בתשובה לרן בלוס אנג'לס, 23/02/04 2:47
גהרט א חוצפה 199886
המדינות אליהן התייחסתי הן ארה"ב (בוודאי עד לתחילת המאה), הונג קונג, סינגפור, גרמניה של אחרי מלחמת העולם ועוד. לגבי ארה"ב, משקל הסקטור הציבורי בה איננו גבוה במיוחד (הוא גבוה *מדי* עבור כמה, כולל אותי) ואינני חושב שגודלו יכול להסביר את הרווחה היחסית של תושבי ארה"ב. לגבי המדיניות הפרוטקציוניסטית של ארה"ב (קרי - תעשיות מסובסדות או "מוגנות") אם זה סוד הרווחה היחסית שלה אזי פעולתו של המנגנון מסתורית ביותר משום שאותם תחומים שמוגנים כביכול על ידי המדינה דווקא סובלים מנחיתות ביחס לשאר העולם. הדבר בולט בעיקר בתעשיית המכוניות (מובילה עולמית בעבר, מזנבת בהווה) ותעשיות הפלדה (החקלאות אולי יוצאת דופן בעניין אבל משקל התנאים ה"אובייקטיביים" גדול מאוד).
באשר לאותם מדינות ש"התמוטטו" כביכול בעקבות עצות הבנק הבינלאומי.
ראשית, כל המדינות שציינת יצאו לא מכבר משלטון ריכוזי שהתמוטט או התחיל להתמוטט (עצם הפניה היא הסמן המובהק לבעיות חמורות). עצות הבנק לא מוטטו אותן, לכל היותר, עצות הבנק לא חילצו אותן ממצבן הקשה ולא עצרו את ההתדרדרות.
שנית, יש להבחין (ויש מידה של חוסר יושר אינטלקטואלי בחוסר ההבחנה הזה) בין המצב ה"רצוי" במובנים של כלכלה חופשית. ובין הדרך להגיע לאותו מצב.
אלו הדוגלים בכלכלה חופשית גורסים שאל לה למדינה לעסוק בתחומים אלו ואחרים. אבל מה עושים במדינה בה המדינה *כן* מתערבת באותם תחומים?
האם על הממשלה לסגת בבת אחת? בהדרגה? אולי תחום אחד קודם ואחר אחר כך? מה קודם למה? וכו. אלו שאלות שמאוד קשה לענות עליהם והם אינם קשורות בהכרח בעצם הנכונות או אי הנכונות העקרונות של הכלכלה החופשית.
שלישית, גם אם נמצאת הדרך ה"נכונה" למעבר הזה. זהו תהליך שלוקח זמן.

באשר לבנק העולמי, למרות הכוונות הטובות, יש בעיות אינהרנטיות. עצם הרעיון של מענקים הוא בעייתי. מעבר מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק חופשי הוא עסק קשה וכאוב, מנהיגי המדיניות אשר נאלצות לעשות כן יש נטיה לנסות "ללכת עם ולהרגיש בלי"*.
הבנק העולמי מתנה את מתן המענקים וההלוואות בביצוע רפורומות לכיוון של שוק חופשי, מכאן שלגבי לפחות חלק מהמדינות אשר מבצעות את הרפורמות האלו יהיה נכון להגיד שהן אינם באמת מאמינות בהן ומעוניינות בעיקר במענק בלי לשנות יותר מדי דברים. המענק גם נותן לאותן מדינות ביטחון מסויים שגם אם יפלו שוב, יהיה מי שירים אותם. ובכל מקרה, גם אם ההנהגה אכן מנסה לעשות מאמץ כנה בכיוון היא עדיין עשויה לבצע טעויות שיהיו בעלות השלכה חמורה על רווחת האזרחים.

* למשל, לקצץ במיסים בלי לקצץ בהוצאות הממשלה.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים