בתשובה ליעקב, 03/05/04 20:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בטלויזיה אין דברים יותר גרועים מאשר באינטרנט. גם שם אתה בוחר, גם כאן אתה בוחר. אתה תמיד בוחר. אתה לא חושב שאתה קצת נסחף עם השורש ר.ח.מ? למה אתם מרחם עליהם? בגלל שהם מבזבזים זמן לריק? תעשה טובה, כולנו מבזבזים זמן לריק. בגלל שהם רואים זבל? אבל הם נהנים. בגלל שהם נהנים לראות זבל? אבל הם נהנים! אני לא חושבת שזו סיבה לקרוא לטלויזיה "מכשיר טומאה". טומאה אפשר למצוא בכל דבר- בטלויזיה, באינטרנט, באוכל, בבגדים, בגוף- פשוט בהכל. כל אחד עושה את הבחירות שלו, ולדעתי זה די מתנשא מצידך (או מצד כל אחד אחר) "לרחם" על אחרים רק מפני שהם לא עשו את הבחירות שלך. תן להם קצת קרדיט, גם הם יודעים לבחור. ודאי שצריך בקרה על גלישה באינטרנט (וצפיה בטלויזיה) אצל ילדים. 1- אין לזה תרופה. מכה, האתר הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי את רוצה להתווכח על מדיניות כלכלית במדינה. נראה לי שזה יהיה יותר רציני מהרבה מהדיונים פה בסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום שבו דיון איתי (איתי!) על מדיניות כלכלית במדינה (יש מדיניות כלכלית במדינה? באמת? רגע, מה זו מדיניות כלכלית?),יהיה רציני יותר מרוב הדיונים כאן, יגיע בדיוק יום אחד אחרי ביאת המשיח, שיגיע במהירה בימינו אמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזנחת התחום הכלכלי לשרלטנים אינה מדיניות ראויה. כלכלה זה לא כל כך קשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, רחמים זה לא דבר טוב? אני שומע ללא הרף אנשים מטיפים לחמלה ורחמים בכל אשר אפנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רחמים זה דבר טוב, כשהם באים לבטא רצון אמיתי לעזור למישהו שמצבו קשה בצורה כלשהי, או כשהם מבטאים הזדהות עם מצבו ועם קשייו. ה"רחמים" שיעקב מדבר עליהם אינם רחמים מסוג זה, אלא הם ביטוי של רגש התנשאות ועליונות של מי שלדעתו יודע יותר טוב מן השני מה טוב בשבילו - וזה דבר רע מאוד. כשמישהו אומר (רצוי לעצמו, ולאו דווקא בקול רם): "אני מרחם עליו משום שהוא פצוע קשה וכאביו נוראים. אשתדל להקל עליו ככל שאוכל" - אלו רחמים אמיתיים. כשמישהו אחר אומר: "אני מאוד מרחם עליך שהצבעת מרץ, שאתה לא יודע את הדרך ולא ראית את האור ואתה לא מבין שהיישובים שאתה קורא להם 'התנחלויות' - יביאו את הישועה וההצלה לעם ישראל. אני כל כך מרחם עליך שאתה תינוק שנשבה" - על "רחמים" מן הסוג הזה אפשר להגיד לו שילך לעזאזל (-: או שבעצם האמירה שלך היתה צינית ואני יוצא אידיוט? טוב, אז אני בעצמי ראוי לרחמים (-: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שגדי יוצא נגד הרעיון שכפיית תשלומי העברה על כלל האוכלוסיה היא ביטוי של רחמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יוצא נגד כל תפיסת עולם שמעודדת רחמים. לדעתי ברחמים יש התנשאות אינרטית, ופעולה מתוך רחמים היא לרוב פעולה של מי שרוצה להרגיש את עצמו בעמדת כוח ולשאוב סיפוק מהיכולת שלו להשפיע על גורלות של אחרים. רחמים שנובעים מאמפתיה אמיתית אינם כאלה, אבל אני לא תופס איך תפיסת עולם שמעודדת רחמים יכולה להגביר את האמפתיה. במקום לרחם על אנשים, דהיינו לשפוט אותם על פי תכונותיהם הרעות או מצבם הגרוע, ראוי לשפוט אותם לפי תכונותיהם הטובות והמצב הטוב שאליו הם יכולים להגיע, ושבגללם הם ראויים לסיוע. אתה יכול להגיד שאני מתנגד לתשלומי העברה כביטוי של רחמים, אבל זה לא אומר בהכרח שאני מתנגד לתשלומי העברה באופן עקרוני. אין לי דעה מגובשת על זה, כמו על כל הדעה שהצגתי כאן, ודווקא אשמח לשמוע אנשים זועמים שיחרצו את דיני כשונא אדם ופסיכופט (אם כי יהיה נחמד לשמוע גם אנשים רציניים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...אני לא תופס איך תפיסת עולם שמעודדת רחמים יכולה להגביר את האמפתיה.'' דבר זה כשלעצמו יכול אולי להתקיים. אפשר אולי להטיף לאמפטיה ולגרום לאנשים לעשות מעשים (כמו תרומה לצדקה) שנובעים מאותה אמפטיה. הבעיה היא שיש כאלו החושבים שעל ידי כפיית המעשים ניתן לעורר אמפטיה או שעצם עשיית המעשים, גם בכפיה, היא ביטוי של אמפטיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |