 |
חכה, אנחנו עדיין באיסוף העובדות...
אבל לצורך העניין אני מוכן להניח שרמת ההקפדה על הכשרות (ברבנות או בכל מקום אחר) שווה ברמתה לרמת הבטיחות במועדון לילה תל-אביבי, לרמת הפיקוח הווטרינרי, לרמת הערנות של חייל בשמירה במגדל על קו התפר ב-3 בבוקר, כמו לכל פעולה ישראלית ממוצעת אחרת. הרבה רשלנות, לא מעט אי-אכפתיות, וקורטוב של זדון חמדני.
כאן האי-הקפדה היא תוצאה של אינטרס כלכלי מובהק. לכולם יש אינטרס שהמשגיח לא יעבוד קשה מדי. מן הפה ולחוץ מובטחת לציבור רמת ביקורת עילאית ומוגזמת (כי מפקחים פי אלף(!)יותר על כשרות המזון מאשר למשל על ההרכב הבקטריולוגי שלו), אבל חוץ מלשלם על הפיקוח, הציבור (גם הדתי) לא נהנה מרמת פיקוח גבוהה יותר.
אני לא חושב שיהיה אפשר לשפר את רמת הכשרות בהרבה, אם כי מובן שצריך לעשות דה-הפרטה של זה ולהתחיל להיות רציניים (למשל – שהרבנות תשלם את השכר למשגיח ולא בעל העסק). אבל קודם יהיה צריך להקטין את המנגנון המנופח-לחינם של משגיחי כשרות, שעלויותיו מגלגלות סכומי עתק מן הציבור לאנשי-שלומם של עסקני הרבנות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש