדתיים פשוט התרגלו לקבל מהמדינה סדרה ארוכה של שירותים מיוחדים, ונוצרה אצלם תלות בשירותים הללו שבעצם איננה מחויבת המציאות (ולראיה, העם היהודי הצליח להיות דתי במשך מאות שנים בלי שהמועצות המקומיות דאגו לו לבתי ספר דתיים ולאוכל כשר).

בניגוד לדתיים שיש להם דרישות מכאן ועד להודעה חדשה, ההומוסקסואלים והלסביות מבקשים מהמדינה רק דבר אחד: שוויון. מכיוון שהם אינם זוכים לשוויון בתנאים רגילים, בין השאר הודות לטיפוסים כמוך שמצווים עליהם באופן קולקטיבי "להיכנס הביתה", יתכן ושכונה מיוחדת להומואים היא לא רעיון כל כך רע כפתרון זמני. בטווח הארוך, אני חושב שגם ריכוזם של הדתיים בשכונות ייעודיות וגם ריכוזן של אוכלוסיות אחרות בגטאות ממין אלו גורמים בסופו של דבר לכך שחלקים שונים בציבור הישראלי כלל לא יכירו אלה את אלה, וחבל.
יוצאת בחוץ 19943
המדינה לא מעניקה לדתיים שירותים מיוחדים. היא מעניקה לכלל אזרחיה שירותים דתיים אם ירצו בהם.
המועצה המקומית לא דואגת לאוכל כשר או לבתי הספר, זה עניין של היצע וביקוש- אף אחד לא יפתח בית ספר דתי ברמת אביב גימל או מסעדה כשרה בצפון תל אביב. לא המדינה דואגת לכך, אלא, באופן טבעי, לציבור הדתי צרכים אחרים. לציבור ההטרוסכסואלי- לא. הוא לא קונה דברים שונים, לא דורש מתקנים שונים, לא צורך אוכל שונה.
אילו שירותים אתה מתכוון להעניק לנווה ההומואים החדש? ומי אמר שאין להם שיוויון? מה טיפוסים כמוני (לא עלינו) מונעים מהם?
קרא דיונים קודמים- אני נגד גיטאות. אני בעד שכל אזרח יהודי יוכל למצוא את עצמו בכל מקום במדינת ישראל. אני לא דורשת מאף אחד מה שאינני דורשת מעצמי, וחיי האישיים אינם מתקיימים ברחוב. יש גם חוק נגד זה. אפילו במקומות נאורים וגויים.
יוצאת בחוץ 19965
בית ספר דתי אולי אין עדיין ברמת אביב ג', אני לא יודע, אבל קניון שומר-כשרות באמצע רמת אביב הישנה יש ויש, ודווקא לא כתוצאה מביקוש אלא מהחלטה שרירותית של בעליו (לב לבייב) ובניגוד לרצונם של תושבי האזור.

לגבי שכונה להומואים, אני חושב שזה עשוי להיות רעיון טוב לא בגלל שאפשר יהיה לבנות שם מועדונים ופאבים ובתי קולנוע מיוחדים שישרתו בעיקר את הקהל הזה (בהקבלה לבתי הכנסת והמקוואות שלכם), אלא כי זה יעזור לייצר עוצמה כלשהי לציבור שהיום מופלה לרעה. סוף סוף יהיה להם מקום שבו הם לא יתביישו להתנהג באופן טבעי, אף אחד לא יתייחס אליהם כאל סכנה לחברה (כפי שנעשה בפורום זה) ולא יכרוך אותם בצרור אחד המכונה ''סוטי מין'' (שם, שם) יחד עם פדופילים ואנסים.

תביני, את אמנם מתיימרת לייצג השקפת עולם אוקסימורונית שמנסה לשלב דת וסובלנות, אבל רוב הציבור הדתי וחלק גדול מכל הציבור הישראלי איננו שותף להשקפת העולם הזאת. בעיניהם, מרגע שאדם כלשהו מוכרז כהומוסקסואל (או כלסבית), הוא הופך למצורע שראוי שיסתיר את עצמו מהחברה. אולי לפני מאה שנה זה עבד, אבל היום זה כבר לא עובד. לאנשים האלה מגיע שוויון זכויות מלא, כולל הזכות לחיות כזוג נשוי עם מי שיבחר ליבם, הזכות לעבוד בכל מקצוע שיחפצו (כולל תפקידים בעלי אופי בטחוני), והזכות הבסיסית לנהל חיים נורמליים בלי להידרש להתנצלויות על מה שהם ובלי שאנשים יסתירו לילדיהם את העיניים כשהם עוברים ברחוב. אם הדרך היחידה לספק להם חיים נורמליים היא ע''י הקמת שכונה מיוחדת עבורם, אז שיהיה כך. עם כל הבעייתיות הגלומה בפתרון כזה, הוא עדיין עדיף בהרבה על המצב הקיים.
יוצאת בחוץ 19969
ההחלטה היא החלטה מנומקת.
כלכלית, מצפונית-דתית.
אבל לא שרירותית.
דת וסובלנות אינן אוקסימורון 19971
(בפרט כיוון שאוקסימורון בנוי ממילה אחת בלבד, אך יש עוד סיבות).
לא בשם הדת, בשם ההתנגדות להחצנה. למה הומו צריך בית קולנוע מיוחד? או פאב מיוחד? ולמה שאני אסתיר לילדי את העיניים ברחוב- הרי אין לו שלט על הגב שהוא הומו? ראוי שהוא יסתיר מה שהוא עושה במיטה, כמו שראוי ורצוי שגם אתה תשמור את זה בינך לבינה (או בינו). בית כנסת חייב להיות באיזור כי אי אפשר לנסוע אליו.לב לבייב הוא יזם פרטי- כמו שיזם חילוני יוזם יוזמות שמוצאות חן בעיניו וכו,
לא נראה לי שרק דתיים יסלדו מהרעיון הדוחה של שכונה של אנשים חריגים מינית (או אתה יודע מה, אפילו לא חריגים מינית) שמטרתה אפשרות התגפפות בפומבי ותו לא. זה טיפשי דוחה ומיותר- האם תקים גם שכונות לסאדו-מזוכיסטים עם אופציה להלקאות פומביות? כל חוסר שוויון זכויות נובע מההחצנה הזו בדיוק ויוצר אנטגוניזם. יוחזר המונח "יציאה מהארון" למשמעותו המקורית- התמודדות של אדם עם משפחתו והקרובים לו. אותי זה לא מעניין.
בעניין האוקסימורון 19975
להלן ההגדרה הרשמית של המושג, כפי שהיא מופיעה במילון וובסטר השלם:

Main Entry: ox·y·mo·ron
Pronunciation: "äk-si-'mOr-"än, -'mor-
Function: noun
Inflected Form(s): plural ox·y·mo·ra /-'mOr-&, -'mor-/
Etymology: Late Greek oxymOron, from neuter of oxymOros pointedly foolish, from Greek oxys sharp, keen + mOros foolish
Date: 1657
: a combination of contradictory or incongruous words (as cruel kindness)
- ox·y·mo·ron·ic /-m&-'rä-nik, -mo-/ adjective
- ox·y·mo·ron·i·cal·ly /-ni-k(&-)lE/ adverb

כפי שאת רואה, אוקסימורון לא נכתב במלה אחת אלא הוא ביטוי (או, במקרה שלך, השקפת עולם שלמה) הבנוי ממלים הסותרות זו את זו.

(המעבר ל-HTML עשה קצת בלגן בהגדרה המקורית. המילון זמין בכתובת http://www.m-w.com)
דת וסובלנות אינן אוקסימורון 19980
הכותרת נכונה, רק לא בפירוש המצמצם שלך למושג דת.

ניסוח נכון יותר יהיה -
דת וסובלנות אינן אוקסימורון,
יהדות וסובלנות הן כן.
יהדות וסובלנות אינן אוקסימורון. 19995
...אבל קצרה היריעה.
דת וסובלנות אינן אוקסימורון 20040
גלעד,

כיצד היית מנסח 'איסלם וסובלנות'?

שלך

אלכס
דת וסובלנות אינן אוקסימורון 20051
אלכס ידידי, לא תמצא בי אהדה רבה לדתות המונותאיסטיות על צורותיהן השונות - הן הגורם העיקרי לסבל של תושבי כדורנו האומלל.

עם כל מגבלותיו וחסרונותיו הרבים של האיסלם, אני רואה בדת זו פנים חיוביים (באופן יחסי, כמובן) שאינם בנמצא בדתות היהודו-נוצריות (כפי שאני משוכנע שאתה יודע יפה מאוד), ואני נוטה לשפוט אותה על סמך מקורות שונים מכלי התקשורת המערביים ודעת הקהל שהם יוצרים הנוטים לעוות את דמותה של דת זו (ולאחד את פלגיה השונים והרבים, מה שהופך את ההכללה הזו שלנו לחסרת-כל משמעות כמעט) - כפי שהדגימו פרופסור אדוארד סעיד ואחרים.

אני חושב שמיותר לציין כי מבחינתי המצב האידיאלי הוא שכנוע אנשים באופן רציונלי (ויבש) בנוגע לחוסר-נחיצותן של דתות, לנזק העצום שהן גרמו בעבר, בהווה ובעתיד ועידודם להפניית מרצם לאפיקים שונים - אינני שוגה לחשוב שמטרה זו תיושם בזמן הקרוב, ועד אז אני מקיים את ערך הסובלנות כלפי המחזיקים בדת כלשהיא, זאת מבלי להתעלם ולו לרגע מהחסרונות הברורים הנובעים מכך (אנטי הומניות ע''פ רוב, גזענות בוטה במקרים מסוימים).
דת וסובלנות אינן אוקסימורון 20061
איזה "פנים חיוביים" מצאת באיסלאם?
דת וסובלנות אינן אוקסימורון 19983
נציג את השאלה כך:
את הולכת ברחוב עם ילדך, ומולכם עומד זוג צעיר, בחור ובחורה, ומתנשקים להנאתם בצורה מהוגנת למדי. האם תסתירי את עיני הילד מפני הpublic display of affection הזה?
עכשיו, נניח שמדובר בזוג בחורים דווקא, שכל מה שהם עושים הוא להתנשק, בצורה מקובלת למדי, בלבוש סטנדרטי ובלי גיפופים נרחבים - רק מה, לאף אחד מהם אין ציצים - האם זה יפריע לך?
אם התשובות הן לא וכן - הרי הבעיה. אם התשובות הן לא ולא, אני לא מבין למה אמרת מקודם שיכנסו לבית. אם התשובות הן כן וכן, טוב, אם כך אנחנו חיים בעולמות שונים לגמרי (מה גם שילדך עשוי להגיע לגיל 18 מבלי שיוכל לראות אור שמש...).
בעניין התגפפויות בפרהסיה 19989
להלן 3 סיפורים קצרצרים מתוך ספר בשם "אנתרופולוגיה" (שתרגמתי לאחרונה). 2 הראשונים נוגעים לעניין ההתגפפויות בפרהסיה הנדון לעיל, והשלישי סתם כך.

*הנכון*

החברה היפה שלי ואני מרגישים כל כך טוב ביחד, שאין לנו כל קושי להחזיק ידיים ולהתנשק בפומבי. כשאנחנו מבחינים באדם שנראה קצת גלמוד אנחנו חולפים על ידו מחובקים ומביטים זה בעיני זו בשביעות רצון. אם לא מבחינים בנו בפעם הראשונה, אנחנו שבים על עקבותינו ונעמדים ממש מולם, מתנשקים בלהט, גונחים ונוגעים זה בזו בצורה שרק אוהבים יכולים. חשוב מאוד שהאנשים האלה יראו עד כמה מושלמים יכולים החיים להיות מרגע שמוצאים את האדם הנכון.

*טבע*

ענבר גילתה את הנודיזם. הלכנו לסופרמרקט והאנשים לא הפסיקו ללטוש עיניים. היא יפהפיה ואנשי הביטחון הנבוכים התביישו לבקש ממנה לכסות את עצמה."יקירתי," לחשתי, "אנשים מסתכלים."
"שיסתכלו," ענתה. "אין לי במה להתבייש."
היא אמרה לי שאם לא אצטרף אליה ואפסיק להתלבש תעזוב אותי בו במקום. "זה מנוגד לטבע," הסבירה. הורדתי את המכנסיים והקונים לגלגו על רגלי הצנומות. כשהורדתי את התחתונים הם כשכשו בלעג באצבעותיהם הקטנות.

* צבע *

החברה שלי כל כך מסוחררת שהיא אינה מסוגלת להוריד ממני את העיניים. אחרי שאנחנו מכבים את האור היא מרכיבה משקפי ראיית לילה ומתבוננת בי בשנתי. לעתים תכופות אני מתעורר מהאנחות ויללות האושר הבלתי נשלטות שלה. ככה זה נמשך כבר שנים, ואין כל סימנים לרגיעה. פעם ביקשתי ממנה לחדול מכל הפעילות האינפרה-אדומה הזו, אבל זה לא עזר; התעוררתי וגיליתי שהיא מצפה אותי בחומר זרחני ולוחשת ברכות, "לפעמים אני שואלת את עצמי אם אתה יודע כמה אני אוהבת אותך."
אלוהים מרחם על פרטי הגן 20300
על פרטי ספרים קצת פחות.

מה לך, שמעון, כי תביא כך ציטוטים ללא ציון המקור? מי חיבר?

אגב, שמתי לב לשם 'ענבר'. אמרת שתרגמת את הטקסט דנן, ויש להניח שהשם 'ענבר' לא מופיע כך במקור. האמנם תרגמת את שמות הדמויות (אני מניח שבמקרה זה מדובר בשם 'אמבר'...) ? בסטייה חדה מנושא המאמר (ובעצם סטייה מהסטייה מנושא המאמר), אתעניין במניעיך בתרגום שמות הדמויות, ברשותך.
אנתרופולוגיה 20306
אסף,

שם הספר "אנתרופולוגיה" ומחברו הוא צעיר בריטי בשם דן רודס. הספר יצא לאור לפני כשבועיים. מדובר באנתרופולוגיה של היחסים שבינו לבינה, המומחשים ב-‏101 סיפורים אפיזודיים קצרצרים כדוגמת אלה שהבאתי בתגובתי הקודמת. רבים מהם גרוטסקיים ורוויים הומור שחור (הסגנון ו"הראש של המחבר" יכול להזכיר לקורא ישראלי, במידת מה, את אתגר קרת.)

לעניין השמות: הסופר משתמש לעיתים קרובות בשמות לא שגרתיים, חלקם מומצאים, ככלי לאפיון הדמויות; ולכן עברתתי שמות שיש להם משמעות. כך למשל, אנג'ליק הפכה למלאכית (היא בחורה חלומית), ואמבר אכן הפכה לענבר. שמות נעדרי משמעות כגון 'טלולה' נותרו כפי שהם במקור.

אסף, היות שאתה הנוקדן הידוע, אקדים תרופה למכה ואציין עוד, שאם תקרא את הספר תגלה בו צרופים לשוניים לא תקניים שעלולים לזעזע אותך כגון "למרות ש", או ארכנות מיותרת כגון "החברה שלי" במקום "חברתי" - זה מכוון! (ונועד, בין השאר, לשמר את הרוח הקלילה שבה נכתב הספר). לי עצמי, בתור 'הטהרן', היה קושי לכתוב 'טיפ' במקום 'תשר' ו'סקס' במקום 'מין', אבל התגברתי.

שמעון
אנתרופולוגיה ועברית 20308
תודה על הפרטים.

אני שמח לקרוא את הסברך לעברות השמות – השיקול מוצא חן בעיני.

לענין הנוקדנות, אבקש להרגיעך: אינני טהרן, ואף איני נשבע בשם האקדמיה ללשון העברית. לדוגמה, אני מסתייג מקביעת האקדמיה כי יש לכתוב "כול" ו"הכול". כל נימי נפשי (הקשורים בעברית קשר איתן) מתקוממים בי נוכח האיות הלז, ואני מסרב לעשות בו שימוש. ונקודתית לסוגית "למרות ש" או אי-השימוש בצורת הסמיכות, שני אלו מקובלים עלי בתרגום של טקסט הלוקה אף הוא בצירופים תת-תקניים פה ושם.

באשר למלים לועזיות, אני גורס שחשוב להשתמש במלים עבריות כמה שיותר, אך מסייג זאת בגבולות הסביר. סביר בעיני לכתוב "תשר" במקום טיפ, ולא סביר בעיני לכתוב "קורים" במקום "ווב" במובן החלל בו אנו נפגשים עתה. עם זאת, סביר גם להשאיר מלים כגון "טיפ" ו"סקס" במקור הלועזי, הן משום שהן שגורות ביותר בצורתן זו בפי דוברי העברית של ימינו, והן משום שהן מסייעות לשמור על הטעם הלועזי של *הסיפור*, כנגד העבריות של הטקסט עצמו.

אגב, אני שב ומציין שלא שכחתי את ההערות שהבטחתי לך לגבי תרגומך של "האוטוביוגרפיה של סטאלין". אני עמל על ההדרתן ברגעים גנובים שאני מוצא, והן עוד יגיעו אל תיבתך...
אל תקפח את המין הגברי 20009
רגע, דובי; השאלה הזאת לא רלוונטית גם אם לאחד הבחורים יש ציצים?
אור שמש זה מסרטן 20018
אנחנו אכן חיים בעולמות די שונים. אני שמחה על זה.
עם זאת יש להבדיל בין א. ''השפעות סביבתיות''- לא מה שרואים בגינה (אם כי גם) אלא מה אבא ואמא עושים וחושבים, מה האנשים שאני מעריך עושים וחושבים, איך נראה הבית האידיאלי שאני אקח כמודל. כל אינדוויאוליסט בגרוש לוקה (לא שזה רע) בהשפעות סביבתיות אם ירצה ואם לאו. כלומר- לא לשחק עם הילד פרה עיוורת בחצר אלא, פשוט, לספק לו סביבה בריאה לגדול בה. כן,בריאה בעיני.
ב. ''התערטלות בפומבי''- זו לא השפעה, זו הפרעה. וזה דבר בוטה ומיותר לכל הדיעות, כאמור אפילו לא של יהודים חשוכים. לי, אישית, זה הרבה פעמים לא נעים. מי שיודע לאהוב לא צריך להוכיח את זה (ראה הסיפורים).למרבה המזל החוק כאן לצידי.
אור שמש זה מסרטן 20029
בארצות סקנדינביות רבות מקובל ביום קיץ בהיר לצאת לגנים הציבוריים ולתפוס כמה קרני שמש - בלבוש חוה (ואדם). למרבה הפלא תופעה חושפנית זו אינה מובילה להשחתה המונית של המוסר - אנשים פשוט מתרגלים לראות עירום כחלק מחיי היום-יום ולא בהכרח כסמן מיידי ליחסי מין. אולי אפשר להפריד התערטלות בציבור מהפגנת רגשות ארוטיים בפומבי.

בהערת שוליים, מעניין לציין שמעמד הנשים בסקנדינביה נחשב למשופר בהשוואה לרוב שאר העולם. מקרה גרידא?

ואם כבר מדברים על איסור על הפגנת רגשות מסוגים מסוימים בפומבי, כגון נשיקות וליטופים, מדוע יש להגביל זאת רק לתחום המיני? הרי לנפש הילד מזיק גם המחזה של אכילה גסה בפומבי, למשל במזללות מסוימות, או של בזבזנותם הראוותנית של קונים כפייתיים. ואלו רק שתי דוגמאות להתנהגות שעלולה לעורר אצל הצופה הצעיר דחף לא חינוכי להצטרף לחגיגה...

אם כן, מהם הקריטריונים לקביעה אלו מעשים ראוי שיתרחשו רק בתחום הפרטי (בארבע אמות)?
דת וסובלנות אינן אוקסימורון 19994
יתכן ודת וסבלנות אינן אוקסימורון - ומה רע אגב בתרתי דסתרי?
אך יכול להיות שדת היא שור מטומטם...

מה שכן כולל סתירה עצמית זה אהבת לרעך. ההיסטוריה מראה לנו עד
כמה האידיאל הזה הוא אוטופי בעליל וכשכזה בילתי ניתן להשגה. את
הביטוי הזה אימצו כל הדתות כעלה תאנה לשלל סייגים ופירושים - עד
כמה אהבת, מי זה רעך ומי אתה?

בשם ואהבת הרי כל מי שרוצה להיות יהודי צריך מיידית להיתקבל ככזה,
בשם ואהבת לא הייתה צריכה לבא לעולם מלכתחילה מצוות עמלק, בשם ואהבת
כל אחד אין גרים, אין עבדים, אין חובות וזכויות שונות לנשים ולגברים ועוד ועוד.

אך, בשם ואהבת ושטענה השיקרית שהיהדות סובלנית מתי? כנגד מי? יוצאים מיני
אנשים ומגדירים תופעה טיבעית (כי הרי אנשים מעורבים בה) כסטיה, בעוד שאלו המכפיפים עצמם מרצונם או שלא מרצונם לחוקי הדת ובכך מנסים לשלוט או לדכא יצרים טבעיים - אלה נקראים נורמליים.

הרי טיול קצר לאחר שעות החשיכה לחולות תל ברוך יגלה שגם חובשי הכיפה רוצים למקסם (maximize) את התענוג, משמע כל החינוך של הוריהם שווה בדיוק לאותו איבר לו את מתנגדת. עיון זריז בחדשות היומיות יראה שגם בקרב רבני הדור נפלה שלהבת האהבה ההומוארוטית - אחוזים קטנטנים תאמרי, אך קיינים גם קיימים, למרות האיסןרים, החרמות ורגשי האשם הנטועים בהם - אך יום הכיפורים מכפר.

אם אהבה בין גברים או בין נשים היא סטייה בעינייך, האם תתיחסי כך גם למין אוראלי או אנאלי הטרוסקסואלי בהסכמה בינך לבין בן זוגך ?היינו הרצון לשלוט ולהכפיף הכל לקנה מידה שובניסטי טוטאלי הוא זה שמעורר את ההיתנגדות .חיי לך את חייך, אך אם אכן ואהבת לרעך קיים או סובלנות היא נרך - תני למיתנשקים להיתנשק ולחובשי הכיפה להיתפלל.

ובקשר לפוליטיקה של קבוצות אינטרסים שונות - טוב, כל קבוצה מנסה להיטיב עם חבריה כמה שיותר. לפחות הקבוצה הגאה/עליזה לא מתימרת לתקן דרכיהם של אחרים מטעמי ערבים ישראל זה לזה,או הצלת תינוקות שנישבו, או סתם כלכלה נכונה של מצוות ומעשים טובים כחיסכון פנסיונרי לביאת המשיח.
די לגטאות ולשבטיות!! 20025
וכן לאחוות כל בני-האדם.

דני.
תיכנסי את הביתה 20035
מה המקום להשוות?
כאן זו מדינה יהודית בהגדרה, ושם זו היתה הגולה.
הדתיים השיגו ומשיגים את שלהם באמצעים פוליטיים. אין בכך שום פסול.
דרך אגב, 19945
למה זוג נשוי זכאי לזכויות כלשהן?
דרך אגב, 20037
נדמה לי שזה קשור לאפשרות שרק אחד מבני הזוג עובד, כלומר הכנסתו/ה מפרנסת שתי נפשות - מה שאמור להביא להנחה במס ולהקלות נוספות לעומת מצבם של רווקים עובדים המפרנסים את עצמם בלבד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים