בתשובה ליהונתן אורן, 04/06/04 1:44
תגובה עם כנפיים*, והאחרונה שלי בהחלט, אלייך 223368
בלילה הייתי מבסוטה מהתגובה הארוכה שלי. בדרך כלל אני לא חושבת וסתם מתקתקת מהמותן, אבל על התגובה הזאת חשבתי קצת מראש, בכל אופן על החלקים הרציניים שלה (החלק בקשר לסבתי, נושא שמשום מה הקפיץ אותי קצת יותר מדי, והחלק על המצוות), וכשראיתי בתגובה שלך את ה"פיקטיבית" - הרגשתי שאני יוצאת קצת אידיוטית עם ההתייחסות הרצינית הזאת. עכשיו קראתי את כל הפתיל מחדש והבחורה לא נראית לי פיקטיבית, היא נראית אמיתית.

חוץ מזה בוקר חדש ומה אכפת. יש לי את ורה לין באוזניות ואני מרעימה קצת ביחד איתה, והחשמן וגם הילדים, אלה שבבית, מאיימים בכל מיני סנקציות נוראות. כולל נטילת נפשם בכפם אם לא אשתוק מיד. אבל אני יודעת שהם לא יממשו את האיומים, הם אוהבים אותי, והם כבר איימו הרבה פעמים וכלום עוד לא קרה, הי הי!

סופשבוע נעים.
תגובה עם כנפיים*, והאחרונה שלי בהחלט, אלייך 223377
האם ערכה של יצירה שמתארת מאורעות דמיוניים פחות מזה של יצירה שמתעדת מאורעות ממשיים? האם תפקידה של האמנות הוא לתעד או לחקות את המציאות?

שיר בהחלט שווה כתבת שם. הלוואי והייתי יודע לכתוב כך. ערכו לא משתנה אם הבחורה אינה קיימת.
תגובה עם כנפיים*, והאחרונה שלי בהחלט, אלייך 223384
מסתבר שיש אנשים מוכשרים במשפחה שלי.
אני אוהבת אותך 223407
גנטיקה 223485
אמונתם של הורי המוכשרים.
תגובה עם כנפיים*, והאחרונה שלי בהחלט, אלייך 223405
תודה, אבל אם יש סיכוי שאתה צודק אני עדיין יוצאת סאקרית.

לא חשבתי שהעניין ההוא ראוי להיגדר "שיר", אבל אם אתה אומר - מקבלת, בלי לבדוק בציציות!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים