בתשובה לסינסינאטוס סי, 18/03/04 14:18
''מי נתן להם עצמאות'' 206581
הטענות שהעלית לגבי ההתכנסות למקום אחד מזכירות מאוד את הויכוח האידיאולוגי המר בין הציונים - שטענו שעל היהודים להקים להם בית לאומי (בין אם בישראל, אוגנדה,או אררט - בסופו של דבר הוחלט על א"י מכיון שארץ זו יועדה לכך ע"י חבר הלאומים) לבין הבונדיסטים שטענו שעל היהודים להשתלב בארצות מושבם, ולנסות להשיג חופש דתי ושויון זכויות. הטענה העיקרית של הציונים היתה שאלפי שנות רדיפות והתנכלויות ליהודים (שנבעו בגלל היותם מיעוט בארצות ניכר) מלמדת שעל היהודים להתרכז בבית לאומי משלהם, ואילו הטענה העיקרית של הבונדיסטים היתה שהרדיפות וההתנכלויות הן נחלת העבר, וכי באירופה המודרנית והנאורה אין יותר מקום להן. הרצל, לדוגמה, היה "בונדיסט" עד למשפט דרייפוס.

הויכוח הנ"ל הוכרע לצערנו ע"י הנאצים - לבונדיסטים היה סיכוי אינהרנטי נמוך יותר לשרוד את השואה, בגלל נטייתם להשאר באירופה, לעומת הציונים שנטו יותר לעלות לא"י.
בנוסף, הטראומה שגרמה השואה לשארית הפליטה גרמה לרבים מהם להתנער מחלום ההשתלבות ולהפוך לציונים בעל כורחם.

"ההזייה המשיחית", כפי שאתה רואה אותה היום, של הקמת מדינה יהודית, היתה אז כורח קיומי דחוף, שנבע מלקחי השואה, ובעיקר מסירובן של רובן המוחץ של מדינות העולם (כולל שלטונות המנדט) לקבל אליהן פליטים יהודיים.

טענתך כאילו מצבם של היהודים היה טוב יותר ללא הקמתה של מדינת ישראל, אין לה על מה להסתמך. אתה מסתכל ב"קלוז אפ" על 50 השנים האחרונות, בהן רוב מעשי הרצח של יהודים התבצעו בא"י, אבל מספיק שתרחיב קצת את היריעה ל 65 שנה, התמונה תתהפך בתכלית. ברור שאילו מדינת ישראל היתה קמה ב1939, היה ליהודי אירופה לאן לברוח, ולא היתה מתרחשת שואה במימדים כאלו. בהערת אגב, ישנם הטוענים (1) כי תכניתו המקורית של היטלר היתה לגרש את היהודים מאירופה, וכי פגישתו עם המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל חוסייני, כחודש לפני ועידת ואנזה, גרמה לו לשנות את דעתו.
קשה לנחש "מה היה קורה אילו". אולי אם מדינת ישראל לא היתה קמה, היתה מתרחשת שואה נוספת כנגד היהודים בארצות ערב?
---------
1 Record of the Conversation Between the Fuhrer and the Grand Mufti of Jerusalem on November 28, 1941, in the Presence of Reich Foreign Minister and Minister Grobba in Berlin, Documents on German Foreign Policy, 1918-1945, Series D, Vol. XIII, London, 1964, p. 881ff in Walter Lacquer and Barry Rubin

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים