בתשובה לאלון עמית, 10/07/04 16:50
די כבר עם הכותרת הזאת 232309
אסתי • בתשובה לאלון עמית שבת, 10/7/2004, 17:42
שמע, אולי לך יצא לפגוש את הדת היהודית בצורה אחרת מכפי שהיא יוצאת מפיו של א"פ, צורה נעימה יותר (מבחינה סגנונית) ו/או נאורה יותר (מבחינה תכנית). ולכן א"פ לא יכול לגרום אצלך להתרחקות מהדת (כלומר, יותר מהמרחק הנוכחי שלך ממנה).
אבל מה לגבי מישהו אחר, מישהו ש(למשל) לא עבר את מערכת החינוך הישראלית, (שבה הדגש הוא על חגים וכו', שזה די נחמד בסה"כ). מישהו שיודע עברית, אבל לא יודע כמעט כלום על הדת היהודית (עולה חדש, אולי). אדם כזה שיקרא את דבריו של א"פ יצור לעצמו מושג שחור משחור על היהדות, לדעתי.
זה לגבי הרושם החשוך הכללי שעלול להיווצר אצל החפים מכל ידע יהודי.

ונקודה אחרת- גישה של אליטה בעלת כוח וזכויות יתר, שנשענת על הדת כמקור הסמכות שלה, יכולה להרחיק מהדת את מי שאינו נמנה על שורות האליטה, או נמנה, אך אינו רוצה להיהנות מהזכויות המוענקות לו כך על חשבון אחרים.
אם, למשל, יותר מדי גברין יהודאין כשרין יחזרו באוזניי על המשפט "נשים דעתן קלה", בהסתמך על הדת, אני מה-זה לא ארצה להישאר בטווח שלהם, בטח לא בטווח השליטה המעשית (ע"ע נישואים אזרחיים במקום נישואי רבנות, למשל); אבל גם לא במקום שבו איאלץ לשמוע את זה חזור ושמוע.
בעיניי אלה דברי בלע, שאלף דברנים טובים מא"פ לא יצליחו להכשיר.

ואם חלילה יבוא היום שבו החבר'ה האלה יגיעו לשלטון, ויישמו את עיקרי אמונתם על מה שעד אז היה -איכשהו, ובקושי, אבל היה- מדינה דמוקרטית מודרנית... נו, מה אתה היית עושה במקרה כזה, אם היית אשה? או גוי?

אז בתקופות הקדומות יותר, כשהיית חייב שתהיה לך דת כלשהי, אנשים שנקלעו לצרות עם המימסד היהודי התנצרו‏1 [או התאסלמו, לפי הסביבה]. היום- הם פשוט יצרו מרחק נפשי גדול יותר בינם לבין הדת. ואם זו תרדוף אחריהם לתוך החיים האישיים שלהם, הם כנראה גם יחתרו ליצור מרחק פיזי ממנה.

‏1 מה עדיף, להיות ממזר יהודי שהדת אוסרת עליו נישואים למשך שבעה הדורות הבאים? או מעבר קליל לדת אחרת, שבה אתה שווה בין שווים?
או אפילו משהו קל-משקל בהרבה- שמע סיפור (מתוך הספר של פול ג'ונסון "היסטוריה של היהודים")
ב-‏1813, בלונדון, מינתה קהילת "בביס מארקס" את יצחק ד'יזראלי לפרנס הקהילה. האיש לא רצה במשרה- הוא שילם את מסיו לקהילה, והחשיב את עצמו, רשמית, ליהודי. אבל לא היתה לו חיבה יתרה לדת הזאת. אז הוא כתב לזקני הקהילה שהוא אדם שפרש מהחיים הציבוריים, ואשר תמיד חי מחוץ לחוג הדת, ושהוא אינו יכול בשום אופן למלא משרה מהסוג שתמיד היה דוחה בעיניו.
אז הם קנסו אותו ב-‏40 לי"ש (הון עתק, באותם ימים) וויתרו לו, זמנית. אבל אחרי שלוש שנים משרת הפרנס עלתה מחדש, והפעם נשבר ליצחק ד'יזראלי מהעניין, והוא התנצר, הוא וילדיו עימו.
אחד הילדים האלה היה בנימין ד'יזראלי, וההתנצרות איפשרה לו כשהתבגר להיכנס לפרלמנט, ואח"כ להתמנות לראש ממשלה.
הוא אגב היה אוהד לעם היהודי, ואפשר אולי לומר- אחד מראשוני הציונים, שאולי השפיע בעמדתו זו על סביבתו הבריטית. כך שיתכן שבסופו של דבר ההתנצרות הזאת שיחקה תפקיד חשוב בתולדות התנועה הציונית (ע"ע הצהרת בלפור).
אבל לעניינו, זו דוגמה להתרחקות מהדת שנגרמת ע"י נוקשות- נוקשות בהשלטת הסמכות הפנימית בתוך הקהילה, במקרה זה. ונוקשות רעיונית- במקרים אחרים.
שונות 232355
אלון עמית • בתשובה לאסתי שבת, 10/7/2004, 22:07
הסיבה שהנחתי שאורי לא במיוחד מבהיל אנשים היא הרטוריקה שלו. אני מספיק תמים כדי להאמין, עדיין, למימרה השחוקה לפיה כשאתה צועק - לא שומעים אותך, ואת אורי קשה מאוד לשמוע. התסריט שציירת נשמע הגיוני, אבל קשה לי להאמין שמישהו ממש יושפע, לכאן או לכאן, מהסגנון הזה. לא שזה לא ייתכן, רק לא סביר במיוחד.

לעניין ההתרחקות מהדת: אני לא בקיא מספיק כדי להכיר את המרקם החברתי של יהודים בראשית המאה ה-‏19, אבל נראה לי שחילוניות בהירה ובטוחה בעצמה היתה אז אופציה פחות זמינה מאשר היא כיום. קשה לי לדמיין חילוניים בישראל מתנצרים בהמוניהם כדי להתחמק מציוויי דת מעיקים ומטופשים בעיניהם, אבל קשה לי גם לדמיין את ישראל הופכת ממש למדינת-הלכה, אז אולי אני פשוט חסר את כוח הדמיון הדרוש. נראה לי יותר סביר שיהודים חילוניים פשוט יעברו למקום אחר, עצוב ככל שזה יהיה, לפני שיבחרו לקבל עליהם עולה של דת אחרת, תמוהה לא פחות.

"נשים דעתן קלה" באמת נמצא אי-שם בראש מצעד ההבלים של הרטוריקה היהודית-דתית. זה מחזיר אותנו סוף-סוף לנושא המאמר תחתיו אנו מתדיינים: ייתכן שיש כוחות ביהדות בת-זמננו הדוחפים לשחרור מהדוֹגמה הזו. לא כולם אורי פז, זה העניין.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות