בתשובה לדובי קננגיסר, 17/06/04 11:26
חברה אנושית, מוסר אנושי וחסרונן של תצפיות אתולוגיות 226791
דובי, אתה כותב שהבעיה מתחילה במפגש בין שתי חברות חייתיות כאלו - החברה האנושית והחברה הזאבית ורושם שלבני אדם ולזאב אין שום אפשרות לתקשר ביניהם. זה מאוד לא נכון עובדתית, אך אולי עשוי להתקיים בתחום צר מאוד.
נעשה הבחנה קלה בהגדרות:
1. האם תמיד ולעולם לא יתכן מפגש חברתי בעל תקשורת מוצלחת בין זאבים לבני אדם בשל מנגנון קבוע ומובנה אצל שתי החיות.
2. האם אך ורק כשאנו מדברים על חברות כחברות - חברת בני אדם וחברת זאבים, ההקשר החברתי הוא שמונע תקשורת כזאת.

התשובה ל-‏1 היא שתקשורת חברתית בין בני אדם לכלבים (בן מינו של הזאב הניתן להכלאה פוריה, ובעל מורפולוגיה זהה כמעט. זאב - canis lupus, כלב - canis familiaris)הכלב הוא בעצם "כלב בית" והזאב "כלב זאבי". אין צורך בהוכחות על התקשורת המצוינת הקיימת אלפי שנים בין בני אדם לכלבי הבית.
לצערי, בארה"ב אנשים מגדלים ככלבים לכל דבר גם היברידס של זאב-כלב. ההיבריד מתנהג ככלב בית נאמן. באותה מידה, קבוצות כלבים שמתאפשר להם חופש מרחבי, מתחילות תיק-תק להראות דפוסי התנהגות זאביים, מה שמחזק את הכלל היודע שחית בית המוצאת לבר תחזור במהלך השנים להתנהגות הבר שלה. אלא שלגבי כלבים יש תצפיות של חזרה להתנהגות זאבית באותו דור משוחרר עצמו. אם כן, אנו מתקשרים יפה עם זאבי בית. יתרה על כך, חשוב לציין כאן, שמבחינת הכלב האדם אינו בן קבוצה אחרת, אלא בן אותה קבוצה. כלומר, הקבוצה החברתית של כלב הבית היא קבוצת האדם ויש גוף מחקרי נרחב בנושא. באותה מידה, מחקרים רבים הראו שאנשים רבים (בעיקר בארה"ב ובאירופה) נוטים להכיל, התנהגותית ו/או תפיסתית, את הכלב כבן משפחה. אם כן, אנו והכלבים מסוגלים להגדיר אחד את השני כבני משפחה.
בתנאי שבי, תקשורת בין בני אדם לזאבים רחוקה מלהיות נדירה (אם תספרו לי איך מכלילים תמונות, אוכל להעלות תמונות ששלחו עובדי גני חיות בארץ).
2. האם כאשר תבוא כאדם אל קבוצת זאבים, תוכל לתקשר אתם? הדעה הרווחת היתה דומה לזו שהצגת, עד שארעו מקרים מעניינים לצלמי טבע. אחד מהמפורסמים בהם, הוא "אימוץ" הצלם כחלק מחברה זאבית (שעד אז לא באה במגע עם בני אדם), עד כדי כך שאפשרו לו, כמו לשאר בני החבורה הזאבית, לשבת אתם ליד המאורה בה זאבת האלפא כרעה ללדת, ולאחר מכן, לתקשר עם הגורים. זו התנהגות בטחון יוצאת דופן ומדהימה, שכן זאבים ידועים בשמירה קנאית על גוריהם. אם תרצה אוכל להשיג את שם הצלם והמקום בו מופיע המאמר. על מקרים אחרים רק שמעתי, ואין לי ביבליוגרפיה ביד, אבל לעניין הפרכת הטיעון, עדות מצולמת זו היא מספיקה.
דרך אגב, לעניין פניה למוסר הזאבי המופלא כדי למנוע טריפת זאבים - אין לנו שום צורך בכך ובזמן אמת, גם אין זמן. זאבים לא נוטים לטרוף בני אדם גדולים. בהתאם לכלל "גבוה יותר, גדול יותר, כדאי להתרחק", זה לרוב מה שהם עושים. זאבים נוטים לפחד מבני אדם. שנית, אם אכן תתקל בכמה זאבים (כאמור, אחד לרוב לא מהווה סכנה, זה נדיר ביותר), אין לך צורך להשתמש במוסר אלא בידע זואולוגי על התנהגות הזאב (והכלב). לעמוד בלי לזוז, ולחולל בעצמך בטחון רב ככל האפשר. זה עובד עבור איילים שמסוגלים לכך. אם תשים לב, קרבות דומינינטיות בין זאבים יכולים להמשך פחות מעשרים שניות, ויש בהם מעט מאוד אלימות, וכמעט אין תקיפה ממשית הגורמת נזק. אז איך יודעים מיהו הדומיננטי, כל כך מהר? כנראה לפי רמת הבטחון שהוא מראה. אותו דבר אצל כלבים, שהקרבות אצלם הם לא קרבות דומיננטיות אלא קרבות בין בני קבוצה שונה ולכן יותר אלימים - מי שמראה פחד ראשון, חוטף. דרך אגב, אם תמצא לבד בלילה ביער בישראל ותפחד מספיק בשביל למשוך קבוצת תנים להקיף אותך, חוללות בטחון והדלקת מדורה יפתרו את הבעיה (לא יכולה לומר מה מהפעולות היא שהרחיקה קבוצת תנים, כי לא היה לי פנאי לניסויים אתולוגיים באותה שעה). שורה תחתונה - שכנוע בהתאם לאופי הזאבי (ולא פניה למוסר זאבי)הם שמאפשרים לאיילים חזקים למנוע תקיפה של זאבים ע"י הפגנת בטחון ואי-בריחה.
קול קדומים 226794
מה זה "חוללות ביטחון"? זה מלשון לחולל?
קול קדומים 226796
כן. לחולל בעצמך בטחון כשאתה מפחד. מה שאמהות אומרות - אל תראה לכלב שאתה מפחד - עובד יפה. נראה לי שגם אצל בני אדם זה אולי עובד, אבל לא חקרתי.
קול קדומים 226810
כן, גם אמרו לי שאם אני רוצה ללמוד לרקוד אני צריך לחולל בביטחון.
גם וודקה תפוזים עוזר 226855
גם וודקה תפוזים עוזר 227204
רק באופן סוביקטיבי :)
חברה אנושית, מוסר אנושי וחסרונן של תצפיות אתולוגיות 226795
ובכל זאת, מה לגבי מוסר ותקשורת בין מינים שונים?
ראשית, מוסר היא מלה אנושית. כל מלה אנושית היא בדיוק מה שהיא, וכשאנו באים להתבונן במינים אחרים, ואפילו בבני תרבויות אחרות שהם בני אדם, מילים אנושיות הן לא מה שנתבסס עליו. ראשית נבחין ונגדיר מאפיינים של התנהגות מסוימת, ואז נחפש לקרוא לה שמות, אם אנו חייבים.
אבל בהחלט, הכלב, שההתנהגות שלו נובעת ממוצאו הכלבי-זאבי, מסוגל להשתית ערכי התנהגות של חברתו על בע"ח אחרים. לגבי האדם, אנו יודעים זאת מניסיוננו. מעניין יותר, לדעתי, הוא ריבוי העדויות על התנהגות של הצלה ועזרה של כלבים כלפי חתולים. חלק מפעולות העזרה, הן מורכבות מאוד (כגון הוצאה של חתול מארון, שוב ושוב בכל פעם שהוא נכנס לשם. הכלב, שחווה מצב כזה בעבר, מזהה את הפעולה כמסוכנת, החתול לא רואה אותה כך. הכלב משתית עליו את ערכיו ותפיסתו). עד לאחרונה נטיתי לחשוב שכלבים ינהגו בצורה כזאת רק כלפי חתולים שהם מכלילים, כנראה, כבני אותה קבוצה (משפחה נתונה של בנ"א, כלבים וחתולים). אך עדויות שנשלחו לי לאחרונה, הראו כי כלבים מסוימים משמיעים קולות מצוקה ליד גורי חתולים המצויים במצוקה, ואף לאמץ חתולים לפני שבעלי הבית שלהם אימצו אותם. לא אתייחס למלה האנושית "מוסר", אבל בהחלט, הדבר נובע מדפוס ההתנהגות החברתי של הזאבים והגיוני לאורו. להזכירך, נרשמו וצולמו עדויות של אימוץ גורי זאב משוטטים ע"י זאב בגיר והתנהגות טיפוח כלפיהם. זה היה מטריד משהו עבור החוקרים, משום שזו התנהגות לא יעילה במיוחד מבחינה הישרדותית לפרט עצמו (הוא מוותר על מזונו עבור הגורים, וזה, לא מצוי בשפע).
על אף שאני חוקרת בעיקר התנהגות כלביים, קבלתי גם עדות מדהימה ממקור ראשון על נסיון עקשני של גמל להציל טלה שראשו נלכד בין סורגי הדיר. הטלה צרח, והגמל תפס אותו בצוואר וניסה למשוך אותו החוצה. מוסר אולי היה לו, אבל לא מספיק יכולת תכנונית לתפוס שככה זה לא הולך...
אין מה לעשות. כשאנו מנסים לעבוד בדרך הנכונה להבנת מאפיינים התנהגותיים של האדם- מחקר השוואתי - אנו חייבים בידע זואולוגי נרחב. לא ניתן לומר שמשהו הוא שונה או דומה למשהו שאני לא מכיר.
ברגע שאנו מערבים חיות בעניין, כחלק משאיפה להרחיב את גבולות הדיון אל מעבר ל"מה בני אדם חושבים, בתרבויותיהם השונות, על מוסר" לשאלה - מה זה הדבר הזה שאנשים קורים לו מוסר, מה הדינמיקה ההתנהגותית שלו ואיך הוא נוצר - חייבים להתחיל לקרוא מחקר רלוונטי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים