בתשובה לאורי פז, 11/07/04 12:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אין לה אח ורע התרבויות האחרות, איך אתה טוען שהיא אוניברסלית? הרי ימי מנוחה מעבודה היו קיימים לפני מתן תורה. אז מה השוס הגדול שהיהדות הנחילה לעולם? לעשות את זה פעם בשבוע במקום 4 פעמים בחודש? זה המוסר האוניברסלי? בלי זה העולם היה מתנוון מעודף עבודה וחוסר מנוחה? נו טוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מכובדי, אין לשבת היהודית אח ורע מבחינת תוכן ומהות היום (שביתה ממלאכה לעומת שופינג וים), אבל כן יש לה אח ורע יהודי מבחינת צורה וזמן (יום אחד בסוף השבוע). זכות ראשונים על יום מנוחה שבועי שייך לעם היהודי, ולא לאף תרבות אחרת - משום שהשפעתה של אותה תרבות שחיקתה חלוקה של חודש ל-4 פעמים, היתה אפסית לעומת השפעתה המכרעת של התרבות היהודית-הנוצרית-המוסלמית מבחינה זו על העולם האוניברסלי. ולעומתך, אני אף מאמין גדול בכך שהעולם היה מתנוון מעודף עבודה וחוסר מנוחה. ע"ע סוציאליזם בהשראתו של קארל מארקס היהודי, מייסד הקומוניזם. לאחרונה אף תורגם לעברית חיבורו הקצר של חתנו, פול לפארג, בשם "הזכות לעצלות" (בהוצ' נהר, של ראובן מירן). כדאי שתיקרא קצת להנאתך האינטלקטואלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בחודש יש שלושים (30) ימים, ושבת באה כל שבעה (7) ימים, כמה שבתות יש בחודש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איילמוני מכובדי, השאלת את עצמך מי קבע (ראשון) שיש לחלק את הזמן בצורה של חודש (מה פתאום דווקא 30 יום, לערך?) ובצורת חלוקה של שבוע (מה פתאום לחלק את הזמן לשבעה ימים?) ומי קבע שיש לחלק את זמני היום ל-24 שעות ביממה? ומה פתאום לחלק שעה דווקא ל-60 דקות? ולחלק דקה לשישים שניות וכו'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל מקרה, מה כ"כ טוב בחלוקה הזו? נדמית כסתמית ושרירותית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל מקרה, התשובות למצבור שאלותיי משיבות על שאלתך בחשבון לכיתה ג' ומעלה. ועוד בכל מקרה אחד: מה כל כך רע בחלוקה הזאת? אתה לא מצליח לחיות איתה? היא לא סתמית ושרירותית, תהיה בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ"ג מכובדי, פרסמתי לפני כשנה ומשהו מכתב במוסף היוקרתי "ספרים" של הארץ, כתגובה למאמרו של העורך מיכאל הנדלזלץ, שטען שהכול מהבבלים. להפתעתי הרבה גיליתי כשרכשתי את ספרו "ספר הספרים הזמני" (ידיעות אחרונות), המכנס רשימות מהטור השבועי המרתק שלו במוסף, שהרשימה ההיא שלו לא נכנסה לרשימת הכבוד, ככל הנראה בשל הערותיי המפריכות. כך שאתה מוזמן לחפש בארכיון הארץ: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ''ג מכובדי, אם כבר אתה מחפש - תפנה גם אותנו. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. התשובה הנכונה היא השוּמֶרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שבריאת היקום כפי שהיא מתוארת בספר בראשית, ערכה 7 ימים. והאדם הראשון נברא ביום השישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מעניין בזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתך שהתורה, בספרה את סיפור הבריאה, קודמת לכל דבר אחר? עם ההגיון הזה קשה להתווכח (למרות שסיפור הבריאה לאחור של גדי ו. יכול לתת לך פייט רציני). זאת ההוכחה ששיכנעה את הנדלזלץ ושגרמה לו להשמיט את המאמר המדובר מספרו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר "עם ההגיון הזה קשה להתווכח", ואחר כך בעוד כמה שבועות אורי פז יגיד למישהו "ניצחתי! אפילו השכ"ג הסכים אתי שהתורה קדמה לכל!". תתנסח בצורה יותר מדוייקת (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהתורה קדמה לכל. מן המפורסמות היא שהיא נכתבה עוד לפני בריאת העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדיחה שלך לא מוצלחת, כי התורה כפי שהיא בידינו ואין בילתה, הועלתה על הכתב בידי האנשים הבאים (על פי תלמוד בבלי, בבא בתרא, דף יד): משה רבנו כתב ספרו (התורה) ופרשת בלעם (רש"י: נבואתו ומשליו, אע"פ שאינן צרכי משה ותורתו וסדר מעשיו), ואיוב. יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים אחרונים שבתורה (על פטירת משה וכו'). שמואל הנביא כתב ספרו ושופטים ורות. דוד המלך כתב ספרו: תהילים וספר מלכים וקינות איכה. חזקיהו וסיעתו כתבו את ישעיה, משלי, שיר השירים וקהלת. (שלמה רק אמר את שלוש הספרים האחרונים והם שהעלום על הכתב). אנשי כנסת הגדולה (רש"י: חגי, זכריה ומלאכי, זרובבל ומרדכי וחבריהם) כתבו את ספר יחזקאל ושנים עשר, דניאל ומגילת אסתר. עזרא כתב את ספרו ויחוס של דברי הימים עד אליו. ומי סיימו? נחמיה בן חכליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אינה בדיחה. אני שמעתי שהתורה קדמה לעולם. נכון שמשה כתב אותה מפי השי''ת לאחר שהעולם כבר נברא, אבל זאת היתה רק פעולה טכנית. אני בטוח שיש כאן מי שיודע על העניין יותר ממני, ויוכל לתת את הציטוטים ומראי המקום הרלבנטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובה 212396 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אינני בקיא בסיפורי הבריאה נוסח גדי ו. אשמח להתעדכן. 2. מה גרם להנדלזלץ להשמיט את רשימתו מספרו, תצטרך לשאול אותו, לא אותי. אני בסה"כ שיערתי לי על מה ולמה. 3. סליחה על הבורות, אבל מתי בדיוק חיו השומרים והבבלים ומתי היהודים? דומני שפתרון התעלומה תלוי בזמן ההיסטורי. לדברי ההיסטוריונים, העם היהודי הופיע על במת ההיסטוריה לאחר שנת 2000 לפנה"ס. מוצאו חלקית מן האמורים או "בני המערב" שהשתכנו במסופוטמיה לקראת סוף האלף השלישי לפנה"ס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממלכה השומרית הגיעה לשיא פריחתה במאות 2400-2600 לפנה"ס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיזה מגע היה בין הממלכה השומרית לאומה העברית המתהווה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מנוע החיפוש בוגד בי, כך שלא אוכל להפנות אותך לקוסמולגיה הג. וישנאית. 2. אוקיי. 3. מישהו אחר ענה לך. התרבות הכשדית הקדימה את אברהם אבינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי אותה התרבות הכשדית? היה לה יום מנוחה שבועי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא לממלכת שומר. אחת הערים הידועות שלה היא אור, הלא היא ''אור כשדים'' המקראית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האור כשדימים האמינו בבריאת העולם או בעבודת אלילים פאגאנית? האם הייתה להם חלוקה שבועית, חודשית, יומית ושניונית? האם היו להם ימי מנוחה שבועית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם היו הראשונים שחילקו את היממה ל 24 שעות ואת השעה ל 60 דקות. הם לא האמינו באל אחד, אם זה מה שאתה שואל. היה להם מיתוס שלהם בדבר בריאת העולם, ובין שאר הסיפורים שסיפרו היה גם סיפור על מבול גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיתוס בריאת העולם שלהם היה גם סיפור מעניין של הפרדת שמיים ממים, אשר נתגלגל, ככל הנראה, בתרבויות מאוחרות יותר (בבל/אשור), והגיע לפרק א' בספר בראשית. כמו כן שמו של אחד מאליהם - "אנליל", ויש הרואים קשר אטימולוגי בין שם זה לבין השמות "אלוהים" ו"אל" המאוחרים יותר. אורי פז (רגע, למי התגובה הזאת? אממ... לשכ"ג. טוב, בכל זאת :-) - ) : אתמול, כ"האיילת הנהנית", קצת שועשעתי מעניין כתיבת התורה ע"י משה רבנו והבאים אחריו. הבוקר ההודעה ההיא כבר הוסרה, ביחד עם עוד שתיים-שלוש תגובות שנלוו אליה - אבל אני מתנצלת בכל מקרה, אם נפגעת (אם כי עדיין אינני מצליחה שלא לחוש משועשעת מעט, אבל אתאמץ ואשמור את הדבר לעצמי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את כבר נכנסת למיתולוגיה השומרית, איך אפשר לא להזכיר את גלגמש, האיש והאגדה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת ממהרת, אז נעשה חלוקת עבודה, טוב? ישאלו על גלגמש - כולו שלך (או שאם גם אתה ממהר, תגיד שהוא במשרד ויתפנה אחה"צ, אבל הרי אתה לא ממהר). צ'או. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עשתה החשמנית במיתולוגיה השומרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלה בר כבר כתבה על זה מאמר שלם: "בריאה ויצירה: במציאות, במיתוס ובסיפורת" דיון 1691. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני לא מסכים עם ההבחנה המזהה את מעשה בראשית בדבר הפרדת השמים ממים כאילו שהתגלגל מתרבויות קדומות יותר. לדעתי, רק בור במקרא יכול לטעון טענה שכזאת. ואין כל קשר בין היגוי ומשמעות השם האלילי להיגוי שמו ומשמעותו של הקב"ה. שנית, ממה בדיוק את משועשעת? מרצינות הדיון או מעצם הטענה המסורתית שאני אמון עליה יותר מכל מחקרי האקדמיה הפורחים והמשנים עמדתם כפטריות לאחר הגשם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך פטריה לאחר הגשם משנה את דעתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי לאחרונה פתחת את נייצ'ר? את סטיינסיפיק אמריקן או את סיינס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית יודע על מי אתה פוער את לועך, היית *נורררא נוררררא מתבייש*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזה חדשות על פטריות שמשנות את דעתן? עד כה, כל הפטריות הפסיכו-אקטיביות שהכרתי שינו את רק את הדעת של אלה שאכלו אותן, אבל אשמח לקרוא ראיון עם פטריה, אם יש לך לינק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד, אבל לפני שאתנצל בפני מר פז מעומק הלב על הסקפטיות שלי, עלי לברר אם הפטריה באתר ההוא שינתה את דעתה בזמן האחרון בקשר לאכילת גזר. שלחתי שאלה בעניין לבעלי האתר, ואם תשובתם תהיה חיובית אני מבטיח שלא אחסוך מכם את ההתנצלות הפומבית המתבקשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, לצערי אני לא הראשון שחושב אותך לקטנוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה הראשון ששלח אותי למצוא חומר על פטריות שמשנות את דעתן במגזינים מדעיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני זוכר ששלחתיך שד יודע לאן. מישהו אחר לגמרי הפנה אותך לאן שהפנה. בשביל להבין את משמעות הביטוי ''כפטריות לאחר הגשם'', מומלץ שתיעזר במילון עכשווי, לפני שאתה בוחר להגיב באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היית אתה ב תגובה 232826 ? שוב אותו מתחזה שמאחריו אתה מתחבא כל פעם אחרי שאתה נופל על הפנים? על משמעות ביטויים בעברית אני באמת לא מציע לך להתעקש. תאמין לי שאתה לא יוצא מזה טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאתך בכתבי עת מדעיים אלו, אתה לא יכול שלא להיווכח בשינויי עמדות קודמות, כפטריות לאחר הגשם. אז, אני מבין שבדקת במילון את משמעות הביטוי ''כפטריות לאחר הגשם'', והבנת ש''יצאת צדיק''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי, מקובל להגיד על דברים שפתאום הופיעו רבים כמותם שהם ''צצו כפטריות אחרי הגשם'', מפני שאחרי שיורד גשם אכן צצות פטריות רבות. אתה השתמשת בביטוי הזה, נדמה לי כבר פעמיים, במקום שאינו מתאים למשמעות המקובלת הזו. לא מקובל לומר ''משנים את דעתם כפטריות אחרי הגשם'' מפני ש, כפי שציין שכ''ג, פטריות אחרי הגשם לא משנות את דעתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טענתי את זה, רק ביקשתי לקבל עוד פרטים על התהליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך, תודה רבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז, החלוקה השבועית איננה מיוחסת להם. סיבה טובה להנדלזלץ לגנוז את רשימתו. וזה שאמונתם הייתה אלילית ופאגאנית ידוע ידעתי, רק שלא ברור כיצד בדיוק לשיטתך מעולם אלילי שכזה צמח לו המונותאיזם האברהמי, שכבש את העולם האוניברסלי (היהודי, הנוצרי והמוסלמי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת שאלה פשוטה לגבי חלוקת היממה, קיבלת תשובה פשוטה. על השבת כבר ניהלו איתך דיון די ממצה, לא? אם יש לך עוד השגות, למה לא תמשיך את השיחה המאלפת שלך עם כרמית? לגבי התפתחות המונותאיזם העניין פשוט מאד: האל הטוב התגלה לאברם בסנה הבוער וסיפר לו את האמת. אברם לא האמין, אבל אחרי שהדג בלע והקיא אותו הוא חזר בתשובה, הוציא את העמלק ממצרים וייסד את ישיבת "אוהל אברהם". קצת אח"כ הוא עלה בסערה השמיימה, הלך על המים וקפץ עם סוסו ממכה לירושלים בקפיצה אחת. מאז אסור לחטט באף בשבת. עוד משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקומך, בתור ליצן החצר של האייל, הייתי הולך להתלוצץ על אגדות האבולוציה, במקום להתלוצץ על היהדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת אותי על מונותאיזם ואתה מצפה שאענה לך על אבולוציה? לא כולנו אורי פז, אתה יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאתה עדיין עונה לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא יכולה לראות מישהו נהנה, אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נהנה? הוא קטן עליך, מה אתה מוצא בו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני איש משונה עם נטיות סאדיסטיות קלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מדייק, שכ''ג קטן עלי... לא, לא במידת הסאדיזם, רק במידת הרצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קטן עליו במידת השכל, בשלושה ארבעה מספרים לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסחפתי. עכשיו כולם יודעים שאני הוא המגיב האלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף, כמו שאמרה הנידונה למוות כששאלו אותה מה שלומה - ''תלוי...'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי שאלה מאוד עקרונית, ואתה ענית בליצנות מטופשת, כזאת שמתאימה להפליא לאגדות הסבתא של האבולוציה הדרוויניסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מסכים שהאוניברסליות שייחסת לשבת היא רק עניין צורני ובמהות והתוכן אין קשר בין השבת היהודית ל"שבת" של שאר העולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"י מכובדי, ממתי לענייני צורה וזמן אין כל משמעות אוניברסלית? יש גם צורות חיקוי אוניברסליות התואמות במהות ובתוכן. כך למשל, הפוריטנים האנגלים והאדוונטיסטים של היום השביעי, שהעתיקו את מצוות השבת כמעט במלואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א''פ יקירי, ראשית אציין שהפער בין הטענה המקורית שלך שאלמלא היהדות הנחילה לעולם את יום המנוחה השבועי היה העולם עובד עצמו לדעת, והטענה העכשיות שהיהדות צבעה את ימי המנוחה של תרבויות העולם ב''אחת לשבוע'' (כשאת הטאצ' הסופי מעניקים הנצרות והאיסלאם שקבעו את הימים ראשון ושישי כימי המנוחה) רחוקות זו מזו כמזרח ממערב. שנית, אם תטען שענייני צורה חשובים הרי נוכל לטעון נגדך שהבבלים (או מי שזה לא יהיה) הנחילו ליהודים את השפאטו שכן הדמיון הצורני בין שני המנהגים גדול מספיק כדי לבטל את טענת המקוריות של השבת. אתה לא יכול להחזיק בשתי הטענות בו זמנית (הייתי שולח אותך ללמוד קצת לוגיקה למען העשרת עולמך האינטלקטואלי אלא שעקיצות אישיות מסוג זה הן למטה מכבודי ואינן תורמות לדיון). או שהשבת היא אוניברסלית או שהיא יחודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"י מכובדי, ראשית כל, מהאינטלקטואל המזהיר ג'ורג' שטיינר למדתי ש"לטוב ולרע, רומא ומֶכּה הן בנותיה (בנות קוטלות אִמן?) של ירושלים". בנות סוררות אלה לימדו את צאצאיהם שיש לאמץ את מנהגי היהודים, בין השאר, בהנחלת יום מנוחה בסופי השבוע. ומאחר והחלוקה השבועית שלהם שונה מהחלוקה של הלוח העברי, פלא שימי סוף השבוע שלהם הפכו לימי המנוחה האוניברסליים בימי שישי וראשון?! ובאומרי "אוניברסליים" כוונתי למיליארדי הנוצרים והמוסלמים על רחבי הגלובוס. לא כולל יהודים, כמובן... שנית, על השפאטו, אם לא עקבת לאורך הדיון הנוכחי, כבר נשפך פה דם ועצמות אדם עפו לחלל האוויר. והנה מתברר שגם לדעת החוקרים המוערכים על החילונים, אין קשר של ממש בין השאפטו לשבת היהודית. ויש אפילו שסבורים שאין כל קשר. וראה: תגובה 229473. שלישית, השבת היא כאמור פרדוקסלית: היא אוניברסלית מצד אחד והיא ייחודית מצד שני. קיים כמובן הבדל בין-תוכני של ימי המנוחה במיקרו, אבל במקרו אין הבדל של ממש, ומדובר בימי מנוחה שבועיים אשר מקורם בעשרת הדיברות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין הבדל במקרו, אז למה השבת של היהודי האורתודוכסי בכל זאת שונה מהותית מהקניון והים1 ? _________ 1 ונזכור שקיימות עוד צורות רבות לבילוי של יום המנוחה השבועי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א"פ מחמלי, ראשית כבר אמרנו כי אין דין השבת הנוצרית והמוסלמית כדין השבת היהודית וודאי שחסרה היא את הפנים המוסריות של זו המקורית, השבת הנוצרית היא שבת של קמפינג ושופינג בעוד שזו שלנו היא שבת קודש זכר ליציאת מצריים וסמל לבחירת השם בעמו ישראל. זו היא מהותה של השבת היהודית וכל השאר שבה הוא קישוט ותו לא, האם יש לעוד עם שבת כזו? לא. למה דומה הדבר? לאדם שלובש בגדי צדיקים ביום הכיפורים אך טומן ידו בצלחת נותן עינו בכוס ומלכך את הפינכה בשאר הימים. האם הוא צדיק? ודאי שלא. ואם רשע זה, אף לא יטען כי צדיק הוא ולא יתהדר בצדיקותו המדומה אלא יתנכר לה ואף יבעט בצדיקים האמיתיים ויגדף אותם כמו שעושים גויי העולם לעם ישראל? על אחת כמה וכמה שרשע הוא. ומה מנסה אתה לעשות? אתה דומה לצדיק בעוט ומגודף שמנסה ללמד זכות על הרשע ולומר כי, צדיק הוא, אם לא במהותו אז בניחוחו שכן לובש (הרשע) בגדי צדיקים ביום הכיפורים. ברור לכל עין שהגויים אימצו את השבת האלילית, השפטו אם נירצה, צבעו אותה בקדושת היום השביעי שגנבו מהיהדות, והתיימרו להביא בשורה לעולם, אלא שעם השנים שכחו הגויים מאין באו וירקו פעם אחר פעם לבאר ממנה ינקו לשד אם רוחני. ועל כן אין שבתנו שבתם, ששלנו מלאה קדושה ושלהם כולה חול, חול צבוע בצבעי קדושה, אך חול נשאר חול נישאר חול. שנית, אינני יודע מי הם אותם חוקרים המכובדים ומקובלים על גדולי החילונים אלא שאני בעיני המפוקחות עד גועל לא מצליח למצוא הבדל משמעותי בין השבת האלילית לשבת הנוצרית בעוד שבין שתי אילו ובין השבת הקדושה שלנו פעורה תהום של ממש, על כן מתרעם אני על טענתך כי שבתם ושבתנו אחת היא. שלישית, בהשראתך הצלחתי להוציא ממקלדתי סיגנון ייחודי ואפייני, ססגוני ויומרני, מגוכך וטפשי ועל כך מודה אני לך מאוד. ועתה אלך ואכתוב לי מעשיה אוילית ואחלוק אותה עם חברי. בעוד מספר ימים תוכל לראות את תוצאות הדיון הזה בכתובת אלא ששומר נפשו ירחק מהשיקוץ המבחיל שבאתר ההוא ויותר טוב שלא תקליק ואם תקליק, אל תיקרא ואם תיקרא, אל תבין ואם תבין, אל תפנים ואם תפנים, אל תספר לאף אחד. עלה והצלח ידידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הנה תשובה רצינית יותר. מהי השבת היהודית? 1. ברכה וקדושה, כמו שנכתב "ויברך אלוהים את היום השביעי ויקדש אותו". הברכה והקדושה כפי שנכתב חלות על היום השביעי, כלומר מי ששובת שבתו ביום הראשון או השישי בשבוע אין לו את הברכה והקדושה. 2. "קודש זכר ליציאת מצריים" כפי שאומרים בברכת השבת. הגויים שלא מזכירים את יציאת מצריים ובכלל לא יצאו ממצריים, שבתם חזרה את הפן הזה. 3. זכר לבחירת האל בעמו ישראל "כי בנו בחרת ואותנו קידשת מכל העמים" גם כאן, לגויים אין את הפן הזה. 4. שביתה ממלאכה, לא מנוחה, לא המנעות ממאמץ אלא המנעות ממלאכה. אם אני מארח חברים לסעודת שבתוצריך להביא כיסאות מהשכן שגר חמש קומות מעלי, אני אעלה וארד במדרגות כשאני נושא כיסאות, מאמץ גדול, אם המהות של השבת הייתה המנוחה ולא השביתה הייתי עולה ויורד במעלית אבל אין בין מנוחה לשבת אלא קשר עקיף. עכשיו מהי השבת של הגויים? יום שבו מותר לעשות מלאכה (מה שמוגדר על פי ההלכה כמלאכה, פעולות כמו הדלקת אש, הרתחת מים, קריעת ניר טוואלט ותלישת שערות מהאף אגב חיטוט נמרץ), נהוג שלא להתאמץ (אלא אם אתה נוהג לעסוק בספורט במהלך השבת וגם אז אחרי המאמץ לרוב תבוא מנוחה). אז עם מה נשארנו? הנקודה הכי שולית, עניין המופע השבועי. לקתולים יש מנהג של אכילת דגים בימי שישי. סבתא שלי מכינה חריימה לארוחת ערב שבת. האם אתה יכול לטעון שהנצרות הקתולית היא המקור למנהג היהודי של הקידוש? מבחינה צורנית הם דומים (אכילת דג פעם בשבוע ביום שישי) זה לא מספיק כדי להראות יחס מקור והעתקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי על מה המהומה. וגם אם היהודים באו עם השוס הגדול של השבת, האם זה אומר שאם היהודים לא היו קיימים האנושות היתה קורסת מרוב עבודה? במוקדם ובמאוחר תרבות אחרת היתה מקדמת את העניין. זה כמו לומר שאלמלא ההודים המציאו את הספרה אפס, עד היום לא היינו מודעים לאותה תגלית מרעישה. (גם בני המאיה הגו בסיפרה אפס מבלי להיות בקשר עם אסיה או אירופה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דרכי לגשש במצבים היפותטיים ואינני חובב מדע בדיוני. מה שכן ידוע לי, זה שנכון למצב ההיסטורי הקיים, העם היהודי נודע כעם הספר (לראשונה בקוראן) הקשור ליצירה המספרת את תולדותיו, וגם מביאה את הבשורה הייחודית שאימצו רבים בכל בעולם, שהיא רבת פנים: האמונה בא-ל אחד (המונותאיזם); הרעיון של שבת - הישג סוציאלי אדיר; הגעגועים לארץ הקודש; חזון הנביאים, רגישותם וזעמם; עשרת הדיברות כמסמך חוקתי ראשון במעלה, והיד עודנה נטויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל טוב ויפה, אבל זה קצת מטופש לחשוב שאלמלא היהודים, הגויים היו קורסים מרוב עבודה. זה גם קצת ילדותי להתלהב יתר על המידה מ''ההמצאה היהודית''. זה יותר מתאים לויכוחים של חטיבת ביניים, לחוזרים בתשובה (ווינק ווינק) ולמחזירים בתשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים ש"זה מטופש" לטעון שאלמלא מתת היהודים את השבת, הגויים היו קורסים מרוב עבודה. משום שעד כמה שידוע לי, הגויים צחקו על היהודים מאות בשנים על היותם שומרים על השבת, עד שנפקחו עיניהם והכירו בערכה הסגולי לחיי האדם עלי אדמות. זוהי עובדה היסטורית, מטופשת ככל שתשמע בעיניך. ואם על פי האמת ההיסטורית השבת הינה המצאה יהודית, הרי שלא מעניין אותי איך שתכנה את שמי; אמשיך לטעון זאת במלוא התוקף, ולהיות גאה ביהדותי שתרמה לעולם את השבת, את המוסר האוניברסלי של עשרת הדיברות, ורשימה אינסופית של רעיונות ודברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דווקא קצת חבל לי על התגובה הזו שתיקבר בדיון הארוך הזה) הבעיה עם התפיסה הדתית שהיא מתעלמת לחלוטין מהאדם, מנסיון להבין כיצד הוא פועל, ולו רק מהצד הטכני. כך אפשר לבנות תלי תלים של טענות ותאוריות שלא ברור עד כמה הן רק "משאלות לב תאולוגיות" או דבר מה מבוסס. בכל אופן, כדאי אולי להסתכל כיצד פועל הזכרון שלנו והצורה בה אנחנו מתמקדים בארועים שעוברים ומגיעים דרך החושים שלנו. למשל, אחת הטענות אומרת שאנחנו פועלים בעקבות "שינויים מגרים" - למשל, אם העין שלנו תנוח יותר מדי זמן על אובייקט מסוים, נפסיק "לראות" אותו. השינוי מעורר פעילות. לכן העיניים שלנו נעות כל הזמן, מבלי שנרגיש בכך, כדי ליצר רצף של שינויים קטנים ששומר אותנו ממוקדים על מה שאנחנו מסתכלים. אזי: (1) ישנה הרגשה של רצף של אירועים - כדי שאירוע יהיה בדיד צריך לתחום אותו ולהבדיל אותו מאירוע אחר ולכן אולי המאמץ לשמור על רצף שינויים. (2) רצף האירועים נותן הרגשה של זמן - אירוע בעקבות אירוע. (3) רצף השינויים "מחבר" למציאות - אנחנו חווים את השינויים החיצוניים, והתודעה (מה שהיא לא תהיה, אם היא בכלל הווה) לא "פועלת" בחלל ריק, או מתוך כוח עצמה. פעילות מתוך כוח עצמה, sui generis, נופלת בתחום המחשבה הדתית, נשמה וכאלה. אבל האם תודעה יכולה ליזום מעצמה (המלים הקודמות צריכות לבוא במרכאות כפולות) חיבור למציאות? (הערה: גירוי חיצוני יכול להיות גם מהגוף עצמו). אם כך, האם ישנה איזו מגבלת קיבולת לכושר התפיסה שלנו, גם מבחינת זמן ההתמקדות ומבחינת כמות הארועים הנרשמים בחושים? לזה ישנה כמובן השפעה על כמות הדברים בהם אנחנו יכולים לטפל בו זמנית לפני שהמערכת תקרוס מעומס אינפורמציה או תתחיל לייצר שגיאות ותגובות מוטעות. מניסויים רבים עולה שחלון הערנות/מודעות שלנו מוגבל למקסימום של כ- 15 שניות, וכמות הדברים אותם אנחנו יכולים לתפוס ולהתמקד מוגבל בערך לשש או שבע. הכוונה היא לכמות האירועים החולפים לפני חושינו והנרשמים בזכרון לטווח קצר. אחד הניסויים הראשונים והמאלפים נעשו על ידי אבי הפסיכולוגיה האמריקאית וויליאם ג'יימס. הוא זרק ג'ולות מקופסא וניסה לנחש אחרי מבט ראשוני כמה מהם נפלו. הוא גילה שהוא רואה (וזוכר) חמש או שש ג'ולות, מבלי שיצטרך להתאמץ לספור במודע, והסיק שקיבולת התפיסה החזותית מוגבלת בערך לחמש או שש דברים. הניסוי הזה קיבל חיזוקים נוספים - למשל, ניסוי שאפשר לעשות בבית - אחד אומר רצף אקראי של ספרות והשני צריך לחזור אחריהן. אני מניח שלרובנו לא תהייה בעיה לזכור רצף בן 2, 3 ואפילו 4 ספרות. כשמגיעים לרצף בן 5, 6, 7 או יותר המאמץ מתחיל להיות מורגש וכך גם תוצאות האיחזור מהזיכרון קצר טווח. ג'ורג' מילר כתב לפני כחמישים שנה, מאמר קלאסי בשם "מספר הקסם שבע, פלוס מינוס שתיים", בו הוא מסכם את הנושא. בהערה צריך לזכור שהמספר נכון לא רק לגבי ראיה אלא גם לגבי חוש המישוש והשמיעה, גם לגבי דברים ממשיים וגם אבסטרקטיים. המספר שבע מופיע בהמון מקומות - שבע חטאים, השביעיה הסודית, שבעה ימים בשבוע, שבעת הימים (sea), מדורי הגהינום, צבעי בסיס, תווים מוסיקליים. תרבויות עתיקות היו רוויות במספר שבע (וכפולותיו) וכיוב'. האם יש קשר? האם אפשר לומר שהמספר שבע, שמופיע בצורה כל כך מכרעת בתרבויות שונות (ובכל תרבות שהיא), הוא תוצאה ישירה של היכולת המוחית שלנו? מילר מפגין זהירות אופיינית, וממליץ שלא להחפז בהסקת מסקנות כאלה, אלא שאם באמת ישנה איזו משמעות עמוקה למספר שבע, אולי זה רק צרוף מקרים מרושע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי כבר מזמן את הטענה (ואני לא זוכר איפה) ששבוע של שבעה ימים זה השבוע הכי ארוך שניתן לקיים בלי לוח שנה כך שהאנשים יזכרו כל יום איפה הם נמצאים ולא יתחילו מריבות איזה יום היום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |