בתשובה ליהונתן אורן, 08/07/04 1:51
סליחה שאני חי וקיים... 231580
המוות והסבל של תינוקות וילדים אשר היה לפני הופעת האבולוציה, חלק מעולם אכזרי וחסר פשר הזקוק לנחמה טרנסצנדנטית, מתבאר כחלק ממערכת טבעית המאפשרת שינויים (גנטיים) והתפתחות של מינים ביולוגיים תוך העדפה של השינויים המותאמים טוב יותר לקיום והצלחה של המין (למשל האנושי). אין זו נחמה במישור הפרטי של המשפחה הסובלת, אך זהו הסבר ברמת המין האנושי כולו. יהיו אנשים אשר יעדיפו הסבר פיזי ולא מושלם כזה ע''פ הסבר מטאפיזי מושלם (המספק נחמה גם ברמת הפרט) אך כולו מעוגן בעולם שמעבר להבנה ובחינה אנושית.
סליחה שאני חי וקיים... 231594
אני מצטער לומר שאני כנראה אטום לאספקט הזה של הסיפור (כדי לא לכתוב נרטיב) האבולוציוני. אני לא מצליח לראות כיצד הוא יכול לספק נחמה. בעיניי, לא רק שהוא לא מספק משמעות לאירועים ספציפיים, אלא שהוא נוטל את המשמעות מכל שאר האירועים.
אני בהחלט יכול לראות יתרונות אחרים של הסיפור הזה. הוא אולי לא מספק נחמה, אבל הוא בהחלט סיפור משחרר. העדר משמעות או מטרה אימננטים מאפשר להיפתח לסוגי התבוננות אחרים, כמו התבוננות אסתטית באירועים.
סליחה שאני חי וקיים... 231648
לא הבנתי מתגובתך האם הבנת את תשובתי אך אינך מקבל אותה או ששוב לא הצלחתי להסביר את כעצמי.
סליחה שאני חי וקיים... 231665
אני מניח שבסופו של דבר אני לא מבין כיצד הסבר אבולוציוני יכול לספק נחמה. אבל זה כנראה לא באשמתך. בד''כ כשתולים כאן אספקטים בחיי האדם בעקרונות אבולוציוניים - הדיון נראה לי הזוי.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים