בתשובה לגיל רונן, 10/03/04 13:16
מזל טוב 204353
"מי שהולך ראש בראש עם זהבה גלאון ועדנה ארבל הוא הכי קרבי שיש"
האם תסכים לאמירה שגם סרבנים, ההולכים ראש בראש עם כל הקונצנזוס הישראלי, הם הכי קרביים שיש?
מזל טוב 204359
עדנה ארבל וזהבה גלאון מכניסות את הקונצנזוס הישראלי לכיס הקטן שלהן. על איזה קונצנזוס אתה מדבר? יש ממסד תקשורתי שלם שנותן לאנשים האלה (סרבני השמאל) כבוד ומעניק להם כל במה אפשרית.

אני מכיר את הגבורה האנטי ממסדית הזאת. זכורה לי פרופ' טניה ריינהארט אומרת כל מיני דברים אמיצים כביכול מול אולם שלם של סטודנטים. גם מורה ורבה צ'ומסקי תמיד מתגאה בכמה שהוא הולך נגד הממסדים הגדולים של העולם הקפיטליסטי הכוחני והאכזר, ונגד התקשורת. רק שבמקרה לצ'ומפי (ולריינהרט, בישראל) יש את הבמות המכובדות ביותר להציג מהן את התיאוריות האנטי ממסדיות שלהם, והממסד האקדמי-עיתונאי-ספרותי רואה בו אלוהים.
מזל טוב 204378
ה''ממסד התקשורתי'' (מאנשי הימין שעובדים בו אכולי תיאוריות קונספירציה כמוך תמיד מתעלמים) מהווה רק אגף אחד של העולם האמיתי. וכנ''ל העולם האקדמי, הכולל, בסופו של דבר, רק אחוז קטן של האוכלוסיה, ולא שווה הרבה מנדטים בכנסת.
ברמה של העולם האמיתי, הכולל את מאות מגיבי הויינט כשהם נמצאים בחוץ, סרבנים ובכלל כל מי שלא משרת, מנהלים מלחמה נואשת, שצריכים להיות חזקים מאד (פנימית) כדי לשרוד בה. ''עמישראל'' ששונא את הסרבנים, את השמאלנים, את הנשים, ושאר דברים שגם אתה כנראה שונא, נמצא בכל מקום. אז יש מעטים המקבלים במה תקשורתית או אקדמית, הנותנת להם איזו בועת הגנה מפני הרחוב השונא והממסד מעודד הקונצנזוס. רוב אלה שיש להם דעות כנגד הקונצנזוס, ומעיזים לבטא אותן, נמצאים במלחמה שהיא למשך כל החיים, לא רק למשך זמן מבצע של סיירת כלשהי.
אבל אתה אל תרגיש את עצמך מסכן. צא לרחוב ותראה כמה העם איתך.
מזל טוב 204408
חומסקי, לעזאזל, לא צ'ומסקי.
מזל טוב 204498
אני קורא לו צ'ומסקי כשאני כועס עליו.

אגב, האיש נתן לי פעם מחמאה יפה מאוד, אתה יודע?
מזל טוב 204574
(באמת. הוא ביקר בחוג שלנו באוניברסיטת ת"א בשנת 1989 לדעתי. בעצתה של אחת הסטודנטיות, בחורה בשם שירי, הוא בא לשיעור שלימד יוסי גרודזינסקי, ושאלנו אותו שאלות. קודם שאל איזה מסטרנט שלא כל כך ידע אנגלית ואחר כך אני שאלתי שתי שאלות, ואז הוא הלך לארוחת צהריים. בשיעור הבא גרודזינסקי אמר לנו שחומסקי אמר ש"הצלתי את כבודו של הסטודנט הישראלי". מבחינתי הגעתי באותו רגע לשיא האקדמי שלי ולא היה עוד טעם ללמוד...).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים