בתשובה לאפופידס, 17/05/04 20:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה ניסה מר גולן להשיג? * את הוצאת שמו מרשימת התפוצה? במקומו הייתי קודם שולח מכתבים להנהלת החברה, ואם זה לא עוזר מגיש תלונה במשטרה. גם פחות עבודה בשבילי וגם פחות טרטורים של סטודנטיות עליהם אצטרך אח"כ להתנצל (כפי שעשה הוא בחביבות). במקרים בהם מאחורי הספאם עומדת חברה רשומה חוקית, דומני שהשיטה המוצעת תעבוד היטב. * פורקן לזעמו ונקמה? ניחא. אבל במי נקם ומי שילם? אין לי רעיון מוצלח ל"מה הייתי עושה במקומו" למען מטרה זו, כנראה שכלום, אבל בטח לא את זה (שוב אני נוקט בעמדת המבקר-שאין-לו-אלטרנטיבה). * לייצר סיפור טוב ולהעלות לתודעת הציבור את נושא הספאם? בעיני הסיפור לא ממש טוב (מהסיבות שהוזכרו כאן), והציבור הרלוונטי מודע עד אימה לבעיית הספאם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני מניח שהוא ניסה קודם כל ללמד את החברה לקח גם בשביל עצמו וגם למען אחרים. 2) מדבריו הם לא נענו לבקשתו להסיר את כתובתו מרשימת התפוצה שלהם. 3) אתה מוזמן לנסות להגיע להנהלה דרך האתר שלהם: http://www.starwebz.com . הרבה יותר קל לזמן לשווא את סוכניהם, ובמיוחד שהם טוענים שאלו הם האחראים למשלוח הזבל. קשה לי להאמין שאם זה נכון, הם לא ידעו זאת. 4) כאמור, לדעתי זהו סיפור חינוכי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) מוסכם, השאלה היא אם הדרך ראויה ואפקטיבית. בקשר לאפקטיביות, ייתכן שהיא כן; אני לא משוכנע שהיא ראויה (אבל אין לי נימוקים עמוקים כלשהם). 2) בסדר, אז אפשר להתקדם לשלב המשטרה. אין צורך לציין שכך בדרך-כלל אנשים מנסים לפתור קשיים חוקיים מול יחידים וחברות. לא הבנתי שאת זה הוא עשה. 3) "הרבה יותר קל" זו כמובן לא סיבה מוצלחת; אתה לא מעניש את מי שנגיש לך יותר אם הוא לא אשם. הטענה היא שסוכני מכירות כמו דנה אחראים למשלוח דואר הזבל? ברצינות? אני לא הבנתי שזה כך, אבל אולי. שחר גולן התנצל במכתבו בפני הסוכנת וציין שלדעתו היא לא אחראית למשלוח הספאם. 4) יש בסיפור מסרים חינוכיים חיוביים (סוכנים, היזהרו בחברות שאתם עובדים בהן! ספאמרים, היזהרו שמא תגיעו לעיתון!) ושליליים (אתה מעוצבן? טרטר, הבך והרגז מישהו שאחריותו האישית אינה ידועה לך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמצעי זה ראוי רק אם הוא יעיל, אחרת באמת חבל על עוגמת הנפש של הסוכנת. בגלל הסיכוי שיהיה בכך סימן לרבים ולמרות הזעזוע שהובע בפתיל זה ממצוקת הסוכנת, אני רואה את צעדו של גולן כראוי לשבח. אם למשל לא היה הוא מפרסם את המקרה, לא הייתי רואה את המקרה בחיוב. בעניין המשטרה, איני רואה כאן עברה פלילית על החוק הקיים, וגם אם היתה, איני יודע אם המשטרה היתה עושה משהו בנידון. ספק גם אם יש כאן אף עילה לתביעה אזרחית וסיכוי סביר להצלחה בה (מישהו עם השכלה בתחום?) בעניין האחריות: אני כן רואה את הסוכנת במקרה זה כחולקת באחריות, גם אם לא באשמה, אבל לא אכנס לזה כעתטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט. (החתול דרך לי על המקלדת). ומי שמחפש התעללויות אמיתיות, הנה אחת, ועוד בפינגווין חסר ישע: http://personal.zahav.net.il/personalsite/re/reveali... (הגעתי ל480 נקודות!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה עצמך אחראי אישית לשעתיים אבודות מזמני שהיו יכולות להיות מנוצלות למען תועלת האייל הקורא, אבל הלכו לאיבוד בין עשרות פינגווינים ברי-מינן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזבזת שעתיים דוקא על הגרוע מבין הארבעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי האסטטיקה הטמפורלית הבאה תנחם אותך על מה שחלף ואינו עוד: http://www.suite101.com/files/mysites/AskAlice/Clock... . חוץ מזה מטרת קישורים כגון אלה הינה הפוגת התחדשות והתרעננות ולא הפקרת המשמרת (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי שגיאה 500 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הוא עבר דירה: http://www.mizfrogspad.com/amazing_date_and_time_clo... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, איזו נוסטלגיה... Suite 101 היה דוט.קום אמריקאי קלאסי, שבימיו הטובים טען להמלצות מאושיות אינטרנט מקומיות 1, וציפה לתהילה. את התוכן לאתר סיפקו המשתמשים עצמם (במודל דומה לזה של About.com), והמודל העסקי היה מסירת הפרטים הדמוגרפיים (הקולקטיביים, לא האישיים) של המשתמשים למפרסמים. כל עלות הפעלת האתר הסתכמה באחזקת לאפ טופ, אותו הפעילה המייסדת ממקום מושבה באי יווני פסטורלי. מקבל המשכורות השני בחברה, אגב, היה אבא שלה. הסוף היה מר - הם העבירו את כל התוכן (תמורת כיסוי חובות בלבד) לאיזה מגזין מקוון אחר. המנייה בנאסד"ק נסחרה במשהו כמו 1 סנט עד לפני כשנה (לדעתי כעת הם כבר נמחקו מהמסחר). היה ממש קורע לב 2 לקרוא את השורות הפותחות והסוגרות בכל דו"ח רבעוני: "לעת עתה אין לנו שום מקורות הכנסה, וגם לא רעיונות למקורות הכנסה חדשים, וקופת המזומנים שלנו עומדת על 5,000 דולר..." או משהו בדומה לזה. 1 בלי שמות. מתחיל ב-י', נגמר ב-י', ובאמצע יש תוכנה ישראלית למסרים מיידיים וקשרים עם AOL. 2 גם אם אתה סתם ציניקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה מעניינת, שנקשרה לדיון דרך מערך האסוציאציות הפתלתל שלי ומחברת אותנו לנושא "השוק החופשי" וחוקי העבודה: אצלי, אם לקוח (פוטנציאלי, לשעבר, whatever) היה מזמין אותי לרחובות (או לפתח תקוה, או לאשדוד), מבזבז את זמני ומטרטר אותי על מנת "לחנך" את המעסיק שלי, אני הייתי זה שמטורטר, אבל המעסיק שלי היה זה שנושא בעלות. אי לכך, בקריאה ראשונה הצטרפתי לאפו במחיאות הכפיים למר גולן. בהמשך ירד לי האסימון, שיתכן (וכנראה) אותה דנה היא זאת שנשאה בעלות הנסיעה, ואף יום העבודה לא שולם לה. כמו אותה מלצרית החיה על הטיפים, וסובלת מכך שיש לי טענות לבעל המסעדה. תגידו: היי, במקום כזה שלא תעבוד. אין ספק, השוק החופשי והיד הנעלמה מרשים (שניהם יחד, וכל אחד בנפרד) לאותה סטודנטית, למלצרית, לבעל המסעדה ולבעליה של סטארוובז לקבץ נדבות ולמכור את גופם לזנות (בתנאי שלא יפגעו בתאבונם של באי המסעדה). מעניין למה רק שתי הראשונות הן אלו שיתכן שיממשו את האופציה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |