בתשובה לרן בר-זיק, 01/05/01 15:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. הטיעון שלך ביסודו היה 'למה שאני אסכן את חיי עבורם'. זהו טיעון פרטי, שרשאי לטעון אך ורק מי שמשרת, טיעון שכלל לא לוקח בחשבון אינטרסים לאומיים המניח כאילו יהודי חברון במקרה נקלעו לשם ומכיוון שהם אזרחנו צריך לדאוג להם אפילו שאף אחד לא ממש מבין למה. בתגובתך הדגשת את מה שנראה לך כחוסר התרומה של התושבים הנ"ל לחברה ע"מ להצדיק את פינוי המקום. מעבר שוב למבט הצר על פי תגובתך הנ"ל הדבר כלל אינו צריך להוות שיקול. 2. אני כן חושב. 3. מדובר בדיווחים שקריים ומגמתיים. אדרבה, תפגיש אותי עם חייל או שניים שסבלו בחברון מהתושבים, אשמח לשמוע מהם סיפורים מסמרי שער. אם כוונתך לשוטרים, מוטב שתפרט האם אתה מתכוון לששת השוטרים שפיברקו פציעה ע"מ לצאת לחופשה (כפי שהעיד המפכ"ל בכלי התקשורת) או לשוטר יס"מ ש"נדקר" בדיווחי כרמלה מנשה על ידי יהודי בניגוד לעדויות כל חבריו. בקיצור אתה יונק את יחסך הסטראוטיפי לתושבי חברון שמן הסתם 95 אחוזים מהם יותר רגועים שלווים ולא אלימים מ95 אחוזים מהאנשים שאתה מכיר, הישר מצינורות הביבים של חבורת עיתונאים ציניים ושפלים. 4. הייתי חייל, הייתי מתנחל אין לי מושג על מה אתה מדבר. אתה מתכוון אולי לשוטרים? על ההשפלות שסופגים בלשי מחלק הסמים במרחב גוש דן מרקדני מסיבות האסיד כבר דיברנו? (וסליחה מהחברים. אין מקום להשוואה הדוגמא ננקטה ע"מ לסבר את האוזן בלבד) |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |