בתשובה לעוזי ו., 18/05/04 23:21
החופש לחיות 220037
הסברתי במקום אחר שהאבטלה נובעת מרשת הבטחון. כל בן אדם יכול למצוא עבודה, עובדה היא שיש בארץ מאות אלפי עובדים זרים.

אנשים לא יאלצו לצאת לעבודה במשכורת רעב מכיון שהם יקבלו צדקה כמו שהם מקבלים היום. גם המתחזים בצמתים, המקללים והנרגנים מקבלים.

המנגנון שאני מציע הוא אותו מנגנון העובד באותן מדינות חופשיות בהן אין הבטחת הכנסה ושאר קצבאות. ייתכן שיש לעשות את המעבר בהדרגה, לאחר שהמדינה הרסה את יכולת ההתפרנסות של מאות אלפי אנשים. אבל המעבר מחוייב המציאות כדי שלפחות הילדים של אנשים אלו יכנסו למעגל העבודה.
Fairy tales 220048
אולי מישהו מכיר 220139
האם יש מדינות חופשיות שאין בהן "הבטחת הכנסה ושאר קצבאות"? האם באותן מדינות יש מנגנון כלשהו שמציל אנשים ממוות ברעב?
אולי מישהו מכיר 220154
לא יודע וזה לא כל כך חשוב.

אם הכוונה היא לראות איך זה עובד במדינות אחרות ולראות שזה גורם צרות לכולם - זה עניין אחד.

אך אם הכוונה היא להגיד שכולם עושים את השטות הזאת ולכן גם מדינת היהודים צריכה לקפוץ מהגג אז זה סתם טמטום.
אולי מישהו מכיר 220157
לשאלתי ''איזה מנגנון אתה מציע כדי שבמדינת החלומות שלך אנשים לא יגוועו ברעב'', הצעת להשתמש ב''מנגנון העובד באותן מדינות חופשיות בהן אין הבטחת הכנסה ושאר קצבאות''. אם אין כאלה, זה יכביד מאד על מימוש ההצעה.
אני חוזר על השאלה.
אולי מישהו מכיר 220172
קרא את זה ותגיד לי מה השורה התחתונה.
אחר כך אראה.
זו השורה התחתונה 220177
Yanay, U. and Borowski, A. (2000), “Foreign workers in Israel: Their eligibility for welfare programs and their accessibility to social services”, Social Security, 6: 180-205 (Hebrew).
נאה מצידך 220178
אולי אתה יכול לענות על השאלה, ולא לשלוח את עוזי לקרוא מאמר ו"אחר כך תראה"?
אולי מישהו מכיר 220181
1. הילדים שלי אומרים שביום ירושלים לא נותנים שעורי בית.
2. השורה התחתונה במאמר היא, פחות או יותר, שמסיבות שונות אבטחת ההכנסה בישראל עולה פחות ועוזרת יותר מאשר במדינות אחרות במערב.
3. זה לא כל כך רלוונטי. אולי המערכת שלנו אינה אופטימלית, וסביר שאפשר לשפר אותה פה ושם. מכאן לא נובע שצריך למדוד את כיוון השינוי המומלץ, ולקפוץ באותו כיוון לאינסוף.
אולי מישהו מכיר 220184
1. יום ירושלים זה כמו שושן פורים. רק לירושלמים לא נותנים שעורי בית.
אולי מישהו מכיר 220194
בא נתקדם לאט לאט. נבטל את כל הדברים עליהם מוסכם פחות או יותר - דמי אבטלה, סבסוד תאטראות וספורט. נעבור לשוק תחרותי בחינוך ובריאות בשיטת השוברים.

לגבי הקצבאות נעבור לסולם גמיש. נניח מי שעובד צריך לשלם החזר 20% על קצבת נכות כך שמי שיש לו קצבה של 2000 שקל עדיין כדאי לו לעבוד ב 7000 שקל ולקבל רק 600 שקל קצבה.
נוריד מיסים באורח דראסטי כדי שהרווח מהעלמת מיסים לא יהיה שווה את הסיכון.
אז יהיה לנו *מידע* לגבי כמות העניים והנזקקים באמת ונוכל לדון על דרכי פתרון.
לטעמי צריך לעבור למערכת מקומית ושם ניתן להפעיל כפייה. מעניין אותי לקרוא את מה יש למאמר לאמר על ההשוואה בין שיטות מקומיות לארציות כי התורה תומכת בשיטות מקומיות.

הדיון, כנראה באשמתי, עבר לפסים מאוד קיצוניים של הכל או לא כלום. אולי עדיף לדון בצעד הבא, בלי להסכים על הסוף. כשנגיע לצעד הבא נדע יותר טוב מה נדרש.
אולי מישהו מכיר 220195
"נבטל את כל הדברים עליהם מוסכם פחות או יותר - דמי אבטלה, סבסוד תאטראות וספורט. נעבור לשוק תחרותי בחינוך ובריאות בשיטת השוברים."
על מי מוסכם?
אני בכלל לא מסכים לביטול דמי אבטלה ו/או הבטחת הכנסה.

הייתי מובטל שנה.
בלי דמי אבטלה הייתי נאלץ למכור את הבית וללכת יחף.
ואני לא מדבר בגוזמאות!

אפשר לחפש פתרונות אחרים כמו - הלוואת אבטלה במקום דמי האבטלה.
אולי מישהו מכיר 220200
אפשר לחפש לשם השעשוע, אך עדיין רצוי לא ליישם פתרונות אחרים (ניסויים מסוג זה עושים קודם בקופי בונובו או בגוים ורק אחר כך בבני אדם).
אולי מישהו מכיר 220205
לשלב ראשון ודאי הסכמנו, הלוואות אבטלה זה מצויין מבחינתי אולי אפילו לטווח רחוק. זה מאפשר לסגור את לשכות התעסוקה ולחסוך הון עתק. את הבדיקה לעניין הבטחת הכנסה אפשר להעביר לעובדים הסוציאליים.

לגבי דמי אבטלה. המקסימום שאדם יכול לקבל כדמי אבטלה זה כ 25000 שקל. זה בערך התשלומים שהוא משלם על פני 10-20שנים עבור ביטוח אבטלה 1.5% מהמשכורת. אם המיסים יורדו קצת יותר ואנשים ידעו שצריך לחסוך ליום פקודה רק נרוויח מזה.
אולי מישהו מכיר 220262
מי ייתן הלוואה למובטל? זאת הלוואה בסיכון גבוה ולכן גם אם יימצא מי שירצה לתת אותה, התנאים יהיו גרועים. מה רע בסידור הקיים של ביטוח אבטלה?
אולי מישהו מכיר 220269
בשליפה מהשרוול הלוואה נשמעה לי כפתרון סביר. והנה פתאום אתה מכריח אותי לחשוב ממש על הנושא.
אז הנה לך:
הלוואה בסיכון גבוה מגורם פרטי תינתן רק אם הרווח מאוד גבוה. מובטל לא יוכל להרשות לעצמו לקחת הלוואה כזו, וחזרנו אל הביטוח הלאומי. אם חלק מכספי האבטלה שמובטל מקבל, היה מוחזר עם הזמן, ההוצאה של הביטוח הלאומי על סעיף זה היתה קטנה יותר.
מצד שני אם כמובטל אני מקבל הלוואה, כעובד אני צריך להחזיר אותה - אז פחות כדאי לי למצוא עבודה.
אולי מישהו מכיר 220270
זה, פחות או יותר, תואם את מה שאמרתי. אני שמח לראות שאתה אדם אינטליגנטי, נעים הליכות ונאור. מי ייתן וירבו כמותך בישראל.
אולי מישהו מכיר 220272
הסמקתי
אולי מישהו מכיר 220273
אל תיקח את זה באופן אישי. כל מי שמסכים איתי הוא כזה.
נכון. 220274
אולי מישהו מכיר 220275
הסמקתי בגלובליות
שיט. 220302
דמי אבטלה 220422
כוונתי היתה שבטוח לאומי יעניקו הלוואה שתוחזר כשאדם מוצא עבודה.

הידיעה שעליך להחזיר את ההלוואה תגרום לאנשים לחשוב פעמיים לפני שהם לוקחים אותה בכלל.
מכיוון שדמי אבטלה מוגבלים בזמן הרי שאין במתן הכסף כהלוואה משום עידוד להשאר מובטל, כי לא מקבלים כסף מאבטלה.

וזאת בדיוק הבעייה על דמי אבטלה, היא משלמת לאנשים כסף כדי שלא יעבדו. דרך מצויינת לשכנע אנשים לא לעבוד. יצרה מזאת, יש אנשים רבים שבמחשבה לזמן קצר עוזבים מקום עבודה כדי לקבל דמי אבטלה. אחר כך הם לא מוצאים עבודה ונשארים תקועים. תוצאה נוספת של דמי אבטלה.

אין שום חברה בעולם שיכולה להרוויח ממכירת ביטוח אבטלה כמו שלא ניתן למכור ביטוח תדלוק מכונית, אלא על חשבון משלם המיסים.
אולי מישהו מכיר 220287
זהו, שכבר היום יש הלוואת אבטלה במקום דמי האבטלה, רק שזה הפוך. לא הלוואה שאתה מקבל (או ו)כאשר אתה מובטל ומחזיר כשאתה מוצא עבודה, אלא "מחזיר" כשאתה מועסק, ומקבל כאשר אתה מאבד את משׂרתך.
אולי מישהו מכיר 220198
דמי אבטלה אינם אלא פרמיית ביטוח ששילמת כשהיית מועסק. אני מסכים שאין טעם לתת לבט"ל מונופול על העניין, וצריך לאפשר לעובד לבחור תכנית ביטוח חלופית שתוצע לו ע"י חברות פרטיות.

ומה עם מי שאינו רוצה לבטח את עצמו? שאלה טובה. מחד, למה להתערב בשיקולים שלו (נניח לרגע שאין לו ילדים), ומאידך האם נניח לקלי הדעת הלא מבוטחים לגווע ברעב אם הם יאבדו את פרנסתם?
אולי מישהו מכיר 220206
מכיוון שלא ביטלנו את הבטחת הכנסה הרי שאין שום צורך בדמי אבטלה. הם ממילא מחזיקים לא יותר מ 4.5 חודשים.

לגבי טענת השקר של ביטוח. ביטוח ניתן לעשות רק במקום בו אדם אינו יכול לרמות כלומר במקום בו חברה פרטית יכולה לתת את השרות ואנשים יקנו מאותה חברה פרטית. מכיוון שברור האם אדם באמת אינו מוצא עבודה או שהוא מתחמק מעבודה הוא מופרך הרי שזה אינו ביטוח כלל.

לפחות אם אינך מסכים איתי הרשה לכל בן אדם ששם בצד 25000 שקל ליום סגריר לפתור עצמו מלקנות ביטוח אבטלה.
אולי מישהו מכיר 220214
דמי אבטלה הוא שירות יסוד שמדינת רווחה מחוייבת לספק ל*כל* אזרח. אחרת, יהיה ביטוח טוב לעשירים, ביטוח גרוע לעניים, ואפס ביטוח לקלי הדעת ש"לא רוצים" לבטח את עצמם (בדיוק במובן שבו אזרחים אמריקאים קלי דעת "לא רוצים" ביטוח רפואי - הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם).

יתכן שכדאי לפתוח את השוק לתחרות (שמעתי כל מיני שמועות על מודלים מאוד יפים) אבל כנראה שעדיף לשמור על רגולציה מסויימת.
אולי מישהו מכיר 220221
דמי אבטלה ניתנים לבן אדם למקסימום 4.5 חודשים. רוב המשתמשים בהם אינם צריכים אותם במקרה הטוב, או מרמים במקרה הגרוע (ויש המונים כאלו).
כל אחד מאיתנו מכיר מקרים של אנשים המקבלים דמי אבטלה שעזבו את מקום עבודתם כדי להנות קצת מחופש בתשלום או כי חבל לפספס את דמי האבטלה.
אני אישית מכיר הרבה מאוד מקרים כאלו לעומת מעט מאוד מקרים של אנשים אשר באמת היו צריכים את הכסף ולא יכלו לאכול קצת חסכונות עד למציאת מקום העבודה הבא.

מה זה ביטוח טוב לעשירים אני לא יודע. עשיר לא הולך להיות מובטל כי הכסף שהוא ירוויח מאבטלה הוא 5000 ש"ח לחודש בעוד הוא מרוויח מעבודה 15000 ש"ח לחודש לפחות.

לגבי ביטוח רפואי:
אולי מישהו מכיר 220245
טיעונים של "אני אישית" ו-"כל אחד מאיתנו מכיר" לא יכולים ללמד אותנו על הרוב. כמות דורשי העבודה פחות כמות המשרות המוצעות הוא מספר קל לבדיקה, וגדול. המטרה היא לדאוג לאנשים הללו, וכמובן שיש להפחית את הרמאויות, אבל זה לא לוותר על המטרה.

ומדוע באמת שהמטרה לא תושג באמצעים וולנטריים (קרי שוק חופשי)? כפי שציינת, מי שמרוויח סכומים גדולים אכן לא צריך ביטוח כלל מפני שיכול להסתדר מחסכונותיו. מי שמרוויח סכומים בינוניים אך לא יכול להסתדר בלי משכורת, יוכל להרשות לעצמו קרן ביטוח "עשירה" יותר שמבטיחה תנאים טובים יותר. מי שמרוויח סכומים קטנים יוכל להרשות לעצמו קרן ביטוח "ענייה" בתנאים עלובים, אם בכלל ‏1. אלא שכאן אנחנו מפספסים את המטרה הראשונית: כל הרעיון הוא להבטיח שגם העניים יהנו מתנאי סף, אם זה בדמי אבטלה ואם זה במחיר של לחם שחור - וגם על חשבון מיסי העשירים. ברור לי שעבורך רעיון זה הוא חילול השם אולם במדינת רווחה יש לנסות להשיגו.

1 וזה עפ"י העיקרון הפשוט: מי שמשלם יותר, מקבל יותר, מי שמשלם פחות מקבל פחות, ומי שלא יכול להרשות לעצמו לשלם, לא מקבל כלום. וזה מה שטענתי לגבי ביטוח רפואי בארה"ב.
מקריאה מרפרפת של הקישור הארוך, לא מצאתי התכחשות לטענה זו. אני משוכנע שקראת קריאה מדוקדקת, ולפיכך לא יהיה לך שום קושי לצטט מתוך המאמר רק את השורה הרלבנטית, במקום לשלוח אותי לקרוא 4000 מילים.
דמי אבטלה 220425
אם כן, לא מדובר על ביטוח אלא על מס. להעביר כסף מהעשירים אל העניים. הבעיות:

א) זה גזל, לפחות לפי התורה. ואל יהי דבר זה קל בעיניך. המשנה פאה, פרק ח' משנה ט' מקללת במילים חריפות את מי שנוטל צדקה כשהוא אינו זקוק. מכיון שדמי אבטלה הם בהגדרה מעל הבטחת הכנסה הרי שמדובר על לקיחת כסף בלי שאדם זקוק.

ב) תשלום לאנשים כדי לא לעבוד פוגעת בתל"ג הכללי ופוגעת באדם עצמו. אדם שנמנע מלעבוד כדי לקבל כסף, מאבד הזדמנויות לצבור נסיון וותק. הוא הופך להיות חסר ערך בעיני משפחתו. איש אינו עושה לו טובה בלגרום לו לא לעבוד.

ג) מקרי הלקיחה שלא לצורך (רמאות + לקיחה כשבן זוג עובד + אי לקיחת עבודה עד סוף הזכאות) הם רבים מאוד והם הרוב.

כמות המשרות המוצעות אינו מלמד דבר. קח בחשבון את כל מקומות העבודה של העובדים הזרים וקח בחשבון את כל מקומות העבודה שיווצרו אם המובטלים יעבדו והמיסים ירדו ותגלה שלמעט אותם אנשים שאינם מסוגלים לעבוד כלל לכולם יש עבודה.

דאגה לעניים שלא ע"י השוק החופשי (תורמים פרטיים הדואגים שכספם ילך למקום הנכון) הוא דבר בלתי אפשרי וחייב להביא לטמטום שהודגם ע"י דורון הגלילי ומוכר על ידי כל אחד מאיתנו.

לגבי ביטוח בריאות:
טענת מילטון פרידמן היא שהמחירים כל כך גבוהים מכיוון שלא האזרחים משלמים אלא צד ג' ולכן אין שום עניין לאזרחים לחסוך, אין שום עניין לנותני שירותי בריאות להתיעל ואין שום עניין לחברות הביטוח לתת שירות רפואי טוב.
אי לכך המחירים בארה"ב בשירותי רפואה מאד גבוהים, למרות שבכל תחום אחר ההתקדמות הטכנולוגית הביאה לירידת מחירים. אני יכול להעיד ממקור שני שמתח הרווחים בציוד רפואי הוא אדיר והסכומים המוצאים על שוחד הם בהתאם.
כדי מחסורו 220429
א. רמב"ם, הלכות מתנות עניים פרק ז': "אפילו היה דרכו של זה העני לרכוב על הסוס ועבד רץ לפניו, והעני וירד מנכסיו--קונין לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו..."

ג. "הם הרוב" - מניין?
כדי מחסורו 220433
א - רציתי לכתוב משהו חריף אבל אוותר. פרק ז' עוסק בחובתו של אדם פרטי לתת צדקה משלו. היא אומרת שמתן כסף לאדם שהתרגל לרמת חיים מסויימת זה צדקה. מתן כסף לעני כדי להעלות את רמת חייו אינה צדקה.

פרק ט' עוסק במתן כסף מקופת צדקה. שם תראה שאסור לתת לאדם שהיה עשיר עד שימכור את כלי הכסף שלו וירד ברמת החיים.

ג- לך ללשכת תעסוקה ותשאל.
לחילופין קח כמדגם את האנשים שאתה מכיר. רובם אינם נזקקים באמת.
דמי אבטלה 220492
פעם שניה ברציפות שאתה מתעלם מדברים שרשמתי:
1. כל רצוני היה להסביר מהו הטעם לאי-ביטול הרגלוציה בדמי אבטלה - העובדה שרוצים לדאוג לעניים ע"י מס, ולא ע"י ביטוח. דעתך הדוגמטית לגבי מסים ידוע, וחבל שחזרת עליה שוב.
2. לגבי מילטון - הבנתי שזו הטענה שלו, והיא לא קשורה לטענה שלי.
לאור זאת, אני חושב שניתן לעצור כאן.

ואגב, כמות המשרות המוצעות לא מלמדת אותך דבר, העובדים הזרים לא נחשבים אצלך באמת כמי שתופסים משרות בפועל, ואתה משוכנע שאף אחד מדורשי העבודה לא זקוק לכסף, והרוב הם רמאים. ואתה עוד תוקף אנשים על פטרונות. בהלכה ישנן מילים חריפות מאוד על מי שמלבין פני חברו ברבים, ועל יקל הדבר בעיניך.
דמי אבטלה 220499
אני חושב שהבנתי ואני חושב שעניתי.

אתה אמרת שצריך לתת לעניים דמי אבטלה כי גם להם מגיע. אבל לא הסברת למה לא לתת להם שבתון, בילוי בבית מלון פעם בשנה, ארוחה במסעדה סינית או בילוי בלונה פארק.
דמי אבטלה אינם איזשהו מינימום, שהו הבטחת הכנסה. דמי אבטלה הם צ'ופר מעבר למינימום.

לאור זאת הבאתי למעלה את הרעות לאדם עצמו שמקבל את דמי האבטלה. שאדם יחליט בעצמו לא לעבוד זו בעייה אחת, אבל שאתה תשלם לו כדי שהוא יזיק לעצמו זו בעייה אחרת לגמרי.

לגבי כמות המשרות:
למה אתה מעוות את דברי? אמרתי רוב ולא כל. ולא אמרתי הרוב רמאים אמרתי הרבה. ועד שהגעתי לכאן לא האמנתי באמת שיש אנשים שבאמת מאמינים שזה לא כך. אבל יש הפתעות בחיים.

לגבי כמות המשרות -
1) איך זה שהמשרות המוצעות לא מתמלאות? יש 20 קופצים על כל משרה אבל אין ביקוש? יש למישהו הסבר לתופעה תמוהה זאת?
2) שוק העבודה מאוד דינאמי. אני צריך עובדים היום ובאם איני מוצא אני לא פותח עסק. אם היו עובדים היתה עבודה. מכיוון שאין עובדים אין עבודה.
עיין ערך הפגנות חקלאים בדרישה לרשיונות יבוא עובדים.
3) אנשים עובדים מייצרים עוד הון, שמוצא בקניות בייחוד אם מדובר במובטלים. ממילא הקניות שלהם מייצרות עוד מקומות עבודה.

על ראש הגנב יש פנים שמתלבנים. מי שבאמת צריך ליטול ואינו נוטל כאילו שופך דמים.
אולי מישהו מכיר 220261
בינך לבין יעקב אני יכול לזוז הצידה.
אולי מישהו מכיר 220292
האמת שהתעניינתי לדעת מה דעתך לגבי ביטוח לאומי (זה ממש לא קשה לנחש את זו של יעקב).
כמו שאני רואה את זה, שוק חופשי לגמרי זה כמו בלי ביטוח לאומי בכלל. גם היום זה אפשרי לדאוג עצמאית לתקופת אבטלה ע"י הלוואות או ע"י חסכונות/ביטוח (אם אתה מתכנן מראש). כל הרעיון בביטוח לאומי, אם אני מבין אותו נכון, הוא שאלו שבאמת צריכים דמי אבטלה לא יכולים לדאוג לעצמם. ולכן יש פה מס על *כל* האוכלוסיה כדי להבטיח להם תמיכה כלכלית. האם אתה מסכים שזה הרעיון הכללי?
אולי מישהו מכיר 220297
כן, זה בקירוב טוב הרעיון.

אגב, אולי לא מיותר להזכיר שהרעיון של ביטוח לאומי נולד כאשר חסרונו הורגש. זה לא משהו שנולד על רקע המחשבה הפילוסופית המופשטת שטוב שיהיה משהו כזה, אלא בגלל שהמצב שנוצר בלי המנגנון הזה דרש תיקון. אבל גם נכונה הטענה שזה לא בדיוק ביטוח אלא דומה יותר למס (מלבד עניין האבטלה, בו הפרמיה והתשלומים קשורים).
אולי מישהו מכיר 220299
אם כן, לא ברור לי מה מפריע לך עניין הפטרונות לגבי אלו ''שבוחרים לא לבטח את עצמם''. הרי ברור שמי שבאמת נזקק לביטוח לאומי, לא ממומן מהתשלומים שהוא שילם לביטוח. אם היה שוק חופשי, הוא לא היה מבטח את עצמו אולם לא מתוך בחירה כי אם מתוך העדר יכולת.
אם כבר, יש כאן פטרונות מהסוג שיעקב מתנגד לה עקרונית - כזו שכופה לאלו שיש להם כסף לממן את אלו שאין להם.
אולי מישהו מכיר 220241
מכיוון שלא (נניח לקלי הדעת לגווע ברעב), אפשר לקבוע בחוק שביטוח אבטלה הוא חובה. אפשר גם לקרוא לזה ''ביטוח לאומי'', ולהעמיס על הסעיף הזה תמיכה בנכים וכדומה, שלא נניח להם לגווע ברעב אפילו אם מעולם לא עבדו.
אולי מישהו מכיר 220264
אני לא ממש חולק עליך, אלא שיש לי בעיה עקרונית עם הפטרוניות שבגישה הזאת. מה, בדיוק, אני יכול להגיד לפלוני שבוחר לחיות את חייו כאילו ימות מחר? יש לי זכות עקרונית לחשוב שאני יכול לנהל את חייו טוב יותר, ולכפות עליו את דעתי? לא יודע. כאמור, לא נוח לי עם אף אחת משתי הגישות.
אולי מישהו מכיר 220359
ומה עם מי שלא רוצה לחגור חגורת בטיחות, ובוחר לנהוג את חייו כאילו לו זה לא יקרה? מותר להיות פטרוניים פה ושם (אפילו אם זה קצת לא נעים; מה לא עושים כדי לעזור לאנשים).

אבל ממילא לא מדובר על "ביטוח חובה" לדמי אבטלה במקרה הצורך, אלא על "ערבות הדדית חובה (מלווה מרצון, ה'תש"ח והלאה)". מי שצריך את הביטוח הזה ממילא לא תמיד יכול היה להרשות לעצמו את הפרמיות (בשוק החופשי, עמדת המיקוח של עובדי מתפרות אינה חזקה במיוחד, ואפילו הנחה על העדר תביעות לא בטוח שהם יקבלו).
אולי מישהו מכיר 220423
והאם תניח למי ששורף את כספו על סיגריות לעשות זאת? (נניח שיש לו ילדים)
ואדם שלא קונה ביטוח ניתוחים בחו"ל?
ואדם שמבזבז את כספו על נופש בתורכיה?
ואדם שבמקום לעבוד הולך ויושב בישיבה? (אולי נשלח את הילדים לאמוץ)

אנא הסבר מדוע אי קניית ביטוח אבטלה, דבר מופרך בפני עצמו, פחות ראוי מכל שאר הדברים.

ואז נשיר ביחד לסטלין מנהיגינו הוא מושיעינו.
לאט לך 220240
אולי מצמצתי בזמן שהדברים האלה הוסכמו.

ביטול דמי אבטלה: צריך למצוא דרך להגדיל את המוטיבציה לצאת לעבוד. אפשר לקצץ במשהו את דמי האבטלה הנוכחיים, במקביל להפחתת התחרות על משרות עמל מצד עובדים זרים.

ביטול סבסוד "תאטראות וספורט" (וספריות ואוניברסיטאות ופארקים לאומיים וזיקוקים ביום העצמאות): אני נגד.

שוק תחרותי בחינוך ובבריאות: אני מציע להניח לנושאים האלה (לפרוטוקול, אני נגד בשני המקרים).

קצבאות מדורגות: אני בהחלט בעד. גם בעיני החלוקה הבינארית ל"מרוויח מעט ולכן זכאי לקצבה" ו"מרוויח הרבה ולכן לא זכאי לקצבה" היא מטופשת, ומקורה כנראה בעידן הפרה-מחשבי.

כדי לקבל מידע על כמות העניים וה"נזקקים באמת", אפשר לבצע סקר יסודי (והביטוח הלאומי עורך כאלה כל הזמן). אני לא רואה את הקשר בין המידע הזה לבין הורדת שעור המס.
לאט לך 220294
לא לגמרי שייך, אבל מתקשר איכשהו לעיניין הקיצבאות המדורגות: לפני שנים רבות הייתי זכאי למלגת קיום ממשרד הבטחון. הזכאות לאותה מלגה הותנתה בהיותי סטודנט במערכת מלאה, ובכך שאינני עובד.(1)
אותה מלגת קיום היתה כזאת שלא ממש הספיקה ל"קיום בכבוד" ללא מקורות מימון נוספים. בפניה לאגף השיקום, מדוע לא יותר לי לעבוד במשרה חלקית (כמו הרבה סטודנטים הלומדים מערכת מלאה), ולו גם בהגבלת תקרת הכנסות, נתקלתי בתשובה "אסור שאנחנו נדע שאתה עובד".(2)
יום אחד הודיעו בגל"צ שיתקיים "קו פתוח" עם שר הבטחון, והמאזינים הוזמנו להפנות שאלות לטלפון מסוים. הפניתי את השאלה למי שהיה אז שר הבטחון, וקיבלתי תשובה בשידור חי. שר הבטחון, בקולו העמוק, ענה שזה אכן לא בסדר העובדה שאינני יכול להתקיים בכבוד, ושתשובה מפורטת יותר תשלח אלי אחרי שהוא יבדוק את הנושא. כעבור מספר ימים קיבלתי מכתב מלשכת שר הבטחון, ובו בישר לי בעל המוח האנליטי שאלה הן התקנות.
את שאלת ההמשך, מי מתקן את התקנות ומי מוסמך לשנות אותן, כבר לא הצלחתי להפנות לכבוד השר.

___
(1) ובעוד פרט שולי, אבל לא רלוונטי לעינייננו.
(2) כאשר השמתי עצמי אידיוט גדול יותר ממה שאני באמת(3), טרחו להדגיש את ה"אנחנו נדע", וגם הוסיפו קריצה.
(3) עד כמה שזה נשמע מופרך שזה בכלל אפשרי.
לאט לך 220361
זו דוגמא יפה לטענה של יעקב, שתקנות טפשיות מזמינות שחיתות. אולי התפיסה הבינרית קשורה למספר הביטים שאפשר להקצות לנושא במחשבים של משרד הבטחון.
לאט לך 220364
תקנות טפשיות מזמינות שחיתות מטופשת. תקנות מורכבות מזמינות שחיתות מתוחכמת.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים