בתשובה להאייל האלמוני, 28/06/04 23:00
תומס קאהיל איננו הקול היחיד במקהלת האמת 229620
שום דבר איננו מגוחך בהבאת עמדות היסטוריות נוספות המאששות את גרסתו של תומס קהיל. וכדאי שתוסיף את ברברה טוכמן ופול ג'ונסון לרשימת הקריאה שלך בנידון.

אתה יודע על מה ולמה אלברט איינשטיין קיבל פרס נובל? (רמז: כלל לא על תורת היחסות) האם לאיינשטיין היה תואר מצטיין בפיזיקה? בכלל לא. האם זכה במשרת הוראה מינימאלית כמרבית חבריו לספסל הלימודים? כלל לא, כי לא התאים מסיבות מסוימות האופייניות לטבעו. האם יש בכל אלה בכדי לפסול את תורת היחסות המהפכנית של איינשטיין, ולו רק בשל היותו פקיד זוטר במשרד הפטנטים הממשלתי? לא ולא. כמובן שתורתו היסודית כפי שפורסמה בשני מאמריו המונומנטאליים: "תורת היחסות הפרטית" ו"תורת היחסות הכללית", היתה צריכה לעמוד בהוכחת תצפיות. והיא אכן עמדה ועומדת בהם בהצלחה רבה עד עצם היום.
אז מדוע ולמה ראוי לפסול אדם שאמנם איננו היסטוריון מהפקולטה להיסטוריה (אלא מפקולטה אחרת: לקולנוע ולספרות), אך הוכשר לנושא מחקרו ההיסטורי והפופולארי "מתת היהודים" (בהוצ' דאבליי באנגלית, ו"כנרת" בעברית, 1999) הן באוניברסיטה העברית בירושלים והן בסיוריו בחצי האי סיני עם מדריך מקצועי והן בלימודי התנ"ך (בלבד!) במכון התיאולוגי היהודי בניו-יורק (כמתואר על ידו בשלהי הספר). לא שאין הבדל בין איינשטיין לבין קהיל, אבל יש ביניהם דמיון מסוים ביחס להתמחותם הבלתי-פורמלית.
ומה גם שרוב תורתו של קהיל איננה עומדת בסתירה לדעות הרווחות בקרב ההיסטוריונים המוערכים בתחומם הנ"ל, כפי שהמלצתי לקריאה. וגם אני לא מסכים עם כל מוצא פיו של קהיל, אלא עם עיקרי דבריו.
והמונחים "היסטוריון רב מוניטין" ו"היסטוריון דגול", הם שמופיעים על דש הספר, כשהראשונה הינה ציטוט מסקירת ביקורת ב"ניו יורק טיימס".
ואת האפולוגטיקה שלך, המשליכה על כלל תגובותיי באייל – כדאי שתשמור למישהו אחר, משום שעלי זה לא עובד בעיניים. וכי למה בכלל שאני אצא מנקודת הנחה ש"איש לא יטרח לבדוק במה ובמי מדובר"? זה רק אתה הוא שמחשיב את תורתך אופיום להמונים, לעומתי.

-----------
נ.ב.
1] בנוגע לתנ"ך: מהי אמת אובייקטיבית בוויכוח על התנ"ך? לדידי, כל אמת שהאדם יכול להשיג או לבטא מעצמו היא אמת סובייקטיבית.
ואני סבור שהטענה של החוקרים הפוסט-מודרניסטים, שמציגים את התנ"ך כערימה של טקסטים חסרי קשר, אינה מסוגלת להסביר באופן מספק את הערך הרגשי והרוחני העצום שלו זכה התנ"ך במשך הדורות. ואת דעתי בנושא כבר הבעתי על דפי העיתון "מעריב":

ועל דפי המוסף הספרותי היוקרתי של עיתון "הארץ", "ספרים", כפי שמופיע כאן במלואו:

2] את הדיון עם כרמית ורב"י סיימתי עד כה בניצחון רעיוני (תגובה 229473, תגובה 229536), כך שאם אכן כל אמונתך הדתית עומדת על הבלוף שמכרו לך ובלעת אותו בשקיקה, אתה בבעיה תיאולוגית קיומית. ובכלל, אם אתה "חוזר בשאלה", אם בכלל יש חיה כזו, אני קוגל. ואני בכלל לא מתיימר להיות בשביל הרושם, מה שאינני באמת.
ולמה אלברט איינשטיין קיבל פרס נובל 229912
אני דווקא חושב שהאפקט הפוטו אלקטרי היא סיבה מצויינת לפרס נובל. לא צריך לזלזל - קוונטים זה חשוב לא פחות מיחסות.
ולמה אלברט איינשטיין קיבל פרס נובל 230305
כל אשר אמרתי הוא שאיינשטיין קיבל את פרס הנובל, שהינו נדבך נוסף של הכרה מדעית בינלאומית בתיאוריות של החתן, לא על מה שהתפרסם בעולם הרחב ושינה את מושגי התפיסה של האנושות, אלא דווקא על משהו שולי יחסית לתורת היחסות.
ולמה אלברט איינשטיין קיבל פרס נובל 230308
לא הבנת- האפקט הפוטו אלקטרי הוא אחד מההוכחות הראשונות לתורת הקוונטים ( חוץ מההסבר לקרינת גוף שחור של פלאנק). תורת הקוונטים שינתה את התפיסה של האנושות לפחות ( ויש אומרים יותר) מתורת היחסות. אגב, שמעתי שהסיבה שיחסות לא זיכתה אותו בנובל, היתה בדיוק משום שבאותו זמן לא היו עדויות נסיוניות מספיק חזקות.
ולמה אלברט איינשטיין קיבל פרס נובל 230356
הכול נכון ומקובל עלי, אך בכל זאת, איינשטיין מפורסם בעולם הגדול כאבי תורת היחסות, ויחסו אל תאוריית הקוונטים, או ליתר דיוק, אל מסקנתה היה שאלוקים אינו משחק בקוביה במחלוקת עם נילס בוהר הקוואנטיסט.
ולמה אלברט איינשטיין קיבל פרס נובל 230368
אכן, אבל זה בגלל בורות הציבור. למעשה ב1905 איינשטיין כתב חמישה מאמרים חשובים, שכל אחד מהם פתח צוהר פיסיקאלי חדש לגמרי. אני מתעצל לבדוק בדיוק, אבל נדמה לי שמדובר באפקט הפוטו אלקטרי ( קוונטים) תנועה בראונית ( פיסיקה סטאטיסטית, קיום האטום, ויחס פלוקטואציה דיסיפציה), יחסות פרטית: קינמטיקה ודינמיקה.

הציטוט על אלוהים והקוביה הוא כנראה לא מדוייק. אני מכיר "מתוחכם, אבל לא רשע", שאחר כך עוות ל "אלוהים לא מהמר". אולי מישהו יכול לעזור כאן?
לאיינשטיין היו הרבה תרומות לתורת הקוונטים, והידועה ביותר היום היא EPR <הכנס קישור לסדרה של ירדן כאן>. למרות שהתעבות בוזה-איינשטיין גם די ידועה היום ( קבלו על המימוש הנסיוני נובל לא מזמן אאל"ט).

באופן כללי לא נהוג לפסול בפיסיקה תאוריה בשל השלכות פילוסופיות, רק מתעצבים על כך ומנסים למצוא בה חורים. זה גם מה שאיינשטיין עשה. הוא הכיר בקוונטים כ*קירוב* של האמת, וקיווה שתימצא תאוריה יותר "ראלית". בינתיים לא מצאנו ‏1.

1 לא אני באופן אישי, קטונתי. האנושות.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים