בתשובה לארז לנדוור, 27/04/04 6:25
האיילת הקטנונית מכה שנית 214884
אני מתעבת את הביצוע של ברי סחרוף בעוצמות שלא נפוצות אצלי, ומסיבה קטנונית מאד: הוא לא מקפיד על הגיית המילים הנכונה בשיר, ומוסיף או מחסיר הברות כרצונו, ובכך פוגם במקצב המושלם והטבעי של אלתרמן. הדוגמה הבולטת ביותר היא: בשורה "ולא פעם סגדת אפיים" צ"ל שוא בד', ואילו סחרוף הוגה אותה בסגול (או צירה), מוסיף הברה לשורה, ומאיץ את קצב הגיית המילים במשפט בשביל לכפר על ה"עודף". על חטאים פעוטים מהשחתת אלתרמן אנשים יורשים גהנום...
אכן קטנונית 214888
גם השלושרים ב"פגישה לאין קץ" חוטאים בצירה (או סגול כהה) מתחת ל"אלוהי" כמו שנאמר פה באחת החידות, אבל בכל זאת ביצועם הוא הכי אהוב עלי. (מי מבצע אותו בדיסק האוסף?)
גם ברי סחרוף אין עליו.
אכן קטנונית 214969
את ''פגישה לאין קץ'' מבצעת באוסף, כאמור במאמר, חוה אלברשטיין.
האיילת הקטנונית מכה שנית 214940
גם אני מתעב את הביצוע הזה ומאותן הסיבות והכי מפריע לי זה הדגש במילה ''וכבשה''.
למרות חיבתי לאלתרמן 214942
אני חייב לא להסכים. הנקודות שבהן סחרוף כביכול ''מעוות'' את השיר אינן פוגעות בשום מובן בהבנת התוכן, והתייחסות אליהן כסיבה לשנוא את הביצוע אכן נראית לי קטנוניות. בעיני, עיבוד-הרוק של סחרוף לשיר נותן לו אנרגיה שלא הייתה בביצועים קודמיפ, וטוען את ההיפוך המתרחש בשיר בעוצמה הנובעת מתוך המלים האלתרמניות עצמן. לדעתי, לא סתם הפך השיר לפופולרי כל-כך, ועצם העובדה שהוא מביא צעירים רבים שאינם מבינים בשירה להכיר את העוצמה של אלתרמן היא כבר סיבה לדבר בשבחו.
למרות חיבתי לאלתרמן 214945
מצד אחד אתה צודק, אבל הלחן בביצוע של סחרוף הרבה פחות קליט וסוחף.
למרות חיבתי לאלתרמן 214947
נו, והיה נגרע משהו מהאנרגיה שאתה מדבר עליה לו היה מתאמץ עוד טיפה ומקפיד לבטא את המילים כתקנן?
(למרות שאני מעדיף את הגרסא "האורתודוקסית", לזו של סחרוף יש את האיכויות שלה, וחבל שלא טרח לדבג).
ומה לגבי ההגויי המופלא של 334895
זהבה בן ב(אם אינני טועה)זמר שלוש התשובות?
ומה לגבי ההגויי המופלא של 530885
זמר שלוש התשובות הוא שיר נאלח, ללא כל קשר ללחן או לביצוע.
נאה דרשת. במחוזותיי הוא מכונה ''שיר הסמרטוטה''. 531356
למרות חיבתי לאלתרמן 288121
אולי סחרוף לא פוגע בהבנת התוכן, אך האם זה הופך אותו לחיובי? נתחיל בכך שבודאי שהוא שותף לפגיעה בשפה העברית- ואני בטוח שזה לא בכוונה תחילה אלא מחוסר ידיעה (שלא לומר בורות)- והשמירה על השפה ועל רוח השיר הבנויה עליה אינה קטנוניות.
הביצוע שלו- כמו התמיכה בביצוע מסוג זה- מבטאים מגמות מעציבות בשני התחומים:
מחד- זילזול בתחום השפה והתרבות- כי התרבות תלויה בשפה ועושר התרבות תלוי בעושר השפה.
ומאידך- הסרת כל תביעה לאיכות קולית כלשהי כלפי מישהו המכנה עצמו "זמר". (וזו אכן בעיה רחבה וכללית בהרבה מאותו סחרוף).
בקצרה- הביצוע של סחרוף הוא התעללות בשיר יפה, ללא כל פרובוקציה מצד האחרון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים