בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 15/04/04 23:48
ואני, שתי הערות: 212256
"רציונליות" של תורת המשחקים היא לא "רציונלית" של החיים האמיתיים, אלא פשוט גישה שבה כל אחד מנסה להשיג את הטוב ביותר בשבילו.

אבל אם כבר נכנסת לתורת המשחקים, אי אפשר להשוות לדילמת האסיר, מהסיבה הפשוטה שבדילמת האסיר עדיף להלשין מאשר להיות פתי, תמיד. אבל במקרה השדה, אלא אם גם אם חלק מהאנשים ישלחו את הכבשים למרעה השדה ייהרס, קיים שיווי משקל בו חלק מהכפר הוא פתי והחלק השני רמאי, ועדיין כולם מרוויחים יותר מאשר אם כל הכפר היו רמאים.

נכון, אם דינו של השדה נחרץ בגלל רמאי אחד, עדיף לכולם להיות רמאים, אבל אני לא חושב שבמציאות רמאי אחד מסוגל להרוס את כל השדה, אלא רק מצב שבו כולם (או כמעט כולם) רמאים.

שים לב שבניתוח שלך את הרוע, ההנחה הראשונית היא ש"כולם מרמים". האם, בלי אכיפה, אתה משוכנע שההנחה הזו נכונה? על פי גישה זו, אני אתחיל לנסוע במכונית ביום כיפור, כי מאחר שאין שום איסור על נסיעה במכונית, אין לי אלא להסיק ש"כולם נוסעים" ולכן אין שום דבר רע בכך שגם אני אסע.

העולם הוא לא של אנשים ישרים ורציונליים לחלוטין, אבל זה לא אומר שלא קיימים כאלו, וזה גם לא אומר שהרמאים תמיד מסוגלים לגרור אחריהם את היתר.
ואני, שתי הערות: 212279
ביום כיפור יש סנקציה חברתית חריפה נגד מי שנוסע ברחובות (ולעיתים גם סנקציה כלכלית: ילדים זורקים עליך אבנים גם אם תעבור בשדרות אפיקורוס פינת ניטשה).

אבל אם אתה רוצה, אפשר למצוא דוגמא אחרת, יותר רלוונטית למצבנו (ותודה מראש לפרופסור דיסקין על הדוגמא). בוא נניח שאתה עומד בתחנת אוטובוס ורוצה לעלות. אתה מעדיף לעלות כמה שיותר מהר ולתפוס מושב כמה שיותר מוצלח. ככל שתעלה מאוחר יותר, כך תרד התועלת שלך. האוטובוס מגיע ונוצר תור לפני הכניסה. האם אתה (א) עומד בתור במקום שאתה נמצא בו כעת, או (ב) נדחף.

האופציות העומדות בפנינו הן:
1 אתה לבדך נדחף וכל השאר עומדים בתור.
2 אתה נשאר במקום וכל השאר (או חלקם, לפחות) נדחפים.
3 גם אתה וגם אחרים נדחפים.
4 אף אחד לא נדחף.

התוצאות האפשריות במצב 1 אתה המרוויח הגדול: אתה משפר את מצבך משמעותית בלי שום נזק. במצב 2, אתה המפסיד הגדול: אתה נשאר בסוף ועולה אחרון, ונאלץ לשבת ליד השמן שמפליץ כל הדרך, ובנוסף עוד חטפת כמה זאפטות מהנדחפים.
במצב 4 אף אחד לא מפסיד ואף אחד לא מרוויח - כולם נשארים איפה שהם היו, ולא נגרם נזק לאיש.
במצב 3, לעומת זאת, כולם נשארים פחות או יותר איפה שהם היו בהתחלה, אבל לאחד דרכו על הרגל והשני קיבל מרפק באף וכו'. כלומר - כולם הפסידו.

עכשיו בוא נראה מה עדיף לך לעשות: אם כולם נשארים במקום - שווה לך להדחף, כי אז תצא מרוויח. אם כולם נדחפים - על אחת כמה וכמה שכדאי לך להדחף, כי אחרת תשאר אחרון ותאלץ, כאמור, לשבת ליד השמן המפליץ.
אז אתה מחליט להדחף, כי לא משנה מה - זה עדיף. וכמוך חושבים כולם, וכולם נדחפים (חוץ מאיזה תתרן רזה אחד), וכולם מפסידים.
ראציונלי? ראציונלי. קורה במציאות? ועוד איך קורה (דוגמא אחרת, עוד יותר מציאותית, היא השאלה האם להדחף לצומת סתום או לא).
ואני, שתי הערות: 212288
עלי להזכיר שזורקי האבנים ביום כיפור הם ברובם נערים שאינם הולכים (ולא אבותיהם) לבית הכנסת. בייחוד ברחוב אפיקורוס פינת ניטשה.
ואני, שתי הערות: 212861
בגלל זה ציינתי את ה"אפילו". ילדים חילוניים למהדרין, עוצרים לרגע את האופניים מחללות הקודש שלהם, כדי לזרוק אבנים על אמבולנסים.
עם זאת, נחש מאיפה בא להם הרעיון?
ואני, שתי הערות: 212291
יש סנקציה חברתית? לא שמעתי דבר כזה. האם זו הסיבה שאתה לא נוסע ביום כיפור?

דוגמת האוטובוס שלך היא טרנספורמציה יפה של דילמת האסיר, ואפילו כזו שבתור חייל יצא לי לבחון כל שבוע בעצמי. אין ספק שמצבים כאלו קיימים במציאות. השאלה היא אם כל מצב שבו נדרש שיתוף פעולה מהכלל, למרות שהפרט ה"מרמה" יכול להרוויח, הוא מצב שכזה. שאלה יותר חשובה אפילו היא מה הנזק שגורמת הסנקציה שמפעילים על הרמאים, על שאר האנשים. אם היא לא גורמת נזק, מה טוב, אין בעייה להפעיל אותה, אבל במציאות היא לרוב כן גורמת נזק, ולכן צריך להכניס גם אותה לשיקולי העלות/תועלת.
ואני, שתי הערות: 212338
ודאי שהסנקציה גורמת נזק, כי היא עולה כסף (משכורות לשוטרים ולשופטים, בתי סוהר, עובדים סוציאליים וכד'). למרבה הצער היא הכרחית.
ואני, שתי הערות: 212387
זהו, האם במקרה השדה זה הכרחי? האם בכל מקרה זה הכרחי? האם חינוך לא מסוגל לעשות את העבודה יותר טוב (ונכון שתמיד יהיו חריגים, אבל האם החריגים הם מסה קריטית?) וכדומה, אלו שאלות חשובות, שאי אפשר לפסול אותן בצורה גורפת.
ואני, שתי הערות: 212432
נסה לחיות בחברה בלי משטרה, ודווח לנו על התוצאות.
ואני, שתי הערות: 212441
אף אחד לא דיבר על חברה בלי משטרה. השאלה היא אם חייבים משטרה כדי לכפות *הכל*, ומאחר שאתה בוודאי מסכים איתי שלא חייבים משטרה כדי לכפות *כל* התנהגות חברתית, השאלה היא רק איפה עובר הקו.
ואני, שתי הערות: 212449
אכן, זאת השאלה.

כזכור, כל העניין התחיל מהסבר על הטרגדיה של ההמונים, שהיא מצב קלאסי בו בהעדר אכיפה מורע המצב של כולם.

ושאלה לסיום: למה העצים גבוהים כל-כך?
ואני, שתי הערות: 212308
וכאן חזרנו אל הצורך לחנך, ואל העובדה שכח לא פותר הכל בחיים וצריכים להיות דברים שאסורים (הדחפות בתור) ולמרות זאת אין עונשים עליהם.
הערה קטנטונת 212334
פרופ' דיסקין העתיק את הדוגמא ממרטין גארדנר.
הערה קטנטונת 212862
כן, זכרתי שהוא נתן קרדיט למישהו בשיעור, אבל לא זכרתי.
ואני, שתי הערות: 212329
לא, לא ולא. ליתר בטחון אחזור על זה: לא.

שיווי המשקל שאתה מדבר עליו אינו יציב. כרועה מן השורה בכפר ההוא כדאי לי להצטרף לרמאים, כמעט בכל מקרה - החל מכפר של צדיקים גמורים בו אין אף רמאי ואני אזכה ליתרון אם אשקר (בלי שייגרם נזק בר-מדידה למרעה בכללותו), וכלה בכפר בו כולם רמאים, שטחי המרעה ממילא הולכים וכלים לנגד עיני, והמכסימום שיש ביכולתי לעשות הוא לגנוב כמיטב יכולתי כל עוד זה אפשרי. היוצא מן הכלל היחיד הוא שיווי משקל בו הצטרפותי תהיה זאת שתגרום למפולת מהירה וחדה של שטחי המרעה, ואז איני יכול אלא לחרוק שיניים ולחכות שאחד מהרמאים האחרים ייצא מהמשחק כדי להתחיל לרמות בעצמי. זה מצב תיאורטי ולא ממש מעניין, כי בד"כ מצב המרעה אינו תלוי באדם בודד, וגם אם כן אין לך דרך לדעת את זה עד שהכבשים של כל הכפר אוכלות חול.

גם מהאספקט המוסרי אני לא מניח שכולם מרמים כהנחת מוצא, אלא מגיע למסקנה הזאת אחרי שניתחתי את שיקולי הכדאיות שכל אחד מהם עושה בנפרד, ואשר פורטו בפיסקה הקודמת. מאחר וכך, אני לא צריך להיות "רע" באופן מיוחד כדי לרמות, מספיק שאני לא מלאך צחור כנפיים מסוג אלה שנמצאים רק באגדות ובאייל.
ואני, שתי הערות: 212388
זהו, שאני לא בטוח עד כמה המצב התיאורטי שלך הוא לא מציאותי, שכן דווקא כשהמצב מעורפל ואתה לא בטוח מתי ההצטרפות שלך תגרום למפלות, ייתכן מאוד שתמנע מהצטרפות - וגם אי אפשר להניח שכל האנשים חושבים בצורה ''רציונלית מרושעת'' - כלומר, אתה לא יכול להניח שכולם חוץ ממך עושקים את השדה - פשוט כי במציאות, האינטרס המשותף זה עוד דבר שיש להתחשב בו, בניגוד לאינטרס האישי. תזכור שדילמת האסיר לרוב לא מתממשת במציאות.
ואני, שתי הערות: 212434
אני חושב שדילמת האסיר (החוזרת) מתממשת בהמון מקומות, והיא מונחת בבסיס ההסדרים החברתיים שלנו.
ואני, שתי הערות: 212448
דילמת האסיר האיטרטיבית דווקא מראה שמשתלם להיות אלטרואיסט, או יותר נכון, לפעול בשיטת "מידה כנגד מידה". הנה ציטוט מויקיפדיה:

"Axelrod discovered that when these encounters were repeated over a long period of time with many players, each with different strategies, "greedy" strategies tended to do very poorly in the long run while more "altruistic" strategies did better, as judged purely by self-interest. He used this to show a possible mechanism to explain what had previously been a difficult hole in Darwinian theory: how can apparently altruistic behavior evolve from the purely selfish mechanisms of natural selection? "

הערך המלא כאן:
כל עניין דילמת האסיר האיטרטיבית התפתח מאחר שאנשים התקשו להבין מדוע התוצאה המתבקשת מאליה של דילמת האסיר (הלשנה הדדית) לא מתממשת תמיד בחיים.

ייתכן שכבר קראת את "דילמת האסיר" של פאונדסטון. אם לא, אני ממליץ, ספר נחמד מאוד.
ואני, שתי הערות: 212450
1. קראתי.
2. ניתוח יפה יותר מופיע אצל הופשטטר או גארדנר (לא זוכר כרגע. אם זה מעניין אותך, תודיע לי ואעיף מבט).
3. לצערי היריעה קצת קצרה כאן לדיון רציני בניסוי של אקסלרוד וההשלכות שלו. ויקיפדיה צודקים שסוציוביולוגים נתלים בו להסביר את תופעת האלטרואיזם (ואני מסכים) אבל הסיפור לא נגמר כאן. אם האייל היה מוכן לפרסם מאמרים אנונימיים אולי הייתי טורח לעבד משהו שכתבתי על הנושא פעם (אבל כנראה לא).
ואני, שתי הערות: 212461
2. שניהם, עד כמה שאני זוכר, אבל אין לי סימוכין נגישים.

3. למה בעצם בלתי אפשרי שתפרסם בשמך אבל לא תצביע על הקשר לשכ"ג? תגיב למאמרך-שלך בשמך ובטון אחר קצת, וזהו.
ואני, שתי הערות: 212467
2. כן, גם לי נדמה ששניהם. בינתיים וידאתי שהופשטטר באמת כתב על זה ב Metamgical Themas.

3. עד שאני כבר מוצא תירוץ נאה אתה מנסה לקעקע אותו? אבל יותר ברצינות, בנושאים כאלה אני מרגיש בדומה למה שירדן תאר לא מזמן: כל הסיכויים שאתבייש מאד במה שייצא שם בסוף.
חשיפה 212554
3. זה מפתיע מאוד שאתה חש כך, אני מוכרח להגיד לך. שאתה תתבייש במאמר שכתבת?

אם זה עוזר, אני מתנדב להיות העורך-שלפני-העורך-האמיתי שלך.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים