בתשובה לאלון עמית, 24/02/04 6:28
הפסיכולוגיה המתמטית של לייבניץ 203485
עם כל הכבוד לספר Men of Mathematics (ויש כבוד) הבעיות שבו עולות לפי דעתי על היתרונות שלו שאולי מצויים בעיקר בהקניית התלהבות מתימטית בילד הרך.
מעבר להרבה דברים שנתגלו כלא מדוייקים או סתם לא נכונים מאוד מפריעה לי הגישה המתנשאת שלו כלפי ענקי המתימטיקה, והטיפול השטחי שהוא נותן להם.
כלומר, לא הייתי כלל מסתמך על שומדבר ש- Bell כותב שם.

לגבי לייבניץ וניוטון, פעם ידעתי הרבה יותר על הוויכוח זה (שנדמה לי שלובה ע"י אנשים מקורבים אליהם יותר מאשר על-ידם עצמם).

מה שכן, אני יכול לאשר שהקלקולוס של ניוטון אכן מגיעה מתוך השקפה פיסיקלית *של המתימטיקה*. ניוטון אכן הסתמך על מושג התנועה בעל המשמעות הפיסיקאלית ע"מ ליצור את הקלקולוס. דבר זה גרם לכך שהמתימטיקה האנגלית היתה תקועה במשך שנים על קלקולוס זה שהיה הרבה יותר מוגבל מזה של לייבניץ על-שום הנוטציה המסורבלת שלו. בעוד dx הוא אופרטור שניתן להעלאה בחזקות וכדומה, הנוטציה של סימון נגזרות בנקודה לא מאפשרת הרבה.
בתחילת המאה ה- 19, (נדמה לי 1811, נדמה לי Cambridge) הוקמה ע"י סטודנטים כמו פיקוק, הרשל ובאבג' "The Analytical Society" ששמה לה למטרה לתרגם טקסטים מתימטיים צרפתיים של לגראנז', דאלאמברט ואחרים, ולהיפטר ממה שקראו לו "The Heresy Dot".
הם לא ידעו בזמנו עד כמה ה"מהפכה" שלהם תצליח, וכאשר כעבור 10-20 שנה המתימטיקה האנגלית אכן הפכה למודרנית היא נתקלה בקשיים פילוסופיים קשים לגבי כיצד ליישב בין הפורמליזם הצרפתי לבין המתימטיקה המסורתית האנגלית שייחסה לסימבולים המתימטיים סמנטיקה שמקורה בעולם, וראתה בה יותר מאשר חשבון אופרציות על סמלים (באבג' במובן הזה הקדים בהרבה שנים את דורו כשכבר אז ובניגוד לענקים כמו האמילטון שניסו למצוא למתימטיקה בסיס מטאפיסי, ראה בה לא יותר מאשר חשבון אופרציות כזה).
השפעות 203549
גם "עם כל הכבוד ל...(ויש כבוד)" וגם "לובה" באותה התגובה? - עוד מקרה של חילחול השפה הטלוויזיונית לתוך השיח האינטלקטואלי נכנס לסטטיסטיקה, ולא, איני יוצא חוצץ, זה דווקא נחמד.
הפסיכולוגיה המתמטית של לייבניץ 205434
תודה על המידע הנוסף. כפי שראית נזהרתי גם אני לציין שספרו של בל אינו חף מבעיות, אך לא הייתי מרחיק לכת עד-כדי לומר ''לא הייתי מסתמך כלל על שום דבר...''.
הפסיכולוגיה המתמטית של לייבניץ 205541
בדרך-כלל מסתמכים על עובדות, ואני לא סומך על העובדות שלו במיוחד... ואולי חלק מזה נובע מסלידתי מסגנון הכתיבה שלו, וחשד מסויים כלפי פופוליסטים/רכיליסטים שמתירים לעצמם לשנות עובדות למען סיפור טוב.
גם אם החשד שלי במקרה הזה אינו מבוסס דיו, עצם קיומו מדרבן אותי לגשת למקורות, ובמקרים רבים יש מספיק מהם.

אבל fair enough.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים