בתשובה לכרמית מכשפה מתכתית, 12/03/04 16:06
על היחס הכפול בנצרות לאהבה ומיניות: 204874
אבות הכנסייה אכן הבינו כי איסור גמור על נישואים הוא גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה, ולכן פיתחה יחס כפול: היא תבעה לעצמה מונופול על קידוש הנישואים ובד בבד צבעה אותם בצבע החטא: תגובה 25853
על היחס הכפול בנצרות לאהבה ומיניות: 204897
האם בנצרות לא הכירו ב"פרו ורבו ומלאו את הארץ" וכדומה?
כיצד קרה שפירוש לדברי ישו הועדף על דברי אלוהים חיים, ולא היה ויכוח גדול על הלך הרוח המגביל הזה?
על היחס הכפול בנצרות לאהבה ומיניות: 204904
הנה קישור שעונה על השאלה הזאת:

הציווי "פרו ורבו" מתייחס לאנושות כולה, בעוד ציווי הרווקות פונה לאנשים שיש להם ייעוד רוחני נעלה יותר.

לא חושבת שיש מקום להתפלא על כך שדברי ישו "הועדפו". ישו בנצרות, הוא לא סתם עוד נביא, אלא בנו של האלוהים ויש לדבריו חשיבות שווה או כמעט שווה לזאת של האל ‏1.

1 יש ויכוחים תיאולוגים לעיפה המתייחסים לשאלה האם האב והבן שווים זה לזה בגדולתם ובמה הם נבדלים, אבל אני לא מצויה בפרטים.
על היחס הכפול בנצרות לאהבה ומיניות: 204977
בספר זקן כחול של קורט וונגוט מועלית ההשערה שאדם נמצא כל חייו תחת השגחה עליונה ונושא על כתפיו את כובד מבטה הבוחן. לעיתים יש לאדם רגעים בהם מוסר ממנו עול ההשגחה והוא יכול להתענג על דבר מה בכל נפשו ובכל מאודו, בלי נטל המוסריות והקדושה. רגעים נדירים אלו הם כמובן רגעי ''אי התגלות'' של האל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים