בתשובה להקשה המקשה, 22/03/04 22:24
רמז אחרון (כנראה) 207772
נו, ישי!

(טפיחה על המצח).

לגבי המכות, בקושי יש לי ידע איילי ממוצע, ואתה מצפה ליותר מזה. הגזמת.
רמז אחרון (כנראה) 207776
אני דוקא חשבתי יותר בכיוון של בועזסון, אבל נו, שיהיה...
:)
רמז אחרון (כנראה) 207781
איחרתי (אבל יש לי פתק ממתווך דירות) - אפשר פתרון מסכם?
רמז אחרון (כנראה) 207785
מתי חנוכת הבית החדש? תהיה במבה?

לפני שמסכמים יש לנו עוד איזה עניין קטן שנשאר פתוח (האם אתה מוצא קשר בין "כשוך מכות מצרים" לשם "איילת"?).
רמז אחרון (כנראה) 207804
האם *אני* מוצא קשר? מה זה, עונש למאחרים? אין לי מושג, אבל אני אחשוב על זה :-)

(לא נעשה עניין מחנוכת הבית - בסך הכל שכירות. אבל אולי תהיה במבה.)
פתרון מסכם (לבקשת אלון) 207933
השם שקשור לפרטים ברשימה הוא כמובן "איילת", כפי שגילתה ברקת וגרפה את הקופה. משום מה, סברתי שמרגע שמישהו (או במקרה שלפנינו, מישהי) יעלה על כך שהמכנה המשותף הוא "איילת", יפרץ הסכר ויתר הקישורים יתגלו בצ'יק. ההתחלה אכן היתה מבטיחה (תגובתו של ירדן), אבל כאן העסק פתאום נתקע. האם הסיבה לכך היא סתם רפיון של סוף החודש, או שמא האסוציאציות היו מופרכות מכדי יכולת ההתמודדות של האיילים? אודה למי שיאיר את עיני.

שוקולד: איילת "השחר" (הקרדיט לברקת).

עיטוש: איילת זורר (שוב ברקת, והפעם גם מגיע לה צל"ש).

ורשה רבתי: "בורשה, בפרבר נידח..." גרה הילדה איילת עם שמשיה כחלחלת (קדיה מולודובסקי / "פתחו את השער"). easy עמד ראשון על הקשר למולודובסקי, אבל משום מה לא טרח להמשיך הלאה. את העבודה סיים ראובן, ואילו השכ"ג, כנראה כלקח מפרשת טננבוים, לא לוקח שבויים.

אנונימיות: האיילת האלמונית (ברקת).

בלורות: "...הן חולמות כי הפילות הגדולות שיחקו אתן בג'ולים וגולות ובכל בכל זכו האיילות" (לאה גולדברג / "מה עושות האיילות"). ירדן ניר-בוכבינדר זוכה בבלורה. הבלורה בה הוא זוכה הוחרמה מאחד ירדן ניר שכתב את תגובה 78999, אבל הצרוף "ורשה" ו"איילת" לא טילטל אצלו בדל ענבל.

כשוך המכות: "איילת" הוא האפילוג ל"שירי מכות מצרים" של אלתרמן (איפה החשמנית הזאת כשצריכים אותה?). אלתרמן תירגם גם את "גלגולו של מעיל" מאת מולודובסקי, כולל הכרכשתא ‏1 (שירי הספר "פתחו את השער" תורגמו ע"י אלתרמן, גולדברג וברגשטיין; איני יודע מי משלושתם תירגם את "הילדה איילת").

עובד: אבי ישי וסבו של דוד המלך היה גם בנם של רות המואביה ובעז (רות ד'), ולכן בועזסון.

1 בהמשך לדיון שנפתח בתגובה 79002, אני באופן אישי חושד כי אלתרמן נטל לעצמו את החרות השמורה למשוררים גדולים שכמותו, ועיוות לצרכיו את המילה "כרכושת" (חולדה). הרצף תיש-סייח-חולדה נראה לי יותר טבעי מאשר תיש-סייח-חלחולת, בייחוד כשמדובר בשיר לילדים. דוגמאות לקללות "חזקות" בשירי ילדים של אלתרמן: טפש ("גד גיבור ציד"), סמרטוט ("נס גדול היה פה"), ושרץ ("גלגולו של מעיל"). מצד שני, יתכן שהתכוון למעיים ממולאים, כשם ש"צנון" ו"כרוב כבוש" משמשים לצרכי גנאי (ולהבדיל, "נקניק", למרות שמבחינה קולינרית הוא דוקא קרוב מאד למעיים ממולאים). האם מישהו מניצולי תגובה זו מכיר את המקור היידי?
רמז אחרון (כנראה) 207782
מה הגזמתי? ספרון יסוד בשירה העברית המתחדשת (וכמדומני אף נכלל פעם בחומר לבגרות בספרות)! אם לא את אז מי?

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים